00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

טיקטאק יוצא לאכול

3 חומוסיות בשפרעם

מהו חומוס בסך הכול? גרגירים המושרים במים עם סודה לשתייה, שנטחנים עם מלח וטחינה. זה כל הסיפור. לפעמים מוסיפים שום, לימון, שמן זית -  אבל הבסיס הוא הכי פשוט שיש. זאת הסיבה שההבדלים בין החומוסיות השונות בארץ מרתקים אותי. בכל מקום מכינים את המאכל הזה קצת אחרת - והניואנסים הקטנים הם שעושים את ההבדל. כשחומוס במיטבו, מדובר בגן עדן עלי אדמות - ולכן בחיפושי אחר החומוס המושלם, אני מוכן לכתת רגלי לכל מקום בארץ.

 

רבים מדברים בשבחו של החומוס בשפרעם. בשנים האחרונות לא ביקרתי בעיר הזאת – וכעת הגיע הזמן לכפר על כך. בחודש האחרון נסעתי לשם 3 פעמים, על מנת לאכול ב- 3 חומוסיות שונות. בחירתן לא היתה מקרית, התמקדתי מראש בשלושה מוסדות מקומיים, עליהם שמעתי או קראתי תשבוחות בעבר. שלושתם מוכרים היטב בסביבה ונחשבים לבעלי מוניטין. בדומה לערים ערביות אחרות בארץ (כמו יפו, עכו, נצרת ועוד) גם שפרעם הופכת בשבת בצהריים למוקד משיכה קולינארי עבור ישראלים רעבים, ואלה מצידם ממלאים אותה בהמוניהם. את העיר חוצה כביש ראשי ארוך, שבו מצויים עשרות בתי אוכל. להלן הממצאים:

 

מסעדת אבו שאדי

הרושם הראשוני שקיבלתי מאבו שאדי הוא של חומוסייה פר אקסלנס. לא מגישים בה כמעט דבר פרט לחומוס, קהל רב גודש אותה, הנוכחות הנשית בה דלילה מאוד – ובני תשחורת מקומיים מעשנים בפנים סיגריות. האווירה במקום היא של מוסד חומוס גברי ומסוקס, מה שהעלה לי עוד יותר את הציפיות.

 

 

 

לצערי התקוות המוקדמות לא התממשו. מנת החומוס גרגירים (19 ש"ח) היתה קלילה, נעימה, אך חסרה את האיכות הממכרת. עוד חומוס טוב, כמוהו יש רבים בגליל.

 

 

המסבחה (19 ש"ח) היתה סתמית בצורה יוצאת דופן. הגרגירים אמנם היו סבירים, אך הטחינה היתה דומיננטית ותפלה. מספר טעימות מהמנה הספיקו לי – והשארתי אותה בצלחת.

 

 

כמו כן הוגשו מספר כדורי פלאפל חמימים על חשבון הבית.

 

החומוס באבו שאדי אמנם בסדר, אך מחומוסיה מתמחה שכזאת ציפיתי ליותר.

 

ציון: 2.5 כוכבים

 

 

מסעדת אלשאמי

 

אלשאמי היא חומוסיה משודרגת. פרט לחומוס יש בה גם בשר על האש, שווארמה ופלאפל. המקום נקי, נעים – והשרות בו אדיב בצורה יוצאת דופן.

 

 

החומוס (19 ₪) היה טרי מאוד, עדין ובעל מרקם חלק במיוחד. הוא תובל בעדינות והוגש, כמיטב המסורת הגלילית, עם המון שמן זית. גם הפעם מדובר בעוד חומוס חביב, אך חסר ערך מוסף.

 

 

המסבחה (19 ₪) היתה חמימה, דלילה יחסית, בעלת גרגירים נימוחים – ואופיינה בטעם מאופק מדי.

 

 

כמו כן הוגשו על חשבון הבית צלוחיות עם סלטים שונים. ביניהם בלטו לטובה חצילים מטוגנים ומתקתקים בטחינה. האמת? נהניתי מהסלטים יותר מהחומוס.

 

 

טריות אצל אלשאמי היא שם המשחק, האווירה במקום באמת נעימה ומשתדלת – אך בגזרת החומוס אין כאן בשורה כלשהי.

 

ציון: 3 כוכבים

 

 

סמיר אמיס

 

להבדיל משני בתי האוכל הקודמים, סמיר אמיס אינה חומוסיה אלא מסעדה. למעשה מדובר במסעדה המצליחה ביותר בשפרעם, שסניפים נוספים שלה נפתחו בשנים האחרונות (בחיפה, בקרית טבעון ובקרית מוצקין). בעת ביקורי שם בשבת בצהריים, המקום היה כל-כך מלא (בסועדים יהודים בלבד אגב), שנאלצתי לחכות בסבלנות דקות ארוכות עד שהתפנה שולחן עבורי.

 

 

החומוס (15 ש"ח). הוגש היישר מהמקרר. הוא היה סמיך, משחתי מדי, תפל ומשעמם. אחת המשחות היותר סתמיות שאכלתי לאחרונה.

 

 

המסבחה (15 ש"ח) לא היתה באמת מסבחה אלא גרגירי חומוס בטחינה. הטחינה אמנם היתה סבירה, אך הגרגירים היו נוקשים וחסרי חן.

 

 

בנוסף הזמנתי צלחת שווארמה (45 ש"ח). כמו במסעדות אחרות בגליל, גם כאן הבשר מבוסס על עגל עם שומן כבש. בניגוד לחומוס הבינוני, השווארמה דווקא היתה נהדרת: היא הורכבה מפרוסות חמות, דקות, רכות ועסיסיות. כמו שאול שחיפש אתונות ומצא מלוכה – אני חיפשתי חומוס טוב ומצאתי שווארמה ראויה.

 

 

בסיום הוגשו קפה וכנאפה על חשבון הבית.

 

כמו מסעדות מזרחיות רבות אחרות, גם סמיר אמיס נכשלה במבחן החומוס. אם אחזור לכאן בעתיד, זה יהיה רק עבור השווארמה. מכיוון שבפוסט הזה בחומוס עסקינן, הציון מתייחס אליו בלבד.

 

ציון: 2 כוכבים

 

 

לסיכום: לא מצאתי בשפרעם חומוס עם איכויות בקנה מידה ארצי. למעשה די הופתעתי, שבעיר ערבית בעלת שפע כזה של מסעדות, כמעט ואין לה מה להציע בתחום הזה. לא באתי על סיפוקי, אך בכוונתי להמשיך ולחפש בגליל את החומוס המושלם.

 

לסיום אציין שבאחד מביקורי בעיר, דגמתי גם את גלידת שפרעם (רחוב ג`בור יוסף 42). המקום מפורסם בזכות העובדה, שכבר למעלה מ- 60 שנה מייצרים בו גלידה. בעבר הוא אף נבחר ע"י YNET לאחד מ- 10 בתי הגלידה הטובים בישראל.

 

 

בניגוד לגלידריות התל-אביבית, בהן החדשנות הגיעה בשנים האחרונות לרמה ביזארית (כמו לדוגמא גלידת חומוס), פה מסתפקים ב- 3 טעמים בסיסיים בלבד: פיסטוק, וניל ולימון.

 

 

הזמנתי שלושה כדורים בגביע (15 ₪). גיליתי גלידה ביתית דחוסה, על בסיס חלב, המכילה גם מי ורדים. הפיסטוק היה חביב ובעל מרקם מעניין, הווניל היה נטול כל טעם (מעולם לא אכלתי גלידה כל-כך אנמית) – והלימון סביר בלבד. לסיכום, שפרעם אינה העיר האידיאלית לא לחומוסולוגים ולא למלקקים.

 

ציון: 2.5 כוכבים

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

49 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל TickTack1 אלא אם צויין אחרת