00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרבולה מחייכת

מה אתם רוצים מהפייסבוק?!

15/01/2011

הפייסבוק מואשם בהכל החל מניוון יכולת תקשור בין-אישית, כלה בהתאבדויות, עובר דרך פיטורין, מעקבים, גנבות, אונס ואפילו רצח. בזמן האחרון אני שומעת מכל כיוון האשמות רציניות נגד הרשת החברתית המובילה בעולם- סרטים, כרזות, פוסטי-נאצה וכמובן, שיחות זעם סלוניות אודות הדברים האיומים שאתר נוראי כמו הפייסבוק מביא איתו. לפחות על פני השטח משתמע שאם מחר יינחת חייזר וינסה להבין את רזי העולם המוזר שהוא כדור הארץ והזן המוזר שהוא האנושות- הוא יוכל להבין היטב שהמצב נחלק לשני עידנים: טרום פייסבוק, עת בה העולם היה פיסת גן עדן קטנה. מקום אוטופי לחיות בו, ופוסט פייסבוק עידן הזוועה בו ילדים מציקים לילדים אחרים עד כדי התאבדות וילדות בנות 12 נאנסות קבוצתית.

אני נדהמת כל פעם מחדש מהיכולת המדהימה של אנשים להאשים במצב נתון כל אחד וכל דבר שנוח להם לראות כאחראי. כמעט תמיד מדובר על התבוננות בקנקן במקום במה שיש בו. השתלחות חסרת רסן או הגיון בדבר החם הנוכחי והעברת כל עול הצרות והבעיות שלנו עליו... תמיד היינו טובים בזה. פעם זה היה הרדיו, אח"כ הטלוויזיה, לפני כ10 שנים זה היה האינטרנט, היום זה הפייסבוק ומי יודע מה מחר. ובעצם אני רואה את התהליך כאן כמאוד ברור- הפייסבוק ככתב אישום לתופעת הרישות העולמית.

הפייסבוק הוא רק במה, כמו האינטרנט, הוא הופך דברים לזמינים יותר וכן, גם לפומביים יותר. האם זה דבר טוב או רע? כמו רוב הדברים- זה תלוי. בכל דבר חדשני שנועד להקל על אספקטים מסויימים בחיינו, לרגש או אפילו סתם לייפות- בקיצור- כמו כל דבר חיובי- מדובר בחומר ביד היוצר. יש מי שייקח את הדבר הכי טוב ויפה ויהפוך אותו למגעיל ומכוער, ומנגד יש מי שמהדברים הכי נוראים בעולם יצליח להוציא טוב ויופי- הכל עניין של החלטה. של בחירה. אני מדמיינת לעצמי מה בטח עבר האדם הראשון שהביא אש למערה. תחשבו על זה. שנים של אבולוציה נטעו בבסיס התודעה של כל בעל חיים רתיעה מיידית וקשה מהאש- הדבר המסוכן הזה שהורס כל מה שבדרכו- והנה אחד מהחבר'ה הכניס את זה פנימה. איזה חיים קשים בטח עשו לו (אולי זה אפילו עלה לו בחייו), ועדיין... האם רובנו ככולנו לא חייבים לו תודה ענקית? עם כל הרע שהאש יכולה להביא, האם היא לא עשתה לנו הרבה יותר טוב? מובן שכן.

הבעיה פה היא לא דבר חדש. שאלה פשוטה ביותר- כיצד ניתן לברור מה מכניסים ומה מעדיפים להשאיר בחוץ? איך בו זמנית אפשר לחתור לשיפור אורח חיינו, הפיכתם לנוחים ומהנים יותר- מבלי להכניס פנימה את כל הסכנות שבחוץ? זו שאלה מצויינת עם תשובה לא נעימה בכלל- אי אפשר. לפחות לא ב100%. אם אתה שם את הארנק בכיס חיצוני כדי שיהיה לך יותר נוח לשלוף אותו בכל מיליון הפעמים שתצטרך- אתה הופך את המלאכה של כל מי שינסה לגנוב לך אותו לקלה יותר. אם ממש בא לך בית פרטי מלא בצמחייה יפיפייה- אל תתפלא אם תמצא נחש מתחת לשולחן בסלון. אם אתה מכניס הבייתה חבר- קיימת אופציה שהוא בעצם עושה עבודת מודיעין ומתמחר כל מה ששווה להרים לך. אם אתה חוצה את הכביש- אתה עלול להדרס. אם אתה עולה על מטוס אתה עלול להתרסק, ובכלל- בעצם זה שיצאת מפתח הבית- אתה חשוף לכל כך הרבה דברים נוראים שעלולים לקרות לך! אה... ובינינו... גם בתוך הבית לא כזה בטוח.

כמו שהבנו, אין סוף לפרנויות שאפשר להכניס את עצמנו, ואין באמת ביטוח על כלום בחיים. אבל זה הטבע שלהם. זה מה שאכזרי בקיום שלנו מחד, ומקסים ומרתק בו מאידך. אנחנו לא יכולים להפסיק לחיות או לחיות בחשש מתמיד מכל האפשרויות הנוראיות הקיימות. פייסבוק, במובן הזה, ממש לא מסוכן יותר מללכת לעבודה בחברת אנשים שאתה לא מכיר, ללמוד איתם, לשבת איתם על האוטובוס בדרך הבייתה, לשלוח את הילד שלך לבית ספר עם ילדים זרים ואת התינוק להשאיר אצל מטפלת שלא מכירים. כן... ממש תגלית מרעישה... אנחנו לא מכירים את כולם ולא יודעים מהם גבולות השפיות, הרוע או חוסר המוסר של כל פלוני אלמוני ברחוב. אבל זה עדיין לא יימנע מאיתנו לספר לחברה טובה שאנחנו טסים לחו"ל... כן... גם אם בכך אנחנו מסתכנים שכל מי שנמצא ברדיוס שמיעה אולי מצותת ורושם לעצמו לתת ביקור בבית הריק שנשאיר.

בעולם בו פרטיות היא דבר שמעטים זוכים לו בכלל, הפייסבוק דווקא נותן הרבה אפשרויות מידור שלפחות להדיוטות הופכות את הסביבה שלך למאוד נתונה לשליטתך- ניתן להגדיר בדיוק מי יכול לראות מה עליך, על חברים שלך, מי בכלל יכול ליצור איתך קשר ובאיזה אופן. האם זה נותן לך ביטחון מוחלט שאיש לעולם לא יעשה כל שימוש לרעה באינפורמציה שאתה מזין לשם באופן שוטף? ברור שלא. כאן נכנסת שאלת הסבירות- למה שמישהו יפעיל את כל האנרגיות הנדרשות כדי להתגבר על מערך ההגנה- רק בשביל לראות את התמונה של סבתא שלך נותנת לך נשיקה על הלחי? יש כאלה שעושים את זה סתם בשביל ההנאה החולנית, נכון. אבל בואו נסכים שזו אחריות בסיסית והגיונית ביותר של כל אחד ואחד לדאוג שכל דבר שהוא מעלה לפורום ציבורי כלשהו, ואין ספק שהפייסבוק הוא בדיוק זה, צריך לקחת בחשבון את המקרה הכי גרוע- ולא להעלות לרשת משהו שהוא עלול להצטער עליו, וזה כולל כתובת, טלפון, תמונות עירום, סטטוסים מפלילים (דוגמת זו ששיקרה לבוס שלה על משהו ועדכנה בסטטוס את מה שהיא באמת עשתה) וכל דבר אחר שאתה לא מרגיש שלם איתו. זה מבלי להטיף לאנשים שלא יעשו דברים שהם לא שלמים איתם, ומבלי להסתכל על הצד השני, שדווקא נחמד אולי שפחות קל לשקר ולמרוח... ככה אתה לפחות יודע מי הם החברים שלך לטוב, לרע ולמכוער.

באשר לסיפור העצוב על הילד שעבר "לינץ'" פייסבוקי עד שלא יכל יותר לשאת את זה והתאבד- ובכן, אין ספק שמדובר פה בטרגדיה נוראית וברור שהילד היה צריך עזרה, בין אם הוא שידר אותות מצוקה ובין אם לא. ועדיין, מבלי להקל ראש או לזלזל בחומרת המקרה, כולנו נדרשים לשאלה האם הפייסבוק הוא מה שגרם למצב? בהינתן ילדים שמשפילים ילד אחד- האם העדר הפייסבוק היה מונע ממנו את הקללות? את ההשפלה? אולי אפילו את החרם? צר לי, אבל חד משמעית- לא! ילדים הם ילדים. יש מי שפוטר כל התנהגות אכזרית שלהם בטענה הזו, ואני האחרונה שתעשה זאת, אבל איך שלא מסתכלים על זה- לילד יש הרבה פחות כלים, הבנה או ניסיון בכדי להעריך מה יהיו תוצאות מעשיו. ובכל מקום בו יהיו ילדים תמיד יהיו כאלה שיתעמרו באחרים. יותר מזה- בכל מקום בו יש אנשים תמיד יהיו כאלה שיפגעו באחרים. אם זה לא היה קורה בפייסבוק- זה היה קורה בבית הספר, או בגן, או בצופים, או במסיבת כיתה, או בטיול, או בספרייה או סתם ברחוב. אי אפשר למנוע את זה.

בהקשר הזה, בעיני, חרם פרונטלי הוא, לפחות ברמת הפוטנציאל, הרבה יותר קשה ומזעזע מכזה שנעשה באופן וירטואלי. יש משהו די קר בתקשורת מרחוק. בדיוק אותה התופעה שטוענים כי גורמת לנו להיות פחות תקשורתיים אישית- דווקא כאן משחקת לטובה. הרבה יותר קל להתעלם ממישהו באינטרנט. המילים הרבה פחות פוגעות. גם אם טכנית- הן נשארות במרחב הוירטואלי יותר זמן. גם ברמת האלימות- צריך ללכת מאוד רחוק כדי לעבור ממילים שאתה רושם באיזו קופסא לפגיעה ממשית בגוף של מישהו. קל הרבה יותר לדמיין חבורת ילדים משפילה ילד בחצר בית הספר (או משהו פרונטלי סביר שכזה) ו"מאבדת שליטה" ו"נסחפת" לאלימות פיזית. בשביל שזה ייקרה במובן הוירטואלי זה כבר דורש רמה הרבה יותר גבוה של אכזריות. רמה של תכנון. רמה של רצון אמיתי לפגוע.

גם כאן יש כמה צדדים חיוביים. הראשון הוא שפומביות דווקא יכולה לשמש אתה הסביבה באופן שלא קיים בכל אמצעי אחר. דווקא מאחר והמילים הפוגעות נשארות במרחב הוירטואלי הרבה יותר זמן- הן מאפשרות לגורמים חיצוניים למצוא אותן. לקלוט. ואולי לפעול בצורה ובזכות דברים שמעולם לא היו אפשריים. אף אחד לא יכול לדעת מה נאמר כשקבוצה מתגודדת סביב ילדון מסכן ומבוהל. איש לא יכול לנחש אילו איומים או הבטחות סביר להניח שהתעופפו שם באוויר. לעומת זאת, התכתבות פייסבוקית היא נגישה יותר. יש כאן אפילו גורם נוסף- הרבה פעמים בכל ההסחפות החברתית הזו למעשים "מגניבים" ונוראיים, יש לפחות אחד שמרגיש עם זה לא בנוח, שחש כי הרוח נושבת לכיוונים רעים, ברמה הפרונטלית לשנות כיוון ולעמוד מול חבריך בהגנת איזה ילדון מסריח- זו פעולה בעלת מחיר חברתי קשה מנשוא, ברמה הרחבה יותר- ללכת ולספר למורה, הורה או כל גורם אחר- ידביק לך לנצח תווית של "מלשן" שגם זו התאבדות חברתית, ברמה הוירטואלית, לעומת זאת, אתה יכול לפעול לפי מה שנראה לך לנכון, ואת האנונימיות שלך אתה לא תולה בהבטחה של מבוגר כלשהו כי לא יספר שהלשנת- כל מה שאתה צריך זה לשלוח לינק. אנונימי לחלוטין. יש כל כך הרבה דרכים.

לפני זמן מה גם לי יצא לחוות את מגרעות הפייסבוק- אנשים שהם כלום בחיים שלך פתאום מקבלים גישה אליך, כזו שבשום אופן או מצב אחרים לא הייתה להם. איזה אפס אחד שמישהו הביא לאיזה טיול שהלכתי אליו עם חברים- החליט שהוא ממש לא סובל אותי. לגיטימי לגמרי. לא כל אחד חייב לחבב אותי וקשה לי לומר שזה הפריע לי ולו במקצת. בעולם ה"ישן" בזאת זה היה נגמר, באמת שהכלומניק הזה הוא כלום בחיי, אבל בעידן הפייסבוק- הכלומניק הזה יכול לשלוח לי הודעה. לקח לי הרבה זמן להבין מי זה בכלל, ואחרי שהבנתי- הרבה זמן להבין מאיפה כל העויינות הזו הגיעה. רק כשהבנתי שזה אמיתי- הבנתי שזה בכלל לא מעניין אותי. אבל הוא המשיך. באיזשהו שלב זה הפך להטרדה, ומאחר והוא דאג למחוק את הודעות הנאצה הפתטיות שלו- אני החלטתי ששניים יכולים לשחק את המשחק הזה ופרסמתי את ההתכתבות ההזויה שלנו במסרים, וכיתבתי את כל החברים המשותפים שלנו. האם קל כל כך בדר"כ לחשוף אופי אמיתי של בנאדם בפרהסיה? לדאוג שכל מי שצריך ידע בדיוק מי זה היצור הזה? לא. האם זה עזר? אני מניחה שכן, כמו כל שרץ- זה חזר אל מתחת לאבן ממנה הוא יצא, וגם אם הוא צץ אחת ל... למי אכפת? מה שיותר חשוב- מהתגובה של חברים לעניין אני למדתי מי החברים האמיתיים שלי. האנשים הנכונים הגיבו נכון והאנשים הלא נכונים... ובכן, לפחות אני יודעת. תודה לאל על הפייסבוק! 

לפני שאנחנו דורשים את סגירת או צנזור האתר הזה, כדאי שכולנו נפנים כי זה הטבע האנושי המחורבן שמאפשר לדברים מגעילים לקרות. כמו בכל דבר, אנחנו יכולים לבחור איך אנחנו מעוניינים להתמודד עם הבעיה - לבדוק מהי ברמה העמוקה יותר, מאיפה היא נובעת ואיך ניתן לשנות את ההתנהגות שלנו, הן כחברה והן כפרטים בחברה, בכדי לשפר את המצב הקיים- או, לחילופין, תמיד אפשר לבחור לטמון את הראש בחול. להאשים את כ-ו-ל-ם בהתנהגות שלנו ולפרט באופן מנומק ביותר בדיוק למה הוא אשם, והוא והיא וזה והם ואתם... כולם. חוץ מאיתנו, כמובן. אנחנו מושלמים. 

הבעיה עם העברת האחריות למעשינו אל אחרים היא שבכך אנחנו בעצם מונעים מעצמנו את היכולת לשנות את המצב. לשפר אותו. זו בעיה הרבה יותר מסוכנת, נקודת מוצא הרבה יותר הרסנית מכל תחלואה שפייסבוק כלשהו יכול להביא איתו (לפחות בעיני), ומאוד מזכיר לי את גישת ההלכה לצניעות- פעם, כנשים היו רכוש, בחורה הייתה הולכת לה ברחוב, איזה אברך יקר וגדול בתורה היה רואה אותה, מתפתה, מאבד את היכולת לשלוט על עצמו, ועושה בה כרצונו. מאחר ובאותה תקופה חינכו נשים להביט למטה כשגבר נוכח בסביבתן, ובטח שחס וחלילה לא לדבר בפניו, מן הסתם כל הנושא היה מושתק באופן מאוד סגור יפה והרמטית. באה ההלכה ואמרה "סבבה... נשים מפתות... גברים מתפתים ולא מסוגלים לכבוש את ייצרם... אנחנו עם סגולה ולא מקובל עלינו כל העניין... איך נטפל בבעיה הזו? אה... טוב... נכסה את כל הנשים... זה ייפתור את העניין." כמובן שמאז, לפחות במגזר החרדי הצנוע, אין מקרים של אלימות נגד נשים, וברור לכל שאין דבר כזה אונס.

תתעוררו, אנשים. לטפל בסימפטום לא יעזור לטווח ארוך. רק טיפול עמוק ואינטנסיבי בגורם למחלה ייפתור אותה. או, כמו שהרקולס גילה, אם כורתים להידרה את הראש מבלי לשרוף את השורש- כל מה שתשיג זה שבמקום האחד שהיה- יצמחו שניים. התנהגו כמו בני אדם, וחנכו את הילדים שלכם כמו שצריך. אנחנו הבעיה, לא הפייסבוק.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

24 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל just GL אלא אם צויין אחרת