00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

על קצה המזלג

קצת על עצמי

 

 

 שלום, שמי דגנית, אני בוגרת קורס קונדיטוריה בביה"ס של השף אורן גירון, נשואה ואמא לשני בנים נפלאים.                               


בילדותי לא כל כך הכרתי את רזי המטבח, מאחר וגדלתי בקיבוץ והאוכל שלנו הוכן במטבח המרכזי של הקיבוץ. והגיע אל בית הילדים כמוצר מוגמר.
(כמו שאומרים... זה מה יש)  וכך השאירו אותנו, הילדים, מחוץ להתרחשויות, הטעמים, המרקמים (והרכילות) של בין הסירים במטבח surprise.

זכור לי כי בכל יום לקראת ארוחת הצהריים, הייתה דבורה`לה המטפלת, מגיעה עם עגלת האוכל המיוחדת. שהוכנה במיוחד למטרה זו מהמטבח. נראה לי שעגלה זו ראתה ימים יפים יותר בעבר כי זכורות לי גם מדרכות הקיבוץ, שנשארו עם סימני דרך..... מהמרק שנשפך בדרכן של המטפלות אל בתי הילדים.

רק כשהייתי בת 8 לערך, התמנתה אמי לתפקיד "אקונומית", (האחראית על המטבח, הרכבת התפריט, מה נאכל  ובאיזה יום נאכל אותו).  וכך מידי פעם כשהייתי מגיעה אליה לביקור, הייתי מציצה אל הנעשה במטבח הגדול של הקיבוץ, שתמיד "רעש וגעש".

הצצתי אל העובדות היושבות סביב דליים ענקיים וקולפות מיני ירקות, בהתאם לתפריט היומי. הצצתי גם אל צידו השני של המטבח ושם התרוצצו המבשלות בין הסירים והתנורים שהיו גדולים יותר מהן, ואפילו הצצתי לכיוונה של שפית הקציצות, כשהיא טועמת את תערובת הבשר המתובלת, עוד לפני הטיגון.

אני חייבת לציין שמאוד אהבתי את מה שראיתי, אהבתי את הריחות, אהבתי את הטעמים, אהבתי את ההתעסקות עם הסירים הגדולים ואת כל ההתרחשות הכללית.

לאחר השרות הצבאי חזרתי אל הקיבוץ ועבדתי מעט במטבח, הייתי אחראית על בישול האוכל הדיאטטי. (אתם יודעים, בזמנו חשבנו שכל מה שאין בו מלח זה דיאטטי...חחח)


אך למען האמת, רק לאחר שהלכתי בעקבות האהבה... ועזבתי את הקיבוץ, הבנתי שאם לא אבשל בעצמי  אף אחד לא יבשל עבורי ובטח ובטח לא יאפה עבורי, ומנקודת הבנה זו התחלתי לאסוף מתכונים מכל מי שרק היה מוכן לתת.

מהשכנות החדשות שלי, זו התימניה מקומה ראשונה, וזו המרוקאית מקומה שלישית וגם הטריפולטאית שמעבר לכביש וכמובן מהפולניה שושנה שעדיין בקיבוץ.

התחלתי בניסוי המתכונים ובהכרת תבלינים חדשים שבחיי לא שמעתי את שמם ובטח לא הכרתי את טעמם.

ובכן מאז עברו שנים רבות והניסיון גדל והשתפר. ואני כבר המשכתי עם נטיית הלב ולמדתי קונדיטוריה בביה"ס של השף אורן גירון. אך לא אשכח את תחילת הדרך, ולכן למען אלו שבתחילת דרכם ונמצאים עכשיו בשלב איסוף המתכונים ולאלו שהם חובבי המטבח ותמיד אוהבים לגוון, אני פותחת את הבלוג הזה הנקרא "על קצה המזלג" ובו אשתף אתכם בכל המתכונים שאספתי, הכנתי ואהבתי וזאת בליווי  תמונות מ"יצירותיי". 

אני מאמינה כי מלאכת הבישול והאפייה היא אומנות, והתוצאות הן יצירות אומנות אישיות לכל דבר ועניין -וכל אחד יכול!!!

לכן ידידיי מוסר ההשכל הוא -  אל פחד, שלבו רעיונות היו יצירתיים, האמינו בעצמכם ודברים נפלאים יקרו לכם!

באהבה דגנית

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

22 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל hilfcook2011 אלא אם צויין אחרת