העולם ע"פ אלון

היום שלישי ה-15.2 נסעתי עם כיתתי להצגה ושמה "העולם ע"פ אלון".
כשהגענו לאולם , חשבתי והרגשתי , ואפילו שיערתי ע"פ השיחות והדיונים בכיתה , שיהיה לי קצת קשה לצפות בהצגה מפני שאני ילד מאוד רגיש  .
לדעתי הייתה הצגה מדהימה ומרגשת . קשה לי להתוודות אבל הזלתי דמעה ; טוב הרבה דמעות ...
ההצגה נכתבה על ילד בשם אלון , בן 10 , אוטיסט . המחזאית מאוד אהבה אותו וכשראתה אותו , הוא כבש את ליבה , רק במבט .
אז היא מאוד אהבה אותו והחליטה לכתוב עליו את ההצגה . היא שמעה שבחיפה הייתה ילדה והיא שאלה את אביה :"אבא , אפשר לפגוש את אלון ?"
אביה ענה :"את רוצה ממנו חתימה ?" . "לא , אני רוצה רק לחבק אותו".
אז אותה אישה כתבה עליו את ההצגה .
בהצגה מסופר על אלון , ילד אוטיסט בן 10 . הוא מאוד אהב עפיפונים והתמחה בענייני מדעים , הצבע שאלון פחד ממנו , והצבע הכאיב לו וגם לו להתפרצויות , הוא ירוק .
היה לו אח בשם רועי , לאמו קראו ליאורה , ואביו גר בעיר אחרת . השכנה מרים , השגיחה על נכדתה יעל בגלל שהוריה (של יעל) היו באיזשהו מקום שלא צוין בהצגה .
לבעלה של מרים קראו יעקב והוא "הלך לעולמו" . הקטעים שאהבתי הם שאלון הבין שמות ומילים כשם עצם וזה מאוד הצחיק אותי .
בסוף , מסקנתי היתה שההצגה מספרת בכללי על קבלת השונות ועל כך שאם מישהו או משהו חי איתך או שהוא שלך , אתה חי כרגיל . אבל כשהוא נעלם לך , אתה מבין כמה הדבר הזה היה חשוב לך .