00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בחירות נכונות

זולגות הדמעות מעצמן

                                                 

כשהייתי ילדה סירבתי מכל וכל לאפשר למשהו מחברי לראות אותי בוכה.
האמנתי שלבכות זו חולשה!

הבנים בקבוצה (כך קראו לזה במושב) השתוקקו לראות אותי בוכה
ולפעמים אף הפעילו שיטות כדי להכאיב  או להציק לי כדי שאספק להם את הסקרנות ואבכה. 
ואני לא נשברתי!

האגו שלי פשוט לא אפשר לי להראות שאני חלשה.
מאז בגרתי והבנתי שהבכי הוא הרבה יותר מצורך...


מה בעצם יש בהן, בטיפות הקטנות והמלוחות 
שזולגות על פנינו ברגעי צער או צחוק, 
שמשחרר, מנקה ומטהר אותנו? 
זה ייגמר בבכי, וטוב שכך...

 אין כמו הדמעות כדי לציין עבורנו חיבור פנימי עמוק ורגיש. 

אנו יודעים בתוכנו כי בכי מעיד על אמירה המגיעה עמוק מבפנים.
ואף על פי כן – הבכי הוא תופעה קונפליקטואלית לאדם
המשתדל בכל כוחו שלא לבטא את בכיו מחד ולחברה המוצאת עצמה מובכת, מוטרדת מבכיו של אדם אחר מאידך.

הבכי הוא תופעה אנושית, ולכן אפשר להניח כי היא מחייבת המציאות, ממש כמו הנשימה.

כן. לבכי תפקידים החשובים והנטייה הרחבה להדחיק אותו או לבקר אותו יוצרת תופעות לוואי לגוף ולנפש.  

לבכי יש שני תפקידים עיקריים – שחרור מתחים והעברת מסרים. 
הבכי מבטא רגשות ולכן יש לו השפעה רגשית חזקה על האחר. 
לעתים נעשה בבכי שימוש כמניפולציה שנועדה להשיג דבר מה.  
אם האדם האחר אינו נרתע מרגשות הוא יוכל להקשיב לבכי של השני ולא לבקר אותו.


יש מספר סיבות לרתיעה מרגשות ומבכי:

חינוך להישגיות וחינוך שאינו מכבד רגשות – "תפסיק לבכות כמו ילד קטן.." 
והתוצאה - רבים מאיתנו (גברים יותר מנשים) גדלים עם קושי לבכות,  
מסיבות אלו אנו מתקשים גם להגיב לבכי של האחר, מבקרים אותו על הבכי, 
נותנים לו עצות במקום להקשיב לצערו.
כאשר בעצם  הדבר הנכון לעשות כאשר אדם אחר בוכה  הוא פשוט להקשיב.
ולהקשיב פירושו קודם כל – לשתוק.


צריך לסמוך על כך שהאדם שממול ידע בד"כ לצאת בעצמו ממצבו. 
אך הוא חייב לפרוק קודם לכן את הכאב והוא עושה זאת מולנו. 
אם נדבר במקום להקשיב לא ניתן לו מקום לעצמו וכך לא נאפשר לו להיעזר בנו כדי לפרוק את צערו. 

מה אתם אומרים: מותר/אסור לבכות?

איך אתם מתייחסים לדמעות של עצמכם?

האם קל לכם לבכות? (פיזית ורגשית)? איך אתם מגיבים לבכיו של אדם קרוב - חבר/ה, איש משפחה.

היש בעיניכם הבדל בין דמעות אישה לדמעות של גבר? מה דעתכם על גברים שבוכים?

האם בכי של אישה מפעיל מניפולאציה על זולתה? על גבר? מוכנים לשתף?

                           


(מקור: אבי חברוני. / קסמן של הדמעות http://www.reader.co.il/print/23383)

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

6 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל תפו ופוזה אלא אם צויין אחרת