00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מחשבות

עליסה בארץ הפלאות

פעם מישהו קרא לי עליסה בארץ הפלאות.
ישבנו, עישנו, דיברנו, וזו הייתה המסקנה שלו מהשיחה.
אני ילדה שחייה בבועה.
חולמת. מתבגרת לאט. כאילו שאפילו העולם בעצמו יודע שצריך להפיל עלי דברים לאט. מבינה את מה שכולם מבינים הרבה אחריהם.
מרחמת על עצמי הרבה יותר מידי.
דרמטית. נקמנית. רומנטית. נסחפת.
אני חייה בעולם אחר. פייה קוסמית שמקיפה את עצמה באנשי מציאות שמידי פעם עושים לי עוד חורים בבועה, עד שהיא מתנפצת לגמריי.
פעם, כשהוא קרא לי עליסה בארץ הפלאות, הבנתי בפעם הראשונה בחיי מי אני.
כל כך הרבה דברים קרו לי בשנה האחרונה.
דברים, שבחיים לא חשבתי שיקרו. המציאות תמיד מפתיעה אותך.
כל כך הרבה פעמים חשבתי שמצאתי תשובות, שמצאתי את עצמי, וגיליתי שכלום לא נכון.
זה קשה לגלות דברים כאלה. אמיתות שמתרסקות לך מול העיינים. דברים שחשבתי במשך שנים, על ההורים שלי, ובהתאם לכך גם על עצמי, הכל נשבר לי בשנה הזו.
תמיד חשבתי שאני דומה לאבא שלי. תמיד הייתי ילדה של אבא. הערכתי את מי שהוא, ורציתי להיות כמוהו.
בשנה האחרונה גיליתי שאני בכלל לא דומה לו, ויותר מזה- גם לא רוצה.
אני לא אשת מעשים, אני אשת חלומות. רעיונות, נפש.
אני לא הוא. בפעם הראשונה בחיים שלי הצלחתי להרגיש קרבה לאמא שלי, ולהבין שאני יותר היא, מהוא. וזה לא פשוט. זה משנה אותך לגמריי.
בשנה הזאת, אהבתי, כמו שלא תיארתי לעצמי שאני יכולה לאהוב.
אהבתי אהבה כמו בסרטים. אהבה שמשתלטת עלייך, סוחפת אותך, מסחררת.
בשנה הזו גיליתי כמה רוע יש בי. כמה אני יכולה להכאיב בלי למצמץ.
כמה מניפולטיבית אני לפעמיים.איך אהבה לפעמים גורמת לך להרגיש הכי קטן שרק אפשר. הכי נזקק, הכי חשוף.
שני אנשים שיחקו לי עם הלב ועם המוח ברמות שרק עכשיו אני מתחילה להבין.
השנה הזו, עליסה נעלמת... לאט לאט, אני מאבדת אותה, אותי, והופכת שוב למשהו אחר.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל נירית 123 אלא אם צויין אחרת