00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בחירות נכונות

קורס ייעוד אמיתי - מפגש שמיני

 אין ספק השבוע קבלתי אישורים. החלק הסקפטי שבי הצטמק משמעותית לאחר שביצעתי בהצלחה

את המדיטציה בהתאם להנחיות המדוקדקות בקולו של טים קלי.

השאלות, התחושה שאני מדמיינת, ממציאה, האפשרות שזה לא אמת, שלא נאמר, שאני המצאתי...

כל אלו נתגמדו ואני הוצפתי תחושה חדשה. רוגע הלך ונסך בהרגשתי והשתלט בי ככל שעברו הימים.

יכולתי כבר לשתף בקשר המייל:  ש"הגעתי הביתה".

 אותו אור שליווה אותי כבר בפעם הראשונה וחזר לא אחת בעבודת החלקים, חזר גם עתה.  

הוא היה חזק, ברור, בוהק. היה זה אור של שלהבת נר. (ולא אור אחר). אחת החברות בקורס

השתמשה בתהליך הקבוצתי במילה: אור. האור שהיא "קבלה" היה אור הבריאה. המענה שלה

 חיזק בי את ההבנה שאני לא טועה. האור שלי הוא שלהבת נר.

תחושת הגוף שלי הייתה נפלאה. משהו השתחרר...

 מפגש האתמול קידם  אותנו במסלול להצהרת הייעוד. התנסינו בעבודת הניקוי,

המיקוד וניסוח המשפט האופטימלי שיאפשר לנו להצהיר באופן רשמי וחגיגי.

הפרדנו בין המהות, הברכה והשליחות. כל אחת מהן זכתה לתשומת לב אישית.

לא אמרתי שהיה קל..

התחלנו בתרגול מיון המיידע שנערם לנו בהוויה, בזיכרון ובין דפי המחברות.

אותו מיידע שהגיע מהנשמה דרך  מדיטציה, עבודת חלקים, תפילה וחלימה.

שלל מסרים, דימויים, מטאפורות, מילים סגורות ומשפטים לא שלמים הפכו לטורים של היגדים והתחילו להתנסח למשפטים.

אינספור אפשרויות בעבודת סיעור מוחין מאתגרת, בריכוז גבוה תוך השמעת קולות סקפטיים פה ושם בחלל החדר.

אחרי דקות ארוכות של שאלות וניסיונות הצליחו המתרגלים למולנו, לנסח חלק אחד בהצהרת הייעוד.

אין ספק שתחושת הבטן שלי מהצד הייתה טובה.

חבר בקבוצה הצליח להצהיר בביטחון וזכה לאהדת כל החברים.

זה היה מרגש.

ככל שחלפו המפגשים תהליך איתור הייעוד היה עמוק. נדרשתי לעשייה יום יומית,

רציתי לדעת יותר, בקשתי תשובות, חוויתי תהליך.

הרי אני מכירה את עצמי. סבלנות איננה הצד הדומיננטי שבי.

החלק הזה שקראתי לו "סקרנות" דרש ממני שוב ושוב תשובות, אישורים, חיזוקים, נדנד לי לבקש ולפגוש את המקור המהימן כדי שיעניק לי תשובות שיפתור לי חידות. והעקשנות שלי (כמעט כמו תמיד.....) הייתה משתלמת.

גם אם הייתי אתמול עייפה ממחשבות, מלבטים ומציפיות ללכת,  עדיין יכולתי לחבור ולהתרכז.

בעבודת הקבוצה תוך שאני נדרשת לנקות "רעשים של תסכול" שבאו באנטגוניזם אגרסיבי מצד אחד החברים,

לקחו לי  דקות עד שיכולתי להניח בצד את האגו ולהתמסר שוב למטרה.

 

הבקר התחלתי את עבודת הניסוח שלי.

רשימת משפטים עומדת להצבעה למולי. עוד לא קראתי אותם בקול... אחד מהם ריגש אותי המיוחד.

יש לי תחושה שהוא יהפוך עד מחר להצהרת הברכה שלי כחלק מהייעוד של חיי.

ימים יגידו. 

 

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל תפו ופוזה אלא אם צויין אחרת