00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סודות מחדר החושך

סגירת הבלוג

החלטתי לסגור את הבלוג בתפוז, ולעבור לפלטפורמה אחרת (ממש כאן). אני אשמח לפגוש אתכם בבית החדש שלי :)

"החצר האחורית" (חלק א`)

22/02/2011

(1)

 

 

 

ביום שישי לפני כעשרה ימים יצאתי לסיור צילום רחוב בתחנה המרכזית הישנה, שאורגן ע"י הסטודיו של אייל לנדסמן ואלדד רפאלי.

בבוקר המפגש הרגשתי לא הכי טוב שבעולם ומאוד התלבטתי אם ללכת לצלם. הייתי עייף (שלא לומר מותש) וחסר אנרגיות. במילים אחרות - מתכון מצויין ליציאה כושלת. בסופו של דבר החלטתי כן לצאת, מתוך הנחה שאוכל לשנוץ (מלשון שנ"צ) ולהשלים את המנוחה שהייתי צריך (או בפולנית - "אני כבר אתמוטט בצהריים").

נק' המפגש הייתה ליד בית הקפה loveat (מומלץ בחום), כשההתכנסות והרישום בפועל היו בגן החשמל, שנמצא ממש בסמוך. מראש תוכנן שנתפצל לשתי קבוצות, וזאת לאור ריבוי הנרשמים. בסופו של דבר היינו כ-12 איש בכל קבוצה. את הקבוצה שלי הדריך בחור בשם טל, שפשוט שפע הסברים במגוון תחומים: החל בהסברים על האזור בו היינו, עבור לכללי התנהגות בזמן צילום רחוב וכלה בהסברים על שפה צילומית. ממש נהניתי מההסברים שלו, גם אם את חלקם כבר ידעתי.

מגן החשמל התחלנו ללכת לאזור התחנה המרכזית הישנה (מרחק הליכה של כ-10 דק'). כשהתקרבנו לתחנה הישנה, נעצרנו לקבלת הסבר נוסף, ואז קיבלנו זמן חופשי, במסגרתו כל אחד הלך לאן שהוא רצה.
בעיקרון דווקא רציתי ללכת עם בחור נוסף שפגשתי שם, אבל איכשהו מצאתי את עצמי לבד. אחרי שיטוט קצר הגעתי לאזור שבעבר הכיל את הרציפים של התחנה הישנה. כיוון שעברתי דרך המבנה שמקיף את אזור הרציפים, השטח נגלה לעיניי בבת אחת. לא הייתי שם שנים ולא הכרתי את כל השינויים שבוצעו (הורידו משם את התחנות ואת המדרכות, ואת החורים שנוצרו באספלט, סללו מחדש), שגרמו ליצירתם של קווים מקבילים על הקרקע. 
כשראיתי את כל הקווים הישרים חטפתי שוק חזותי, הרגשתי כאילו מתרוצצת לה בראש שלי סערת ברקים של צורות גיאומטריות. הרגשתי כאילו כל הקווים האלו משתלטים על היכולת שלי לקלוט משהו מהסביבה וחוסמים אותה. לחמש שניות כל מה שיכולתי לקלוט מהעולם הזה היה קווים ישרים (כפרה שלי, כנראה שזה הזמן לצאת מהארון ולהודות: צורות גיאומטריות עושות לי את זה...;)). 

אחרי שנרגעתי, הרגשתי איך המוזה נוחתת עלי () והתחלתי להסתכל מסביב בשביל לקלוט את האווירה ואת ההתרחשויות. היו מעט מאוד אנשים, והם היו מרוכזים בחלק המרוחק של האזור. אז הלכתי לכיוונם. קשה לומר שהייתה היענות גדולה מצידם להיות מצולמים. אני מאוד יכול להבין אותם וכיבדתי את זה: מי שביקש לא להיות מצולם - לא צילמתי אותו או לפחות דאגתי שלא יוכלו לזהות אותו, גם אם הופיע בתצלום.

 

(2)

 

(3)

 

(4)

 

*** הערה אחת לגבי התצלומים: בשלב העריכה ניסיתי להמיר את התצלומים לשחור לבן. לא הצלחתי. לא הצלחתי לקבל תוצאה טובה ומעניינת שהניחה את דעתי. מי שרוצה לנסות - מוזמן. תשלחו לי את העיבודים במסר ואעלה אותם באחד הפוסטים הקרובים.

 

בשלב הזה הרגשתי שאני צריך לנוח קצת, לשבת איפשהו לכמה דקות בשביל לצבור כוחות.
איפה עשיתי את זה? ליד מי ישבתי? כל זאת ועוד בפוסט הבא.

:)


הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

52 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל volcman אלא אם צויין אחרת