00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

{ [ ( בניית עזר ) ] } - מתמטיקה, תכנות, סיכומים לבחינות הבגרות ואקסל

<<<<
 
   מתמטיקה 
   ונושאים 
   נוספים 
 
משפטים, נוסחאות ומתמטיקאים על ציר הזמן  תורת המספרים  תכנות C++/C  קומבינטוריקה  מתמטיקה/EXCEL  אסטרונומיה

משפטים בגאומטריה לבחינת הבגרות במתמטיקה - הדגמה ויזואלית ופתרונות לשאלות מהבגרות ומספרי הלימוד 
 
  אהרן מוריאלי  תורת המספריםסקירות מתמטיות-היסטוריות ספרים ריבועי קסם  הקסם שבמספרים מיהו מי-חידות היגיון רשימה
   המשפט האחרון של פרמה מספרי קרמייקל מספרים משוכללים מספרים ראשוניים פרפראות מתמטיות המספר ומחלקיו
   
מספרי מרסן   פעילויות בלוח הכפל  
  ערבית   לוחות פעלים במערכת הפעל הערבי, תחביר ודקדוק       -     טבלת אותיות וניקוד בערבית 
  סרגלי הפועל והתחביר הערבי - רות בן-אבי   -     חלוקה לוגית של האותיות בערבית - ניצה בינדר
  מאגר מת"ל-
  חומרי למידה
  אסטרטגיות למידה/הוראה/חשיבה/קריאה/אוריינות ---מדע וטכנולוגיה מתמטיקה פיזיקה כימיה גנטיקה     
  היסטוריה וציונות  יהדות  תנ"ך גאוגרפיה ---אזרחות ספרות---לשון   ערבית   אנגלית      
שכיחות אותיות בשפה העבריתפרדוקסים סמנטיים ולוגיים

סיכומים לבגרות בתנ"ך – השירה המקראית: אמצעים ספרותיים, חזותיים ושמיעתיים

סיכומים לבגרות בתנ"ך – השירה המקראית: אמצעים ספרותיים, חזותיים ושמיעתיים

בתנ"ך קיימים שני סוגים ספרותיים עיקריים: השירה והפרוזה.
הפרוזה היא שירה ללא חרוזים וללא מבנה קבוע.

ניתן לסווג את קטעי השירה השונים בתנ"ך:
1. שירי מלחמה ונצחון.
2. שירי קינה.
3. שירי אהבה.
4. שירים דידקטיים בעלי תוכן לימודי-חכמתי שיש להפיק מהם מוסר השכל.
5. שירי ברכה וקללה.


אמצעים ספרותיים ואמנותיים בשירה המקראית:

תקבולות – שני חלקי משפט המקבילים (בעלי קווי דמיון משותפים)
                בצורה כלשהי בתוכנם או במילותיהם.

1. תקבולת נרדפת – כאשר המשפט השני חוזר על התוכן של המשפט הראשון
                            באותן מילים או במילים אחרות.
                            דוגמה: אחלקם ביעקב, אפיצם בישראל.

2. תקבולת ניגודית – כאשר קיים ניגוד בין שתי צלעות המשפט.
                             דוגמה: בן חכם ישמח אב, ובן כסיל תוגת אמו.

3. תקבולת משלימה– כאשר הצלע השנייה משלימה מבחינה רעיונית את הצלע
                             הראשונה ומפרשת אותה.
                             דוגמה: אשת חיל מי ימצא, ורחוק מפנינים מכרה.

4. תקבולת משולבת/אליפטית – כאשר הצלע השנייה מקבילה לצלע הראשונה אך לא באופן מלא.
                                           תקבולת זאת נקראת גם תקבולת משמיטה.
                                           דוגמה: ידע שור קונהו, וחמור אבוס בעליו.


 דגם המספר העולה – שתי צלעות שבהן מודגשים מספרים לשם הבנת התוכן, אם כי המספרים
                              משמשים רק כסמלים.

 אקרוסטיכון – פרקים או מזמורים שכל שורה בם מתחילה באות אחרת של הא"ב לפי סדר עולה.

 פזמון – פסוק החוזר פעמיים או יותר במקומות קבועים במזמור. הפזמון החוזר מבקש להדגיש
            תכנים מסוימים או את הרעיון המרכזי במזמור תוך כדי שיתוף הקהל או המקהלה.

חריזה - החריזה לא נחשבה כאמצעי ספרותי בשירה המקראית ולכן הופעתה היא תופעה מקרית.

שאלות רטוריות – נחשבות לאמצעי ספרותי גם בשירה וגם בפרוזה.

המשקל – המשקל מציין את ספירת המילים/הטעמות/הברות בכל צלע.
              קיימות צלעות מקבילות בעלות משקל זוגי, משולש, מרובע ומחומש.
              לא תמיד חייבת להיות התאמה בין מילותיהן והברותיהן של שתי צלעות מקבילות.
 

אמצעים חזותיים בשירה המקראית:

 

1. מטאפורה – השאלה(העברה), שימוש בניב לא בהוראתו הרגילה אלא בהוראה שאולה
                    מעניין אחד לעניין אחר לשם יתר ציוריות.
                    דוגמה: יוסף הוא צבי (העברנו ליוסף את כל תכונות הצבי).
2. דימוי – הדימוי, לעומת המטפורה, מעביר רק חלק מהתכונות וזאת מכיוון שהוא מבוסס
               על השוואה בין שני דברים. העצם הבא לשם הדימוי – ידוע, והוא מופיע
               על מנת לבאר ולהמחיש את הדבר המושווה.
               דוגמה: יוסף רץ כצבי (העברנו ליוסף רק את תכונת הריצה של הצבי).

               הדימויים והמטפורות מעשירים את השירה, מסייעים להבנה וממחישים
               את משמעות הטקסט. יש בכוחם להפעיל ולשתף רגשות והם מן
               האמצעים ב\הססגוניים החשובים גם בספרות המקרא, בעיקר ב"שיר השירים".

3. האנשה/פרסוניפיקציה – אמצעי ספרותי זה בא להעניק תכונות אנושיות לטבע, לדומם,
                                     לבעלי חיים, ובמקרים רבים גם לאל ולמושגים מופשטים.

4. המשל והחידה – במקרא מופיעים שלושה סוגי משלים עיקריים:
                          1. המשל העממי- קצר, תמציתי ובעל ניבים רווחים בדיבור היומיומי.
                          2. המשל החכמתי-ספרותי- משל הכתוב ומנוסח ברמה המצריכה מאמץ
                              שכלי כדי להבינו.
                          3. המשל העלילתי- משל המשלב בתוכו עלילה ונפשות פועלות מעולם החי והצומח.

                          * לעיתים גם נבואות במקרא נקראות בשם "משל".


אמצעים שמיעתיים בשירה המקראית:

1. לשון נופל על לשון- שימוש במילים הדומות בצלילן. לרב משתמשים הנביאים בשיטת הבעה זו.
2. כפל מילים וחזרות – חזרה על מילה מסוימת יותר מפעם אחת. אמצעי זה בא לבטא מגוון של

                                רגשות: מזירוז ועידוד ועד הדגשה והתרגשות.
3. אונומאטופיאה – שימוש במילים המחקות קולות וצלילים מן הטבע, כמו:
                           בקבוק, טפטוף, שצף קצף, זמזום, רשרוש וכדומה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ExcelMath91 אלא אם צויין אחרת