00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מדינה בחשיכה הפכה לשמחה

מדינה בחשיכה

סיפורו של לפתן



   מבחינתי סיפורו של הלפתן החל כשלקלקתי את הטיפות האחרונות שנותרו בצנצנת שצ'ופי נתנה לי כקינוח 
לעבודה. אם מישהו היה עומד לידי ושומע את הציוצים שהשמעתי כשהברקתי את הכף עד שהבריקה כאילו
זה עתה יצאה מהמפעל היה מעיר לי משהו בסגנון "עוד מעט תמיס את הכף, מה אתה ילד?"

  היו לי רגשות אשם, כי לא עמדתי בפיתוי ופתחתי את הצנצנת לפני הארוחה ולא אחריה, אם היא היתה 
רואה אותי הצעקות היו מגיעות עד לפולין. אבל היא לא פולניה הצ'ופי הזו, יש לה פה של מרוקאית 
עצבנית כשהיא רואה משהו שלא מוצא חן בעיניה. אני כל הזמן שואל את עצמי אם לא החליפו אותה בבית חולים. 
   האמת שאני מת על רוב המתוקים, לא על כולם. למשל שוקולד לא אומר לי כלום. לעומת זאת גלידת קוקוס 
בשילוב טעמים אחרים כמו אגוזים, שקדים וליצ'י לא תשאר הרבה זמן לידי. אולי שעה. לא יותר. זה פשע. 
   אז נחזור ללפתן. הוא היה פשוט דלישס. מתוק אך לא מדי, עם קינמון אך לא יותר מדי, הפירות היו מבושלים 
בדיוק במידה המתאימה. אמרתי לעצמי אני חייב לשמוע ממנה איך מכינים אותו. לא שתחשבו שאני הולך 
להכין לפתן, סתם ידע כללי כמו לדעת איך אטום חמצן מתחבר לאטום מימן. אז צלצלתי הביתה. מאמי, התחלתי בפרגון מתחנף, תגידי איך את מכינה את הלפתן? הנחשה הבינה כבר שאכלתי את הלפתן לפני האוכל .. אבל לא העירה "למה אתה שואל?" (ידעה שמשהו מסתתר מעבר לשאלה הרי יודעת היא שאני לא מתקרב למטבח ..) 
סתם, הוא טעים מאוד ואני סקרן היה שקט קצר על הקו, זה פשוט, תפוחים ואגסים, מבשלים כמו תמיד. 
בסדר כמו תמיד אני מקשה אבל הלפתן הזה יצא יותר טעים מהרגיל ספרי לי איך את מכינה אותו. למה 
אתה שואל אתה רוצה לתת את המתכון למישהו?
  לא, אני משיב אני רק רוצה לדעת לעצמי, למי אני כבר יכול לתת את המתכון? באי רצון היא זורקת לי, 
לוקחים תפוחים, לוקחים אגסים, מבשלים והוספתי שזיפים וקצת צימוקים וזה כל הסיפור. אבל אני לא הסתפקתי בתשובתה. 
"כמה תפוחים את שמה?" אני לא יודעת אני ממלאה את הסיר הצהוב כמעט עד הסוף, טוב אבל כמה? 
קילו, שנים, שלוש? כמה? אני לא יודעת כמה. בערך סיר. הבנתי שממנה אני לא אצליח להוציא יותר 
    אז הנה הסיר הצהוב (אגלה לכם זה סיר של ארבע ליטר) 

           

ומה עם הסוכר אני שואל? את הסוכר אני מוסיפה רק אחרי שהתפוחים משחימים קצת ומתרככים בערך
אחרי שעתיים אז אני גם מוסיפה מים רותחים כדי להשלים את המים שהתאיידו.
רק שיכסו את הפרי. והמכסה טיפה פתוח.
והיא ממשיכה.
אני מקלפת את התפוחים וחותכת אותם לקוביות קטנות ושמה אותם בסיר, מוסיפה שנים שלושה
מקלות וניל, קצת שזיפים מיובשים, קצת צימוקים, מכסה אותם במים אבל רק שיכסו אותם לא יותר. ואני שמה
אותם על אש קטנה מאוד.
היא מדגישה. "על אש קטנה מאוד". אז תזכרו את זה.
   וכמה זמן הם מתבשלים? חצי שעה, שעה? 
"לא, מה פתאום, לפחות שלוש שעות!"
שלוש שעות?! 
   "מה אתה חושב" (היא מתעצבנת עלי הפולניה) אתה חושב שזה הולך כל-כך מהר??? זה הרבה עבודה .. 
והיא ממשיכה. בהתחלה על אש גדולה עד לרתיחה ואח"כ על אש קטנה כך שהמים יבעבעו טיפה. אז 
מתי את מוסיפה את האגסים אני שואל?
  אני לא מבשלת את האגסים יחד עם התפוחים.
למה אני שואל בתמיהה?
"לא יודעת, ככה עושים".
אז מה את עושה אני מקשה עליה? 
   אני שמה את האגסים בסיר נפרד. 
כמה אגסים אני מקשה? 
אני לא יודעת, אני שמה אותם בסיר נירוסטה, אחרי שאני מקלפת אותם וגם אותם אני חותכת לפרוסות דקות, 
מרתיחה על אש גדולה עד שהמים רותחים ושוב אני מורידה את האש לאש קטנה מאוד בערך לשעתיים.
גם אותם אני מכסה אך משאירה את הסיר קצת פתוח וגם בהם אני שמה קצת סוכר אבל בלי מקל וניל.
כמה סוכר אני מציק לה?
"לא יודעת, לפי העין.." 
(איזו מן כמות זה לפי העין?) אז הנה הסיר נירוסטה, תנחשו כמה אגסים.




אז הערב אחרי חקירה של שב"כ, שברתי אותה. אחרי פעולות היפנוט והחזרת הזיכרון היא נזכרת, 
משהו כמו 12 אגסים. תודה. סוף סוף אני יודע כמה אגסים. משהו כמו קילו ומאתיים גרם. עכשיו גם אתם יודעים. 
ולפני שהשפעת ההיפנוזה נמוגה כליל אני שואל אז את שמה בערך שני קילו תפוחים? כן היא משיבה בחולשה 
כללית.
"אולי שנים וחצי קילו". שברתי את הפולניה שלי. יצאתי מחדר החקירות בסיפוק רב. 


והנה תמונת שני הסירים זה ליד זה
         

אז נחזור ליחת הטלפון בצהרים. היא ממשיכה. אני נותנת לאגסים להתבשל כשעתיים עד שהם משחימים קצת
ואז אני מעבירה אותם לסיר הצהוב אחרי שאני מוסיפה סוכר וקינמון לתפוחים. לתפוחים אני מוסיפה את
הסוכר רק אחרי שעתיים לא מההתחלה. למה, ככה. ואז אני ממשיכה לבשל את הכל עוד כשעה על אש
קטנה מאוד.
ואחרי שהלפתן מתקרר היא מאחסנת אותו במיכלי פלסטיק כפי שאתם רואים כאן
 
        


וכך זה נראה בצלחת לקמצנים
אתם שמים לב לצימוקים הבריאים?
       


  שכחתי פרט חשוב, עכשיו היא אומרת לי, "אני מוציאה את החרצנים, אני לא מבשלת איתם".
אני לא יודע, זה חשוב?
   בכל מקרה זה לא מתכון אז אל תצפו ממני שאעשה לכם קל בחיים.
עיזבו אותי מהמטבח יותר קל לי לתכנן מבצע בסוריה




אז עכשיו אחרי החקירה אני יכול לגלות לכם בסיפוק רב גם את המצרכים וגם את הכמויות
2.5 קילו תפוחי עץ קשים וחמוצים
1.2 קילו אגסים ירוקים קשים
1/4 קילו שזיפים מיובשים מגולענים 
200 גרם צימוקים גדולים(יעני בריאים..)
3 מקלות וניל
כ-10 כפות סוכר ולפי הטעם והיא מוסיפה עוד משהו,
היא בדרך כלל מוסיפה גם אבקת סוכר וניל אך אתמול לא היה לה בבית.
.
 

ושכחתי לציין,
סיר אחד צהוב וסיר נירוסטה בצבע כסף

בייי
עכשיו אני יכול ללכת לישון


                                                 

                                                                               המעצבת רחל


הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

15 תגובות

השנטי
אנא בכוח

  

לזכר אלו שהיו ואינם
לזכר הבלוגרים זכרונם לברכה

בן ציון תמרי(בני)
כז' שבט התשע"ב 20/02/12

גיטה שצמן-יפה
כג' אדר התשע"ב 17/03/12

ציפי מעיין
טו' אדר ב' התשס"ח 22/03/08

חיה קרפ-צור
ו' סיון התשע"א 19/05/10

אילנה קורן
יז' סיון התשע"א 19/06/11

יוסי לייבמן
ט' תמוז התשע"א 11/07/11

רובן זמיר
ט' אב התשס"ט 30/07/09

אנדרי ברודנר
ט' אב התשס"ו 03/08/06

ענת מרק-קוגמן
כה' אב התשס"ח 26/08/08

גוגי ליפשיץ
ד' תשרי התשס"ט 03/10/08

יהושע צימבלר
ג' כסלו התשע"ב 29/11/11

הדר גרד
ידיד יקר
יב' טבת התשע"א 19/12/10

לזכרם



אילנה קורן ז"ל 19/6/2011

הדר גרד ז"ל 19/12/2010

חיה קרפ-צור ז"ל 19/5/2010

יהודית פילי ז"ל 23/12/2012

ענת מרק קוגמן ז"ל 26/8/2008

לייבה רחמן ז"ל
22/11/1962-25/10/2001
ח' חשון ה'תשס"ב

בני פלד ז"ל 13/7/2002

תפסיקי לשתוק
הרשומות החשובות לי
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שמואל אייל אלא אם צויין אחרת