33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

bob ממשיך במסע

ארוחת יינן בקלואליס וערב יינות בורדו.

 

לא מזמן ביקר בישראל איש היין הצרפתי  Eric Hosteins. זה ביקורו השישי בארץ.


Eric הוא בן למשפחת  Vialard. למשפחה יקבים בבורדו כמו Château Cissac ובלנגדוק Domaine de Saint Dominique. אפשר להגדירו כאיש יחסי החוץ של המשפחה בנוסף להיותו משווק/סוחר יין (Negociant). הוא נחשב לאיש רב פעלים מכובד.
בטיולנו האחרון בבורדו ביקרנו אצלו באחוזה וביקב. על החלק הזה של הטיול ניתן לקרוא ברשומה בורדו – שתי גדות לג`ירונד –  זו גדת הקברנה סובניון .


כששמענו שאריק מגיע לארץ התעורר הרצון ללוותו בחלק מפעילויותיו בימי הביקור הספורים שלו כאן. השתתפנו בשלושה אירועים מתוך מספר אירועים שונים שהוא נטל בהם חלק. אל שניים מהם אתייחס ברשומה:
ארוחת היינן המסורתית של "קלואליס" שבה הוא היה אורח הכבוד;
טעימת אורך השוואתית בין  Château Lynch Bages ל- Château Pavie Macquin במרתף של "דרך היין" בת"א אותה הוא הנחה.

אין לי את היכולת להסביר מה מושך כל כך הרבה אנשים להתעסק במיץ ענבים מותסס המוכנס לבקבוק. למרות שמדובר בתחום תובעני המחייב השקעה של זמן ומשאבים, שקדנות וחושים חדים, ניתן למצוא בו מגוון רחב של אנשים סקרנים. נכון, לעיתים מדובר באותם אנשים אולם בשלושת האירועים שהייתי בהם הייתה שונות מבחינת האוכלוסייה.

שיתוף הפעולה של אריק עם "דרך היין" מייצג את ההתפתחות העצומה שהתרחשה בתחום היין בארץ. ל"דרך היין" יש חלק נכבד בשינוי הגדול שהתחולל כאן בשני העשורים האחרונים ומגיע להם על כך כל הכבוד.

Eric Hosteins לצד ויקטור

Eric Hosteins לצד ויקטור

 

ערב היינן ב"קלואליס"

את ערב היינן הקודם ב"קלואליס" תיארתי ברשומה "מועדון היין מארח את Monsieur Méo".
היה זה מפגש מהנה ובסיומו חיכיתי למפגש הבא. המפגש אכן הגיע.

הפעם "דרך היין" ו"קלואליס" הם שאירחו אתEric  לארוחת ערב מלווה ביינות מסנט ג'וליאן שבבורדו. על הארוחה המיוחדת שמחירה היה 650 ₪ לסועד ניצח השף ויקטור גלוגר.

הישיבה הייתה סביב שולחן שהורכב מחיבור מספר שולחנות בצורת מרובע. האורח הוצג על ידי מר קובי שקד מ- "דרך היין" תוך שהוא מדגיש 12 שנות פעילות משותפת. בתחילה אריק נשא כמה מילים. במהלך הערב היו מספר אתנחתאות בהן הוא הוסיף מספר הסברים על היקבים והיינות.

 

השולחן הגדול במסעדה

 

בתחילת הערב קיבלנו כוס שמפנייה Louis Roederer, Brut Premier NV על מנת להיכנס לאווירה חגיגית. השמפניה לא צוננה מספיק. האף התחיל טוב (הרבה שמרים) אבל הטעם לא היה מורכב. בהמשך הטעם השתפר.

 

השמפנייה roederer

 

במהלך הארוחה המיוחדת שבה צוין שהמסעדה פתוחה 9 שנים, הוגשו מספר יינות שנפתחו כשעה לפני תחילת הארוחה. היות ומדובר בתפריט ארוחה מיוחד וחד פעמי לא ארחיב עליו יותר מידי. קיים גם קושי לתאר מספר יינות לצד מספר מנות. הטעמים מתערבבים ומשפיעים האחד על השני. גם היכולת להתרכז באירוע כזה היא מוגבלת. אני חייב להודות שהיו מנות או ליתר דיוק מרכיבים במנות ש"נלחמו" ביינות ולהיפך. 

 

היינות בארוחה

 

* אל השולחנות הוגשו סלסילות לחם ולחמניות. פרוסות הלחם היו לחם כפרי עם זיתים והלחמניות מתקתקות. שתי פנכות חמאה צורפו לכל סלסלה אחת רגילה והשנייה עם זעתר.

* סקלופ, שרימפ וגוף בייבי קלמארי על אנדיב צרוב. הוסבר לנו שברגע האחרון שונה רוטב השמפניה וציר הדגים שהופיע בתפריט לרוטב שמנתי. מרירות האנדיב הייתה בולטת מידי.

 פירות ים על אנדיב

פירות ים על אנדיב

 

Caillou Blanc du Château Talbot - Grand Cru Classe 2007
TN: אף מאד מורכב (עשבים, פטרוזיליה), מינראלי (בהשפעת אדמת החימר), חומציות גבוהה, טעמי עץ אלון במידה שהוטמעו היטב, צעיר בפה, פירותי, מעט טרופי. היין לא החזיק את המנה.

 

* נתח נאה של פילה sea bass נח על עגבניית קונפי ברוטב מרינייר ירקות. עור דג נוקשה עיטר את המנה. הדג היה עדין. הרוטב שכלל גם תימין ושום היה דומיננטי יותר.

 פילה sea bass

פילה sea bass

 

Château Leoville Poyferre 2GCC 2006
TN: טביעת האצבע של יועץ היין מישל רולאן ברורה. סוג של יין עולם חדש. יין בעל יכולת השתמרות ארוכה. היין היה מצוין אך צעיר. טאני ולא נגיש. זה לא זמן טוב לטעום את 2006.

 

* פילה בקר ברוטב בורדולז לצד פירה כמהין שחורות. הבשר היה רך. היות ומדובר בעגל צעיר היה חסר לבשר מעט טעם. טעם החריכה לעומת זאת בלט.

 פילה בקר

פילה בקר

 

Château Leoville Poyferre 2GCC 1996
TN: 1996 היא שנה טובה בסן ז'וליאן אם כי היין רק עכשיו מתחיל להיכנס לחלון השתייה שלו. עדינות בצד עוצמה של השנה. פירות שחורים, טאני, גוף מלא, יין טוב, מאוזן ואלגנטי.

 

* טלה חלב ברוטב ציר טלה ותימין. את הבשר חתך השף על שולחן נפרד. בצד המנה הוגש גרטאן דופינואה. לעומת המנה הקודמת לבשר היה יותר נוכחות.

 ויקטור חותך את הטלה ליד שולחן האורחים

ויקטור חותך את הטלה ליד שולחן האורחים

 טלה חלב

טלה חלב

 

Château Ducru Beaucaillou 2GCC 2006
מורכב מ- 67% קברנה סובניון, 25% מרלו ו-  8% פטי ורדו שנותן אופי.
TN: צעיר ורך. למרות החמיצות הגבוהה יחסית מאוזן. לא עולם חדש. שוב לדעתי לא הזמן האידיאלי לטעום אותו.

אריק הביא במיוחד לאירוע בקבוק יין מהיקב שלו בנפח של 5 ליטר (כמעט 7 בקבוקים רגילים). הבקבוק הוסיף להרגשה החגיגית של הערב.

 ויקטור מציג את הבקבוק  

ויקטור מציג את הבקבוק

 

Château Cissac Haut Médoc Cru Bourgeois 2001
מורכב מ- 75% קברנה סובניון, 20% מרלו ו- 5% פטי ורדו.
TN: יין קרו בורג'ואה משנה מאתגרת שבו יינן טוב ידע לעשות יין טוב. מיתרונות בקבוקים בגודל שכזה שהם מאפשרים ליין להתפתח טוב יותר. מבין כל היינות בעלי השם שהיו באותו ערב דווקא סיסאק הצנוע והלא יומרני סיפק את חווית השתייה המאוזנת והמהנה ביותר. מפתיע אבל היין הזה היה מוכן ומתאים יותר משאר היינות בעלי השם והיוקרה.

* פסטייה עם גנש שוקולד, תאנים, פיסטוקים וצנוברים מוגש עם גלידת לבנדר מ-"Baux de Provence". מעין מחווה לימיה הראשונים של "קלואליס". מנה מתוקה מאד וכבדה.

 פסטייה

פסטייה

 הפסטייה פתוחה

הפסטייה פתוחה

 

Château Rieussec – 1 er Grand Cru Classé – Sauternes 2006
TN: יין קינוח משנה לא בולטת בסוטרן. ליין הייתה חמיצות מאזנת, מתיקות נעימה וטעמי בוטריטיס אך הוא לא הצליח לרגש. ייתכן שהבעיה נעוצה בשילובו עם הפסטייה שלא אפשרה לו להתבטא.

 מזיגת יין הקינוח

מזיגת יין הקינוח

 

 לסיכום

מדובר בחוויה לימודית.
הבעיה עם יינות 2006 היא שניתן ליהנות מיין בורדו צעיר בשנה-שנתיים הראשונות לאחר הביקבוק. לאחר מכן הוא שוקע לתהליך של תרדמת למספר שנים. באותן השנים סביר שייתן מעט מאד. ליינות כאלו נחוצים לפחות עשור בכדי לספק חווית שתייה טובה. ביינות 2006 ניתן היה בעיקר להעריך את הפוטנציאל.

 בקבוקי היין בארוחה

בקבוקי היין בארוחה

 

למי שמעוניין להרחיב מעט על אזור סנט ג'וליאן והיקבים שאת יינותיהם שתינו במהלך ארוחת הערב:

St. Julien

אזור יין יחסית קטן (900 הקטר) הנמצא בצפון המדוק בבורדו. היינות היוצאים ממנו כמו בכל הגדה השמאלית מבוססי קברנה סובניון. הקרקע המורכבת מחלוקי נחל שמתחת להם סלעי משקע משפיעה על ייחודיות היינות. יינות האזור נחשבים לאלגנטיים. בדרום של האזור הם יותר רכים ונשיים בדומה ליינות מרגו ובצפון יותר עוצמתיים בדומה ליינות פויאק.  למרות שבאזור פיקוח זה 26 טירות ויקבים מוערכים, אין בו אין אף יקב המדורג ברמה הראשונה ברשימה המפורסמת מ- 1855. בחלק הדרומי של האזור (בקרבת הכפר בשבל) ניתן למצוא יותר יינות cru bourgeois.

Château Talbot

היקב בבעלות משפחת  Cordier מ- 1917. בבעלותם גם  Lafaurie-Peyraguey וחלק מ- Gruaud-Larose. מדובר באחוזה גדולה עם 107 הקטר כרמים. 102 הקטר מתוכם מיועדים לזני היין האדומים:  כ- 66% קברנה סובניון, כ- 26% מרלו, 5% קברנה פרנק ו- 3% פטי ורדו.  ב-5 הקטר הנוספים מגדלים סובניון בלאן וסמיון. האדמה מורכבת מחצץ, עובדה המאפשרת ניקוז טוב של המים. הגפנים שגילן הממוצע 35 שנה שתולות בצפיפות יחסית גדולה. הבציר הוא ידני והמיון נעשה בשולחן מיוחד אשר תפקידו, בין היתר, לייבש את הלחות שעל הפרי.
למרות הפירוט הרב לגבי היקב בכלל, המותג הספציפי ששתינו הוא מותג יחסית חדש ובעל היסטוריה מצומצמת. הוא עולה בד בבד עם ניסיונות של אחוזות יין אחרות במדוק לייצר יין לבן לצד יין אדום כמו קוס ד'אסטורנל, לינץ באז ועוד.

Château Leoville Poyferre

ב- 1826 הוקם Leoville Barton. עם השנים וכתוצאה מקשרי נישואין והסתבכויות כלכליות האחוזה חולקה ל- 3 חלקות: Leoville Poyferre , Leoville Las Cases , Leoville Barton. ב- 1921 נקנתה האחוזה על ידי משפחת Cuvelier. ב- 1978 Didier Cuvelier יחד עם אחד מיועצי היין החשובים והמשפיעים מישל רולאן חוללו פלאים. הושקעו משאבים רבים, הוכנסה מודרניזציה, נוספו כרמים נטועים קברנה סובניון, בהתאמה הגדילו את אחוז הקברנה סובניון בבלנד הסופי ונעשה שימוש מאסיבי בעץ חדש. לאוביל פויפרה נחשב ליקב ברמה טובה ועד כה הייתה תחושה שהוא שווה את המחיר הנדרש בעבורו.

Château Ducru Beaucaillou

הגפנים של היקב היו שייכים בעבר ל- Beychevelle. בשל נסיבות כלכליות (החזר חובות) נמכר חלק מהנכס במאה ה- 17 והפך ל-  Maucaillou. השם הנגטיבי (בתרגום חופשי 'חלוקי רע') שונה בהמשך ל- Beaucaillou היות והקרקע לא הייתה רעה כלל והיין שיוצר היה טוב. ב- 1795 נקנה הנכס על ידי Bertrand Ducru ומכאן שם האחוזה Ducru Beaucaillou. הבנים של Bertrand Ducru שירשו את האחוזה ב- 1829 השקיעו בה ודחפו בכל דרך לדירוגה הגבוה ברשימה של 1855. מגיפת הפילוקסרה ומגיפת קימחון (mildew) שבאה בעקבותיה פגעו אנושות באותה עת בכל הכרמים בצרפת. למרבה ההפתעה צבע מיוחד שהורכב מנחושת, גופרית וסיד ואשר נמרח על הגפנים ביקב בכדי למנוע גניבות נמצא בדיעבד כטיפול מונע יעיל נגד המחלה ואומץ על ידי יקבים נוספים. בעקבות קשיי המלחמה האחוזה המוזנחת נמכרה ב- 1941 למשפחת Borie. השקעה, שיפוץ, עבודה קשה והתמדה של המשפחה הניבו בסופו של דבר תוצאות. ב- 1995 החלו לייצר יין שני (יכול להעיד על איכות היין הראשון). ב- 1998 ה-Wine Spectator  נתן ליין את המקום הראשון ברשימת 100 היינות של אותה השנה. כיום מנהל את היקב הבן הצעיר Bruno.
ביקב 215 הקטר של כרמים אולם למעשה רק מ- 75 הקטר מייצרים יין. הפרי של חלק מהכרמים לא מתאים אף ליין השני או השלישי של היקב ולמשל מותג כמו Lalande-Borie המיוצר מעת לעת נמכר כיין מובדל מ- Ducru Beaucaillou. ההרכב הזני ביקב הוא  70% קברנה סובניון, 30% מרלו. הגפנים בנות 35 שנה. אין פטי ורדו ואין קברנה פרנק. מהיין הראשון מייצרים 18 אלף ארגזים ומהיין השני שבעת אלפים ארגזים. יש גם יין הנמכר לא תחת שם האחוזה. היין השני מבטא את הסלקציה הקפדנית של היבולים. היין מתיישן כשנה וחצי בחביות עץ אלון (בין 50% ל- 65% מהן חדשות).

Chateau-Rieussec

אחת מאחוזות היין הוותיקות בסוטרן ומקורה בבעלות נזירים כרמליטים. לפני המהפכה הצרפתית, האדמה הייתה שייכת למסדר שתחת בעלותו גם היה השטח של Haut Brion שנקרא על שמו – Les Carmes Haut Brion. לאחר המהפכה עם הלאמת אדמות הכנסייה והעברתם לידיים פרטיות עברה האחוזה מספר ידיים עד לשנות השבעים של המאה ה-20, כאשר הזמן הממוצע לכל בעלים היה 20-30 שנה. ב- 1855 דורגה כדרגה ראשונה ברשימה שדירגה את יינות סוטרן. ב- 1971 הגיע Albert Vuillier והחל בתהליך של שיפור איכות היין. ב- 1984 האחוזה נרכשה ע"י משפחת רוטשילד מלפיט ואף היא תרמה את תרומתה בהשקעה בציוד, בהורדת יבולים והפיכת האחוזה לאחת מהחשובות באזור.
לאחוזה יש כ- 90 הקטר כרמים נטועים הכוללים כ- 90% סמיון, 7% סוביניון בלנק, 3% מוסקדל. גיל הכרמים הממוצע הוא 25 שנה. הכרמים ממוקמים פיזית במקום גבוה. האחוזה מייצרת עשרת אלפים תיבות. כמות זו נחשבת לכמות גדולה במונחים של סוטרן אך יש לזכור שהנתון הזה כולל גם את היין הלבן היבש (R de Rieussec) ועוד מותגים מסחריים אחרים. יין הקינוח מתיישן למעלה משנתיים בחביות עץ אלון (50% מהן חדשות). לרוב הסגנון המאפיין שלו הוא ריכוזיות, עוצמה ואלגנטיות.

 


 

זה לצד זה Château Pavie Macquin ו- Château Lynch Bages

 

בערב האחרון לביקורו של אריק בארץ הוא העביר טעימת יין השוואתית במרתף של "דרך היין" ברחוב החשמונאים בת"א. לצורך העניין נבחרו שתי אחוזות יין בולטות משני אזורים שונים בבורדו. בשני היקבים פועלים כיום מי שמכונה הדור החדש בבורדו. פעילותם מניבה פרי (תרתי משמע) והם זוכים להערכה הולכת וגדלה. הטעימה כללה 10 יינות ועוד שניים שנוספו בהפתעה. היינות נפתחו שעתיים לפני תחילת הטעימה ולא עברו חידרור (decanting) .

מעט רקע תיאורטי על היקבים:

Château Pavie Macquin

היקב נמצא בסנט אמיליון והוא בבעלות משפחת Corre Macquin. היינן Stéphane Derenoncourt החל את פעילותו ביקב ב- 1990. יחד עם המנהל הנוכחי  Nicolas Thienpont העובד ביקב מ- 1994 הם הצעידו אותו קדימה. בספטמבר 2006 כשנערך הדירוג מחדש של סנט אמיליון היקב עלה דרגה ל- Premier Grand Cru Classé – class B כלומר כיום הוא אחד מ- 15 היקבים של השורה הראשונה בסנט אמיליון. יש לציין שבניגוד לרשימות אחרות, לרשימה הזו משמעות מעשית רבה היות והיא מתעדכנת אחת לכמה שנים.

היקב נקרא על שם סבו של הבעלים הנוכחי Albert Macquin(1852-1911). הסב הצליח להציל את הכרמים ממגיפת ה-פילוקסרה שזרעה הרס רב. היקב הוא קטן יחסית ושטחו כולל 15 הקטר של כרמים שהרכבם הזני הוא:  80% מרלו, 18% קברנה פרנק ו- 2% קברנה סובניון. הכרמים נמצאים ברמה מישורית והקרקע שלהם מאופיינת בחרסית ואבן גיר. המיקום יחד עם הרכב הקרקע מאפשר זרימה וניקוז מים טובים. ניתן להכליל ולומר שיינות היקב הם בשרניים, נדיבים ובעלי עוצמה. בכדי "לאלף" את כוחות הטבע והטרואר העוצמתי נדרשים כישורי ייצור יין. ניכר שהצוות הנוכחי מצליח לשמר את העוצמות אך יחד עם זאת לייצר יין בעל סגנון וחן מובחנים. ליקב מספר שכנים חשובים: Troplong Mondot(במערב), Château Pavie(בדרום) Trottevieille(בצפון).

ביקב מיוצרים בין 50 ל-55 אלף בקבוקים בשנה (כמות קטנה בהשוואה ל-  Lynch Bages).  80% מהיין נשמר בחביות עץ (80% מהן חדשות) ו- 20% בבטון. תקופת היישון נמשכת בין 16 ל- 20 חודשים.

היינות של היקב נחשבים לפירותיים ורעננים. שיטות העבודה פונות לכיוון  eco-friendly. היות והיקב הוא קטן, העבודה בו יותר ממוקדת. גודלו הוא כנראה אחת הסיבות להיותו פחות מוכר בקרב חובבי היין.

 

בקבוקי פאבי מקווין

 

Château Lynch Bages

John Lynch שהגיע לבורדו מאירלנד ב- 1691 הפך עם הזמן לסוחר טקסטיל, עור ועץ. הוא נישא ל- Guillemette Constant ויחד הם הקימו את משפחתם. בנם השני  Thomas שהיה בענייני יין הפך לבעליו של Lynch Bages יחד עם נישואיו ל- Elizabeth Drouillard שירשה את הנחלה. בהמשך האחוזה עברה בעלות פעמים רבות. ב- 1939 היא נרכשה על ידי  Jean-Charles Cazes שהחל את דרכו כאופה ואח"כ כסוכן ביטוח. מכירת ביטוחים, בין היתר, לבעלי יקבים הכניסה אותו לתחום. הוא קיבל לידיו טירה וכרמים מוזנחים. בעבודה קשה הוא הניח את היסודות להצלחת היקב. בזכותו, בזכות בנו וכיום נכדו שהתמידו והשקיעו בחכמה ביקב ההצלחה נמשכת עד היום. כיום מנהל את היקב Jean-Charles נכדו של Jean-Charles Cazes בן ה-92. אביו (הבן של Jean-Charles Cazes) מעורב בפרויקטים רבים וחשובים אחרים בתחום. הינן הראשי של היקב מ- 1977 הוא Daniel Llose. ב- 2006  הצטרף אליו הינן  Nicolas Labenne.

למרות שברשימה המפורסמת מ- 1855 היקב מדורג בדרגה חמישית, אין עוררין שאם היו עורכים את הרשימה בתקופתנו, בשל איכויותיו הוא היה מדורג בדרגה השנייה. היין מכונה לעיתים "מוטון לעניים". מהיין הראשון מיוצרים 420 אלף בקבוקים. היקב מייצר 120 אלף בקבוקים כיין שני (מעיד על איכויות היין הראשון) ולשם כך הוא מפריש בין 25% ל- 40% מהבציר בפרופורציה יותר גדולה של מרלו וקברנה פרנק. ליין השני מגיעים הענבים מהגפנים היותר צעירות של הכרם.

במונחי בורדו Château Lynch Bages היא אחוזה גדולה מאד (100 הקטר). מבחינות רבות (המאפיינים הגיאולוגיים של הקרקע, תנאי המיקרו אקלים, הניקוז) מדובר באחוזה הומוגנית.

ברוב הכרמים מגדלים זנים אדומים. הכרמים נטועים 73% קברנה סוביניון, 15% מרלו, 10% קברנה פרנק ו-2% פטי ורדו.
ההרכב הזני המוכנס ליינות מותאם לשנים ונע: בין 75-85% קברנה סוביניון, 10-15% מרלו, 5-10% קברנה פרנק ו- 2% פטי ורדו. בין 70-80% מהחביות הן מעץ חדש. את היינות האדומים מאפיין צבע עמוק, מבנה טאני, ריכוזיות נשלטת וחושניות אלגנטית. במהלך השני מתווספת רכות שופעת והדוניסטית המפורסמת כל כך בלינץ. התוצאה הסופית המתקבלת היא של יין לשימור ארוך בעל אופי שופע ונדיב.

 

בקבוקי לינץ באז

 רשמי הטעימה :

Château Lynch Bages 2004 (RP 89, WS 89)

84% קברנה סובניון, 9% מרלו, 5% קברנה פרנק, 2% פטי ורדו. 60% מהחביות חדשות.
אף פירותי יחד עם ריחות רפת, הקברנה סובניון שנחשב ליותר קשה באופי משפיע על תחושת הבשרניות/חייתיות. טאנינים בולטים, ארוך ומלא.

Château Pavie Macquin 2004 (RP 93, WS 90)

75% מרלו, 20% קברנה פרנק ו- 5% קברנה סובניון.
האף שוקולדי הפה פירותי. אפטר טסט ארוך. אלגנטי, סיומת טובה, מדויק, מתאים לאוכל (במיוחד בשר). התרשמתי לטובה.

* למרות ששני היינות מרשימים והשוני ביניהם הוא בדקויות, ה- Pavie היה המועדף עלי.

 

Château Lynch Bages 2003 (RP 89, WS 92)

אף בורדולזי טיפוסי ועוצמתי. אמנם החמיצות יצאה החוצה אבל הייתה תחושה של משהו שרוף. הורגש שמדובר ביין משנה חמה.

Château Pavie Macquin 2003 (RP 95, WS 96)

לא קוטל קנים. חד מימדי, רופס. השנה לא מאד מורגשת. בהשוואה ל -2004 האף פחות בולט. ריח של צימוקים. טאנינים יבשים, חמיצות גבוהה (אולי בגלל החום והבציר המוקדם), חסרה סיומת. בשל הנתונים הללו חשש להתפתחות היין.

* שני היינות מ- 2003 היו תוקפניים והרשימו פחות בהשוואה ל- 2004 . ליינות של 2004 היה יותר קסם, כוח וחמיצות טובה.  

 

Château Lynch Bages 2001 (RP 89, WS 90)

אף גופרתי, סוג של ריקבון. היין התחיל שטוח ומנדנד. השתפר עם הזמן. הפך לסולידי.

Château Pavie Macquin 2001 (RP 89, WS 91)

אף פרחוני אך מעט טכני. מתובלן, מינראליות טובה, מאוזן, סיום ארוך ורך.

* בציר 2001 נחשב לבציר טוב. הבעיה שלו שהוא הגיע אחרי בציר 2000 שנחשב (גם בשל השנה המיוחדת) לאחד מהבצירים המשובחים ביותר. ב- 2001 בגדה הימנית הייתה הצלחה גדולה יותר מהגדה השמאלית ופומרול וסנט אמיליון עדיפים על פויאק. שנה מושלמת למרלו. יינות שהכילו יותר מרלו הצליחו יותר. יינות 2001 נחשבים לנותני VFM. ייתכן שהיה עדיף לעשות חידרור לשני היינות לפני הטעימה.
לטעמי בהשוואה בין שני היינות ה- Pavie ב- 2001 טוב יותר.

 

Château Lynch Bages 2000 (RP 95, WS 96)

70% קברנה סובניון, 16% מרלו, 11% קברנה פרנק ו-3% פטי ורדו. 70% מהחביות עץ אלון הן חדשות. אף טוב אם כי מעט ירוק. הייתה הסכמה שהיין די סגור. טאנינים בולטים. קצת חסרה אישיות. הייתה הסכמה שלמרות שהציפייה ממנו גדולה והוא לא עמד בה ולא היה הכי משכנע, יש לו ניצני מעלות שילכו ויגדלו בעוד עשור או שניים. הוא היה נוכח, רענן ובעל טעם של שוקולד מריר.

Château Pavie Macquin 2000 (RP 95, WS 92)

אף מרשים, יין עגול ושמן, בשל, חמיצות טובה.

* בהשוואה בין שניהם האף של ה- Pavie היה טוב יותר מהאף של Lynch אבל בפה היה היפוך תפקידים. לטענתו של אריק אין יחסי כוחות הוגנים בשנה הזו בין השניים. ה- Lynch בהשוואה ל- Pavie הוא כמו פיל בחנות חרסינה.

 

Château Lynch Bages 1998 (RP 89, WS 89)

לטענת אריק ה-  Lynch Bages הטוב ביותר. למרות ששוב לא היה בשיאו ועדיין יכול לחכות עוד עשור ניכר מבנה טוב, שרירי, פירותיות, סגנון בריטי.

Château Pavie Macquin 1998 (RP 95, WS 93)

אף לא נותן, לא אקספרסיבי. פחות רך ופחות מאוזן מהקודמים אבל ניתן לחוש שלמרות הגיל יש לו עוד לאן להתפתח. הרבה חמיצות.

* למרות ש- 1998 היא שנה מעולה בגדה הימנית, לטעמי לשני היינות פוטנציאל רב.

 

שני היינות הבאים לא היו אמורים להיות בטעימה והם נוספו ברגע האחרון.   

Château Lynch Bages 1996 (RP 94, WS 92)

הצבע אטום. האף דומיננטי, ריח עור, סיגרים. האף המוקצן הלך והתרכך. מפולפל בפה.

Château Pavie Macquin 1996 (RP 89, WS 91)

אף מעודן אבל הארומה לא עקבית. מוכן, בשל, התבגר, הפה טוב מהאף, לא הרמוני, חמיצות טובה.

* 1996 היא שנה עם מזג אוויר מתעתע. בשנה זו המרלו בגדה הימנית הצליח פחות מיינות מבוססי קברנה סובניון של הגדה השמאלית. מבחינתי ל- Lynch Bages היה יתרון ברור ובולט.

 

בהשוואה הזו יש שני פרמטרים חשובים: אופי השנה שלא זהה בין שתי הגדות (השמאלית והימנית) ואופי היקב.

בשנה שבה הצטיינה הגדה השמאלית 1996, ניתן היה לראות את יתרונותיו של Lynch Bages. בשנים כמו 2001 ו- 2004 שבהן הגדה הימנית הצטיינה ניתן היה לראות את היתרון היחסי של Pavie Macquin. בשנה כמו 2003 שהייתה שנה חמה מאד בכל בורדו, שני היינות לא שכנעו. שנה כמו 2000 שהייתה מצוינת במקומות רבים, שני היינות היו מצוינים כל אחד בדרכו עם עדיפות קלה ל- Lynch Bages.

לגבי אופי היקב, קשה להשוות שני יקבים שונים שכל אחד מהם בא עם פילוסופית עשייה אחרת ודגש אחר על זנים.לא רק שהייננים שונים, המשאבים שונים, התדמית והמיצוב שונים אלא גם יש הבדל מהותי בהרכב הזני.  Lynch Bages מבוסס על קברנה סובניון בעוד ש- Pavie Macquin מבוסס על מרלו עם תוספת של קברנה פרנק.

היה זה ערב מהנה עם שורה של יינות טובים ומעניינים.

 

בקבוקי ערב הטעימה

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

10 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל bob68 אלא אם צויין אחרת