00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אלירן דה-מאיו - רפואה - טבע - אדם

להאיר את הכאב

כואב, כואב, כואב מרוב כאב, ומדוע שיכאב ? הרי הכאב הוא מלכתחילה מנגנון הסתגלות, מנגנון הגנה מפני פגיעה בעלת פוטנציאל לנזק רב עד לבלתי-הפיך.

כאב כרוני כמוהו כגסיסה איטית, הרי מדוע שמנגנוני ההגנה של הגוף יפעלו בעוצמה שכזאת ובתדירות שכזאת ? והתשובה לכך היא פשוטה: הרי שאין להם ברירה, כך הם מקודדים מעצם בריאתם. מטרתם היא להתריע ולמנוע את המשך הפעילות אשר מעצימה את הכאב ואת הסיכון להיפגע.

לעתים הראש, לעתים הגרון, לעתים השיניים ולעתים הבטן, יש שתמיד כואב אצלם, פה ושם, ויש שתמיד כואב אצלם במקום אחד ספציפי. המשך הסיפור יסופר לאחר המתנה בספסל המדוכאים לרופא-ת המשפחה, שם מתבצע האבחון הרי ממנו חששנו מכול, וממנו לא עשינו כדבר בכדי להימנע. ולשמחתנו, כך קורה אצל כולנו (99% מאיתנו, ובמדע מדויק, יש לדייק), האבחון הוא בסך הכול – דלקת (וירוס ?) או לכל היותר – זיהום (חיידק ?). והרי אין כמוהו כאבחון טוב לבחירה נכונה בתרופה הטובה. כך גם הרופא נרגע מהלקט שבסלסלתו, וכך גם אנחנו נרגעים מהחולי הקל שנדבק בנו. והנה חולפים להם ימים ולילות, התרופות פעילות והכאב שאינו יודע קרוא וכתוב ממשיך לפעום, לעתים אף נודד לאזור אחר, ממאן להקשיב לתרסיסי (תכסיסי ?) הכימיה שמוטחת בו. והחיים ממשיכים, ויחד איתם גם הכאב, והנה מגיע היום, והכאב כואב כל-כך, עד שכל התרסיסים אינם יכולים עוד להועיל, גם כולם יחדיו. המשך סיפורנו על ספסל המתפנים הלא הוא הלכה למעשה מיטת האשפוז, אחח... הרבה יותר נוח מהספסל הקודם.. והנה שוב מאבחנים בסך-הכול כיב, הרי הוא בסך הכול פצע, פצעון. דומה מאוד לשריטות והפציעות אז שנפלנו מהאופניים או אז כשהחלקנו מהסקטבורד.. פצעון קטן שבתוכנו נפער והכאב הוא עז, הרי הכול בסדר, שריטות וחבלות הינן היו חלק מחיינו גם אז וגם עכשיו, ואף אחד עוד אינו מת מכך. והטיפול: כחיקוי זול לספונטאניות שבכאב, כך גם הטיפול משתלב בהצגה, פחות מאכלים חמוצים, פחות שוקולדים, אולי ניתוח קטן, והנה אנו כמו חדשים, פחות כיב, קצת כואב מהניתוח, אך לפחות כולם אומרים: ששבנו למסלול ושלא נדע עוד צער...

הייתכן שהייתה סיבה (טובה ?) להופעתו של הכיב.. ובוודאי שיש סיבה לנוכחותו הבלתי-פוסקת של הכאב.... ובוודאי שאף אחד אינו אמר לנו להשתנות, למי מה'מרפאים' שסביבנו יש אינטרס שנשתנה ? השינוי בחייו של המטופל הוא האויב הגדול ביותר של המרפא, הרי בריאות היא אינה מקור אמין לפרנסה, אך הכיב הוא כמנייה בטוחה לשנים הקרובות, וכמו שחבר מהעבר נהג  לאמר: "כל עוד אני קם בבוקר וכואב לי, סימן שאני בחיים, ברגע שיפסיק לכאוב, סימן שאני מת"... שוב אנו בריאים וללא כיב בכלל, הזמן חולף לעיתו ושוב מופיעים כיבים חדשים, ייתכן שבאותו איבר וייתכן שכבר באזורים אחרים, והרי אלו הם בסך הכול פצעונים.. עוד תרופה ועוד ניתוח, ולבסוף: הכיב שכבר איננו, ומה שנותר ממנו, מין רקמה מוטאציונית (לשעבר הרקמה הבריאה), אובחנה כגידול, ממאיר או שעוד לא (שפיר וזמני).. ובינתיים כבר חלפו השנים, הכאב שבגוף הפך לכאב שבלב, הגוף הרגשי כמעט ומתמוטט, הכאב כבר אינו אישי, הגידול הוא בעל גרורות, וגם כל הסובבים אותנו נגררים יחד איתנו לשער הרחמים ולמציאות של מאבק... ואם נמשיך בדרך הרפואה, ייתכן שלפחות תועלת אחת תצמח לנו מכך: מוות בטרם עת, והעיקר שלא נכאב כלל ונפחד בכלל... ולמי שמחפש את האמת, הרי אין היא נמצאת על המדפים של העידן החדש, וגם לא במדפים של עידן הדלי, אינכם תמצאו אותה כאלטרנטיבה לרפואה הקונבנציונאלית, הרי אמת, היא הכול מלבד אלטרנטיבה או כתחליף חדש לישן. אמת היא החוק הבלתי-משתנה, נצחית היא, אחרת אינה הייתה אמיתית, אלא אשליה או חלום, כמותם כהבטחות המרפאים, כתפילות המאמינים וכצמחי הסוחרים, כל אלו אינם אלא תחליף זול לאמת שמעולם לא זכינו להכיר. האמת נמצאת בין כל חלקיקי הידע שצברתם עד-כה, עליכם לישון, כ-20 שעות מתוך 24 ביממה, לעצור את שטף המידע שתוקף אתכם מכל עבר, להתרחק מכל אלו שחושבים שהם ורק הם יודעים מה הדבר הנכון בעבורכם, לכו לישון, התעוררו ונשמו, אל תלכו כל-כך מהר לשטוף את העייפות מעיניכם, שכבו והקשיבו לרחשי לבכם מתעוררים אט אט כמחשבות בהירות וזכות, מחשבותיכם יסתדרו כמו פאזל בראשכם, התבוננו ביצירת האמנות שמתהווה באמצעות מחשבותיכם, לעולם לא ראיתם את השביל, את הדרך, בבהירות רבה כל-כך, מעולם לא התרגשתם כל-כך מלפסוע בחזית אל עבר הלא נודע שבחייכם, כל זאת בזכות שום דבר שעשיתם, לא נפגשתם עם הגורו השכונתי, קצת ישנתם, קצת הזעתם, קצת כאבתם, ובמקרה 'הגרוע' אף בכיתם, והנה התעוררתם, אור גדול מציף את ליבכם כעת וגולש וגולש, כמו נהר אכזב שעלה על גדותיו, כעת כולם יודעים: שמצאתם. אמת ? לא משנה איך תקראו לה, הידיעה בדבר קיומה חזקה יותר מכל דת ואמונה, הדרך היחידה לדעת מהי, היא באמצעות הנשימה, החוויה... הגיע הזמן להתעורר, אך קודם לכו לישון.. נסו שלא להתעורר עד אשר יעבור זעם... המלומד אינו הולך לישון עד שמתעייף... החכם הינו זה שיודע מתי להתעורר.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל elirand2 אלא אם צויין אחרת