00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מציאות מתולתלת

70% = 100%- המשוואה והדרך אל פתרון בלתי מושלם

"70 אחוז = 100 אחוז."

"מה? איך זה... על מה את מדברת? איזה הגיון זה בדיוק?"

"כן כן, תקשיב זו לא טעות! אולי מחר 80 אחוז יהיו שווים ל-100."

"אני לא מבין. תסבירי..."

"...ואולי בכלל בעוד שבוע, 98 יהיו שווים ל- 100 אחוז. אולי אחרי זה אפילו 100 יהיה שווה ל100. ובעוד חודש שוב 70 או אפילו 50. כולם יהיו מאה אחוז. שלם. אבל רק אולי, כי אי אפשר לדעת מה יביא המחר."

 

אחרי עוד כמה נסיונות להגיע בעצמו אל הפיתרון למשוואה המשונה שהמצאתי בזה הרגע ממש, הוא התייאש. הוא ביקש שאסביר לו איך יכול להיות ששבעים יהיו שווים למאה.

 

"אני אתחיל מהפיתרון ומשם אדגים לך את הדרך, בסדר?

השורה התחתונה היא, שאדם לא יכול להיות ולפעול במאה אחוז כל הזמן.

תראה, אני אתן לך דוגמה מתחום שבטוח תבין.. כתבתי עבודה לפני שלושה שבועות והשקעתי בה המון. זה היה די קל, אז לא היה לי קשה לתת את המאה אחוזים שלי, או 99 אם תתעקש (נו, קיבלתי 99. אל תהיה קטנוני על נקודה!). במשך עשר שעות רצופות כל כולי הייתי בתוך הכתיבה הזו. גם כי לא היתה לי ברירה, אבל בעיקר כי רציתי להוכיח לעצמי ואת עצמי ולקלוע למספר גבוה בסקלת הציונים שלי בקורס הזה. אתה יודע שאני שואפת גבוה. שבועיים אחר-כך, קראתי את הספר 'הזר', מאת אלבר קאמי (אני חייבת לציין בלי כל קשר שזה אחד הספרים הכי טובים שקראתי אי פעם, אם לא הכי טוב. לא קראת? טוב, אז הנה לך המלצה לספר הבא לקריאה). בכל אופן, ישבתי בשבת הגשומה ההיא לכתוב אותה. אתה זוכר שאמרתי לך שאני חייבת להתביית ולתקוף את העבודה הזו בפוּל גז כדי להצליח? זה אחד הרומנים הנהדרים שלמדתי, הפרשנות שלו אקטואלית ומעניינת אותי. ישבתי וכתבתי והשקעתי, כמה שיכלתי. נתתי מעצמי את מאת האחוזים בסבלנות ובהבנה שהיו לי באותו יום. הציון בסופו של יום, היה קצת פחות מ-90. הנה לך דוגמה ראשונה ל- 88 ששווה ל100%. עוד דוגמה אתה רוצה? הנה לך... בשבוע שעבר כתבתי עוד עבודה. הפעם על התפסן. הולדן קולפילד בהחלט כוכב מחורבן, אך ככל שהוא מעניין, קשה להבין אותו (אולי כי הוא סותר את עצמו?). ישבתי כמה שעות טובות וכתבתי את כל מה שהיה לי בראש. כשסיימתי והגשתי, הרגשתי חסרת בטחון. הרגשתי שזה לא מספיק. השאלה היא מספיק למי? באותו יום הייתי עייפה וטרודה ועוד מאה ושתיים דברים אחרים השתוללו לי בראש. אז אימצתי את כולי ונתתי את כל מאת האחוזים שהיו בי, והגשתי. גם אם אקבל עליה 70, אהיה מרוצה וזה לא באמת נורא, כי - אדם יכול לתת רק את מה שיש לו, לא מעבר לזה."

"מצחיקה, איך את יודעת שתקבלי עליה 70? תפסיקי להיות כל-כך ביקורתית כלפי עצמך."

"הנה! זהו בדיוק. הבנת? אני מפסיקה! ביקורתיות ופרפקציוניזם זה קל ויפה וטוב. רק לפעמים. החכמה האמיתית היא לחשוב שאתה עושה את כל שביכלתך ושואף גבוה. מה יצא מזה בסוף? זה כבר לא תלוי רק בך." 

 

"אוקיי, לימודים. ומה מחוץ להם? את רוצה להגיד לי שגם שם את כבר לא חושבת על 'מה לא בסדר ומה יכל להיות יותר בסדר מעכשיו'?"

"בדיוק. נכון, זה מצריך עבודה וזה לא בא ברגע, אבל אם תיזכר, לפני כמה חודשים חייתי קצת בפחד. פחדתי מהתחתית, חששתי מ'לא להיות כמו', לא להספיק לאחרים. פחדתי לטעות ופחדתי להכעיס, פחדתי להציק ולהעיק וגם פחדתי מהלבד. לרוב לא ידעתי איך להתמודד איתו."

"ועכשיו מה? פתאום הכל השתנה?"

"עכשיו אני יותר מודעת. עברתי וניסיתי וחוויתי ודיברתי. שאלתי אנשים וקיבלתי תובנות, תשובות כנות שלא חוסכות במילים. [ואני מודה על זה כי זה לא מובן מאליו וערך יקר!]. גם השיחות עם ציפי עשו את שלהן. ההבנה קיבלה צורה ודמות שהולכת איתי כמו צל ומזכירה לי אותי. זה בסדר לשאוף לשלמות, אבל לא צריך לפחד לטעות. נניח שהיום יש לי רק 70% אחוז לתת ולחלק, זה בסדר. כי ה-70 הוא ה-100 אחוז שיש לי ביד באותו יום והוא משתחרר במלואו בכל פינה מחודשת. אם נתתי את כולו והשקעתי את המירב בעצמי ובמעשים ובמקומות הנכונים עפ"י דעתי, הרי שאין לי על מה להרגיש אשמה או להתאכזב."

"אני מבין. אני חושב.. אני מבין?"

"בעצם אין פה מה לא להבין. זה די פשוט. צריך להבין שאי אפשר להיות מושלם. שמעת פעם על הרשימות של אדלר? ועל 'האומץ להיות בלתי מושלם'? תשמע, לקח לי קצת זמן להבין את זה ועוד קצת זמן להפנים. עכשיו אני בשלב היישום.

אם אגיע ל-100 אחוזי ביצוע? כמו שאמרתי לך קודם, זה משתנה והכל יחסי. אי אפשר לדעת מה יוליד יום..."

 

"עכשיו זה כבר יותר מובן. אפילו מחוכם. ברשותך, אימצתי לעצמי את המשוואה ואת הדרך לפיתרון.

"הא תגידי, את חושבת שאם אכתוב ש'70%= 100%', זה יהיה קביל גם עבור המרצה שלי לסטטיסטיקה?"

 

* * * * * * * * * * * 

"אנחנו מספיק טובים כפי שהננו. לא נהיה טובים יותר,

לא משנה כמה ידע, מיומנות, כסף וסטאטוס נשיג...

אם לא נוכל לחיות בשלום עם מי שאנו היום,

לא נוכל לחיות בשלום עם עצמנו לעולם.

זה דורש את האומץ להיות בלתי מושלם!"

(פרופ' רודולף דרייקורס)

 * * *

נ"ב- כמובן שלצד הדוגמאות שניתנו בשיחה שהתקיימה ביני לבינו, אפשר למשיך ולהשליך את משוואת האחוזים הבלתי מושלמת הזו על כל תחום נוסף בחיים כמו ספורט, משפחה, עבודה וכל העולה על רוחכם. וכמובן שאין הרעיון קורא שלא לשאוף גבוה ולמאת האחוזים ככל שניתן. אבל... טוב הבנתם כבר את כוונת המשורר, נכון? 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

24 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טולה הורוביץ אלא אם צויין אחרת