00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בחירות נכונות

משפחה - ערך עליון

 זה לא היה בלתי צפוי... כאשר נכנסים לחדר ניתוח יודעים כיצד נכנסים.

הממצאים שמניעים את מיטת החולי לעבר סכין המנתח ברורים, ידועים ומשכנעים...

 

בדיקת שיגרה במכון הובילה את ש' היישר לחדר מיון!

אפילו לא התאפשר לו תחנת ביניים בבית.

הבן בטיול הגדול בחו"ל...

האישה בעבודה.

אשתו הגיעה ישירות למיון ומשם החלו במסלול לאשפוז בדרך לבדיקות

התוצאה לא הותירה כל ספק

ניתוח הוא הפתרון.

 

אלא שעם הימים חברה הבחנה רפואית נוספת. הניתוח הראשון הפך להיות משני, גם כשהוא ניתוח ענק בפני עצמו.

החלטת וועדה משולבת קבעה: שני צוותים לשני ניתוחים זה אחר זה. 8-9 שעות ביום אחד.

וכך היה.

רי הוכנס לחדר ניתוח. "היא" נשלחה הביתה.

כולנו החזקנו אצבעות..

 

בערב ששבנו אשתו ואני לטיפול נמרץ הוא ישן מוקף צנרת מרתיעה.

הבקר למחרת היה מלא באופוריה. בחצי הגוף היו תפרים (שתי רגליים, חזה , צוואר),

מצב הרוח לא בישר על הבאות. השעות נקפו והסיבוך ארב מאחרי אותה דלת.

 

זה בא,   חֶרֶב לנו את חדוות היום והפיל עלינו משהו חדש ורע! כל רגע שעבר הדאיג יותר.

סימפטומים חדשים נוספו בזה אחר זה. מרוץ בדיקות יצא לדרך...העומס הפיזי והרגשי התחיל לתת את אותותיו.

 

הוצפנו בדאגה. לא רק על החולה, אלא גם על אשתו היא הסועדת היחידה את מיטת חוליו של בעלה וכולנו מגויסים למענה.

כל יום שעובר, מביא הבטחה. שתבוא כבר ה"עצירה". שהתהליך יפסק. שתתחיל ההבראה. שיתחיל השיקום.

 

הבוקר שבת, יומיים לפני יום הולדתו נכונה לו עוד דרך ארוכה. כולנו איתה ואיתו. 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

9 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל תפו ופוזה אלא אם צויין אחרת