1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

המהומות במצרים ומתכון מנצח לדיאטת הרזיה

 
אתם ודאי תוהים מה הקשר בין שני הנושאים שבכותרת.
גם אני.
טוב, אין כמעט כל קשר... הקשר הוא שרציתי לכתוב רשימה על כל אחד מהנושאים האלה בנפרד, אבל להערכתי אין לי מספיק מה לומר עליהם(שלא לדבר על לכתוב) ולכן החלטתי לחבר את שניהם לרשומה אחת.
 
רציתי להתחיל מן הקל אל הכבד, אבל קשה לי להחליט מהו הקל ומהו הכבד. מקובל לחשוב שאנשים הפותחים בדיאטה (או – מה שיותר מקובל – רוצים להתחיל בדיאטה) הם אנשים כבדים,אבל זה לא בהכרח נכון.
מצד שני ברור שמה שקורה בימים אלה במצרים הוא לא קל. לא לממשל ולא למפגינים.
לכן אתחיל מהרציני לציני.
 
מצרים. כולם (חוץ ממך, ממך וממך וממני) כבר כתבו את פרשנותם החדה והאינטליגנטית למה שקורה שם ולמה שעוד יקרה שם. אין ספק שהמשטר שם הוא לא ממש דמוקרטי למרות קיומם של פרלמנט ובחירות.
משום מה לא ראיתי בשום ידיעה או בלוג על המהומות הנוכחיות במצרים אזכור של תוצאות הבחירות האחרונות שם.
רק לפני כחודשיים התקיימו הבחירות לפרלמנט. לאחר חששות כבדים במערב כי כוחם של האחים המוסלמים יתחזק מאוד הסתבר כי מבין 130 (במילים: מאה ושלושים) המועמדים שהתמודדו מטעם תנועת האחים המוסלמים בדיוק 0 (במילים: אפס) הצליחו לזכות במקום בפרלמנט.
סטטיסטית, אם לעגל קצת את המספרים, מדובר באחוזי הצלחה לא מרשימים של אפס אחוזים.
 
אמנם אינני מומחה לפוליטיקה מצרית, אבל שמעתי כי תנועת האחים המוסלמים די פופולארית שם. האם ניתן להאמין כי אחוזי ההצלחה הנ"ל הושגו באופן דמוקרטי טהור ללא שום התערבות מצד השלטון?
לעניות דעתי (הבאמת ענייה –לפחות בהקשר זה) יש קשר בין אותן בחירות למהומות היום. העם למד שיעור בדמוקרטיה והבין בדרך הלא קלה שבעצם המרחק בין מצרים לבין דמוקרטיה עודנו גדול.
 
מה יקרה הלאה? קראתי הרבה דעות הנעות בין "איזה כיף שכעת יהיה במצרים משטר דמוקרטי אמיתי ולא מושחת וכל  האזרחים יהיו מאושרים" לבין "אירן שנייה עומדת לפתחנו" (וכמובן את הרעיון ההזוי משהו שזכה לקידום רק בשל הפרובוקטיביות שלו – "זה הזמן לכבוש את מצרים").
אני יותר מאמין לדעה השנייה (לא של הכיבוש – של אירן שנייה). לדעתי לא משנה איך תתחיל המהפכה ואיזה רעיונות  דמוקרטיים נעלים יעמדו בבסיסה – בסופו של דבר, אם זו תהיה דמוקרטיה ואם לא, נחזה בהשתלטות גורמים איסלמיים קיצוניים על המדינה.
הרי גם המהפכה באירן התחילה בהדחת עריץ אכזרי ומושחת ע"י העם שרצה חופש ושוויון...
אפשרות נוספת היא כמובן שהרודן הנוכחי יוחלף ע"י רודן חילוני נאור אחר. צריך לזכור גם שנאצר (שמובראכ הוא ממשיל דרכו) עלה לשלטון כתוצאה מהפיכה נגד עריץ חילוני מושחת.
 
ומה אנחנו צריכים לעשות בנידון? לדעתי כלום. כל התערבות שלנו בנעשה תשחק לרעתנו.
 
ומה לגבי הדיאטה? הרי הבטחתי.
אז זה פשוט: כבר כמה חודשים שאני נאבק במשקלי. אמנם אני לא "שמן", אבל אני בהחלט רוצה להוריד כחמישה ק"ג. במסגרת המאבק אני עושה יותר ספורט (זה מאוד קל לעשות יותר מאפס), משתדל לאכול פחות ממתקים וזבל (גם זה קל - למרות שתמיד אפשר לאכול יותר) ונשקל פעם בשבוע.
ותוצאת השקילה היא די אקראית... פעם אני יורד מאה גרם ופעם עולה מאתיים. הצלחתי להוריד חצי ק"ג בשבוע אחד ולהעלות שבע מאות גרם בשבוע שלאחריו.
 
אבל לפני שבועיים עלה לי רעיון נהדר: מכיוון שהרגשתי שבאותו שבוע לא שמרתי על עצמי כמו שצריך, פשוט לא נשקלתי ולא כעסתי על כך שעליתי במשקל (ודאי). בשבוע שעבר הצלחתי יפה ולכן נשקלתי בסוף השבוע ושמחתי לגלות שירדתי ק"ג שלם בשבועיים האחרונים!
המסקנה ברורה: במקום להישקל פעם בשבוע (או פעם בשבועיים, או פעם ביום) יש להישקל רק כאשר אני בטוח שבאמת ירדתי במשקל מאז השקילה האחרונה. דיאטה כזו לא יכולה להיכשל – תמיד אגלה שירדתי במשקל ולעולם לא אשבר!
 
 
 
 
ורציתי להמליץ על רשומה אחת –למה כמעט אף פעם אני לא מצליח לסיים סיפור קצר  – בבלוג של  tweedle dee

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

84 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת