00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בחירות נכונות

קורס ייעוד אמיתי - מפגש שביעי 24.1.11

הייתי שקטה מתמיד.

המחשבה שאני עוד לא "בתוך" הפעילה אותי מבטן. כל מילה שנאמרה בחלל החדר נגעה בי אישית

ובקשתי ליחס אותה למקום שאני שרויה בו.

השבוע שחלף תם ללא עבודה. זה לא שלא ניסיתי, פשוט לא הצלחתי.

לקחתי רגיעה. החלטתי להרפות. לא ללחוץ.

קושי משמעותי מבית דרש ממני שפע אנרגיות ולא יכולתי לחלק את העוצמות בין השניים.

הייתי דרוכה. הכמיהה לפגוש את המקור המהימן נדדה לעדיפות שנייה או יותר נכון הייתה שולית

כל עוד לא "פתרתי את המשימה".


מפגש האתמול היה טעון רעשים. הם לא אופיינו רק אותי. אצלי הם לא נמהלו בכעסים.

אין לי כעס, אין לי צורך בו. הוא לא משרת אותי.  אולי יש בי סוג של פחד שאני לא מודעת לו,

מתכחשת לו. לא יודעת לשיים.


התסכול שאינו מרפה, מחזיר אותי שוב ושוב לחידה המרכזית:

זו אני שמשיבה בעבודה עם "החלקים" או "המקור המהיימן"?

מי הוא שמעניק את התשובות הרצויות?

ולמה אני חוזרת לאחרונה שוב ושוב לתמונות של עומדת מול כיתה, נמצאת במרכז הבמה,

מובילה, מלמדת, מקדמת, מאתגרת, מביאה להישגים ומעלה בהם חיוכים?

מה בתמונות האלו הוא געגוע? ומהו החוט במקשר ליעוד שלי?

האם נשלחתי ליישם את "אותו ייעוד" בכיתה ועכשיו באימון?


שהרי אותה להבת נר שבאה אלי במדיטאציה, היא אני.

אני שלא יכולה לשאת את האור הכבוי גם לא כאשר אני ישנה. ממש כמו ילדה קטנה

מאז ומתמיד זקוקה למידה קטנה של אור בזוית כל שהיא, לדעת שאני עם עיניים פקוחות תרתי משמע.

חושך מוחלט גורם לי בהלה. (לא פחד!)

"חושך של אי בהירות" ניצב ממש בדיוק באותו מקום על מדף השאלות שלי.

עכשיו המדף עמוס...


אחת השאלות המרכזיות מקופלת כרגע בדילמה- היש לי "קצה של חוט"?  כמו שאומרים במשטרה כאשר מתחילים חקירה (להבדיל!) האם אני אוחזת ב"אור הזה" כברירת מחדל או שמא יש בו תוכן, הוא בעל משמעות? התשובות עוד לא כאן.

אני קמה הבקר ומתכוונת לבצע עבודה.

אמנם בקשת החלום מהלילה לא עלתה. לא זוכרת שקבלתי חלום שהיה משמעותי או שנשמר בהוויה.

נפרדתי מתחושת "אני מבזבזת חלומות" שחשתי בה בשבוע שעבר.

משהו בתוכי אומר לי:

"והוא לבדו יודע

שגם אם יתמהמה

בוא יבוא.. " (נתן זך)


אני מצפה.



הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל תפו ופוזה אלא אם צויין אחרת