00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בחירות נכונות

קורס ייעוד אמית - מפגש חמישי 10.1.11

 שורות הסלבוס שניסחו בפשטות את תמצית המפגש החמישי מאמש,

לא ספקו ולו ברמז, עד כמה עוצמתי ובעל השלכות יהיה המפגש.

דקות הריכוז בדמיון מודרך והשארת החוץ "מחוץ" לחדר הכיתה, התנהל כבריטואל השבועי

וריכז אותנו לשיתוף על עבודת החלקים שביצענו במהלך השבע כולו.

הטלטלה שעברתי עם עצמי באותה עבודה הייתה המבוא או ההקדמה אם תרצו

לחוויה שמאמש בעודי חשה אותה בעוצמות משתנות עד לרגע זה.

המון שאלות, אי ודאות, חוסר הבנה, וכמיהה עזה לשיחה, ליוו אותי כשפסעתי על בהונות אל מחוץ לכיתה

והותרתי את אחרוני הכותבים מתעדים ברעב ובריכוז מקסימאלי את כל מה שחוו בדקות ממושכות

של מדיטאציה עמוקה לאיתור המקור המהימן והייעוד האישי.

 

הרצאתו של  טים קלי  מייסד השיטה שהגיע לישראל להכיר אותנו משתתפי הקורס הראשון (בעברית)

לשיטתו דרשה ריכוז מיוחד בכדי שנוכל לרדת לעומקם של כל המונחים וסמלים כפי שנשמעו באנגלית.

לרגע יכולתי לראות אותי אי שם בדרך לפטור הנכסף באנגלית בלימודי התואר...

 

מעיין השאלות אליו והתשובות שהעניק לנו נטעו בנו מידה של רוגע.

גם אם זה נראה מבהיל להגיע ליעוד זה ממש לא אמור להיות, התנאים וההסכמים

בדרך אליו הם שאפשרו לנו להיות בו ולהפיק את המיטב.

 

בחלק התיאורטי העמקנו למהות, לברכה ולמשימה שמרכיבים את היעוד של כל אחד מאיתנו.

ארבעה ערוצי תקשורת עומדים לרשותנו כדי להגיע אליו. את הכלי המרכזי- המדיטאציה.

חווינו במהלך הדקות הבאות.

 

שמיכות, מזרנים וכריות נפרשו במרכז החדר, חלצנו נעליים, האור כבה.

אני נרגשת וקשובה לחוות את מה שלא חוויתי מעולם- מדיטאציה תוך דמיון מודרך.

מוזיקה רקע והנחיות ברורות סייעו בידי לחצות את גבול הריכוז, הרגשתי חלק,

בצעתי את ההנחיות כלשונן והרגשתי עצמי מגיעה למקום שיעניק לי את המענה לשאלותיי.

קולות ורחשים מסבים הטרידו את שלוותי, אחד החברים נרדם והשמיע קולות נחירה שהפריעו לתהליך הריכוז.

 

קבלתי רשות להיכנס למרכז שלי. איש לא חסם את דרכי פנימה, הייתי מוגנת ומוקפת הילה.

הבזק חד של אור הנר שהגיח ונעלם במהרה השיב לי כשבקשתי לדעת מהו המקור המהימן שלי.

פרפר פורש כנפיים ריחף מעל כמענה לשאלת היעוד.

שמרתי על ריכוז.

הייתי דרוכה.

חום וכוח הציפו את גופי.

הרגשתי שייכת.

 

תהליך היציאה והחזרה ל"כאן ועכשיו"- למציאות, דרש ממני הסתגלות.

בדקות הבאות ראיתי את חברי עטים על כלי הכתיבה ומתחילים לשכתב ולתעד את החוויה.

אני, הייתי עצורה.

הייתי בחוויה.

הכתיבה הקולחת האופיינית לי בימי שיגרה לא נענתה לבקשתי.

 

התיישבתי

בקשתי להבין היכן הייתי.

ניסחתי מספר משפטים.

ארזתי את עצמי

לקחתי את הדיסק שהוענק לנו ויצאתי לחשיכה.

 

שנת הלילה הייתה חזקה ורצופה מתמיד.

קמתי ליום חדש,

עליתי על מסילת הכושר ופתחתי בדיאלוג עם הסמלים והפרשנות.

 

עד לרגע זה אני שואלת, בוחנת, מהרהרת, מחפשת אישורים

ומאוד מאוד מסוקרנת.

עוד לא נרגעתי.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל תפו ופוזה אלא אם צויין אחרת