33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חופשי ומאושר

הרשעת משה קצב באונס - האם היא מקדמת את שוויון הנשים?

04/01/2011

מזל טוב! ולא רק בגלל שהיום התחילה שנת 2011 אלא בעיקר כי סוף סוף נעשה קצת צדק ומערכת המשפט לא נפלה כבדרך כלל לרגלי בעלי הכוח והשררה. אחרי כל עסקאות הטיעון, התרגילים המשפטיים וההטעיות, משה קצב הורשע. לא סתם הורשע, אלא הורשע, לא באחת, אלא בשתי עבירות אונס!! במעשה מגונה בכוח, הטרדה מינית ושיבוש הליכי משפט. פשוט אחלה נשיא..

חשיבות ההרשעה הזו היא בקידום עניין השוויון. גם השוויון בפני החוק בלי קשר האם מדובר בנשיא, באוליגרך או בכל אדם בעל כוח והשפעה. וגם השוויון בין נשים וגברים. היום כשמתחילה שנת 2011 אנחנו בסה"כ 91 שנים, אפילו לא מאה שנה, מאז שניתנה לנשים זכות הצבעה בארה"ב (בשנת 1920). ז"א פחות ממאה שנה לתחילת מתן זכויות, שוויון וחופש לנשים בחברה. התקדמנו התקדמות עצומה מאז, אך עדיין לא הגענו לחופש ושוויון מלא בין נשים וגברים. כשמבינים שהשינוי התפיסתי הזה נעשה לא מזמן (מה זה מאה שנה לעומת היסטוריה שלמה?) ברור שנשארה עבודה רבה כדי להגיע לשוויון אמיתי בין נשים וגברים, ולכן ההרשעה הזו של קצב כל כך חשובה.

כשמסתכלים על הארועים "מלמעלה" מנקודת מבט היסטורית, אפשר לראות איך אירועים שנראים מנותקים בעצם קשורים לתהליכים ארוכי טווח. ההרשעה הזו היא עוד שלב בתהליך שמתקדם לעבר חופש ושוויון מלא בין המינים. המקרה של משה קצב הוא עוד סימפטום לחוסר השוויון שנשאר עדיין בהתייחסות לנשים. כנשיא המדינה המקרה של קצב קיבל תשומת לב תקשורתית גדולה(כמו גם המקרה של מפכ"ל המשטרה), אבל הטרדות מיניות של נשים הן דבר מאד שכיח, אחת מכל שלוש נשים עוברת הטרדה מינית. תסתכלו מסביבכם, כמה נשים יש? תתחילו לספור, בממוצע אחת מכל שלוש כבר עברה הטרדה מינית. 

איזה מצב עניינים מוזר! אני כגבר בכלל לא מכיר מצב כזה, ובכל זאת אם תנסו לשאול בנות מסביבכם האם הן באמת עברו הטרדה מינית או שהסטטיסטיקה הזו מוגזמת, תראו שאכן רוב הבנות יספרו על מקרים מביכים עד מזעזעים שהן עברו. מקרים בהם גברים הביכו, השפילו, נגעו או ניסו לגעת ובאופן כללי ניצלו את כוחם לרעה כדי להכריח מישהי לעשות משהו בניגוד לרצונה. תנסו זאת, תעשו סקר קטן למען המדע. באופן אישי כששאלתי בנות סביבי, שמעתי מקרים הזויים ומקוממים כמו מישהי שלא קודמה בעבודה כי היא לא נענתה לחיזורים של הבוס שלה או מישהי שנרדמה באוטובוס והתעוררה לגלות שאיזה זקן מהמושב ממול שולח ידיים לאזור אסטרטגי בין הרגליים שלה. מה זה? מצב נוראי שכזה לא יכול להמשיך, חייבים לשנות אותו.

אבל למה בכלל יש את המצב הזה? למה יש כל כך הרבה הטרדות מיניות?

כנראה שעדיין יש לגיטימציה בחברה ובחינוך להתנהגות כזו, אחרת לא היו כל כך הרבה הטרדות. אבל למה יש לגיטימציה להתנהגות שכזו? למה שתהיה לגיטימציה לפגוע בבן אדם אחר? מנסיון העבר, בכל פעם שיש לגיטימציה לפגוע באדם או בקבוצה, רואים שהליגיטמציה באה מתוך התייחסות לאדם הזה כאל מישהו פחות ערך, פחות אנושי.

במקרה של נשים, לאורך רוב ההיסטוריה התייחסו אליהן כאל פחותות מהגברים. לכן לא נתנו להן להצביע, לשלוט ולרכוש השכלה או רכוש. הנשים עצמן היו רכוש, רכוש הגבר. כרכוש הן עברו מיד ליד בעת החתונה מהאבא לגבר אליו האשה נישאה, ולכן, כדי לסמן את "הרכוש" החדש, שם המשפחה ניטל מהאשה וניתן לה שם המשפחה של בעלה. הסכמים רבים בין מלכים עירבו החלפת רכוש ונשים מארמון של ממלכה אחת לארמון של ממלכה אחרת. האשה היתה מעין חפץ יפה שניתן לסחור בו (כל עוד היא לא "פגומה" - לא בעלו אותה עדיין, ואפשר היה לבדוק זאת בבדיקה רפואית פשוטה) ואז אפשר להגשים בו תשוקות ולנסות ולקבל בנים זכרים שימשיכו את השושלת וירשו את הממון והיוקרה המשפחתיים.

רק לרשום זאת מצמרר אותי. איזה יופי שהתקדמנו מאז והתפתחנו. אך עדיין נשארו לנו "ירושות" מהתקופות החשוכות הללו. בהרבה מקומות נשים עדיין נחשבות נחותות יותר. הן עדיין סוג של חפץ יפה שצריך לפתות ולהכניע כדי לכבוש. זו הגישה הבעייתית שנשארה, זו הגישה שנותנת לגיטימציה להתייחס לנשים כאל חפץ ולשכוח שמדובר בבני אדם, לשכוח שמדובר בהטרדה. אולי כיום רבים יגידו שהם לא רואים באשה חפץ, אבל הנתונים של ההטרדות והלגיטימציה מראים משהו אחר. מתברר שהמשפט "אחד בפה, אחד בלב" מאד רלוונטי במקרה הזה (או אולי יותר מתאים המשפט אחד בפה, אחד במכנסיים).

כשנברר לעומק מה לדעת אנשים תפקיד האשה ומה התכונות הכי חשובות שלה, יגידו רבים, גברים ונשים, שהתכונה הכי חשובה אצל האשה היא היופי החיצוני שלה ושהתפקיד העקרי של האשה הוא להביא ילדים ולגדל אותם. ז"א עדיין אנחנו שמים את האשה בתפקיד מוגדר כשכל נסיון לסטות ממנו לא יראה בעין יפה, וחלק חשוב מהנשיות עדיין מוגדר, כמו בעבר הרחוק, כלהיות חפץ יפה ומושך. חפץ עליו הגברים יכולים להלחם וצריכים לכבוש. החפץ הנשי הוא כמובן הגוף של האשה ולכן העיקר של האשה הוא להיות גוף. כל התפקידים הנשיים שהגדרנו עבור נשים מסתובבים סביב הגוף. תפקידי האשה הם או להיות גוף יפה וסקסי או להיות גוף שמוליד ילדים ומגדל אותם. כך לאורך ההיסטוריה ועד לימינו התייחסו לנשים כאל גוף וכאל חפץ.

מצב זה משתנה, אך ההתקדמות לעבר ההכרה ושוויון הזכויות לנשים היא מאד איטית. משום שההתקדמות כה איטית אנו רואים שאריות מהמוסכמות החברתיות הישנות הללו. אפשר לראות תופעה זו לאורך כל המאה ה-20. בשנות החמישים לדוגמה, לנשים כבר היתה זכות הצבעה בארה"ב. כבר אי אפשר היה להתייחס אליהם כאל חפץ חסר זכויות  שניתן להעביר בין ידיים גבריות בצורה בוטה כל כך. אך עדיין נשארה התפיסה שהגבר הוא ראש המשפחה ושהאישה אמורה להשאר בבית ושתפקידה החשוב ביותר הוא לגדל את הילדים. החלו להופיע הוראות מיהי הרעיה הטובה ומה תפקידיה. כמובן שרעיה טובה היא עקרת בית ממושמעת שמכינה ארוחת ערב לבעלה שחוזר מהעבודה ומתעניינת ביומו. נשים שכן יצאו לעבוד היו עובדות בתפקידים זוטרים ללא כוח ממשי, כמו מזכירות ופקידות. התפיסה העתיקה שראתה באשה רכוש גברי חסר זכויות וכוח, התעדנה אך עדיין הכתיבה את המוסכמות החברתיות.

פרסומת משנות החמישים לויטמינים שעוזרים לנשים לעשות את כל עבודות הבית

פרסומת משנות החמישים שמעודדת את עקרות הבית ומציעה להם ויטמינים שבעזרתם הן יוכלו לבצע את כל מטלות הבית הקשות ועדיין להראות במיטבן.

אפשר לחשוב שהפרסומת הזו מאד מיושנת, בכל זאת עברו כבר 60 שנה מאז. אז נתקרב לימינו, הנה פרסומת למיקסר משנות השמונים -

פרסומת משנות השמונים למיקסר

השף עושה הכל חוץ מלבשל, בשביל זה קיימת הרעיה (יש כאן משחק מילים סוג המיקסר נקרא שף). שימו לב לכיתוב בתחתית הפרסומת. הבעל, שהוא כמובן בעל הכסף, אומר "אני נותן לאישתי מיקסר קנווד שף"..

בימינו יש לנשים עוד יותר חופש ושוויון לצאת ללמוד ולעבוד וישנו גם חופש מיני גדול יותר. אך עדיין תפיסות כמו בשנות החמישים קיימות ואליהם התווספו דרישות מחמירות לגבי מהו היופי הנשי הרצוי. יופי שדורש משקל מסויים שקשה לעמוד בו ואיפור. מסתבר שבשנות החמישים לנושא המשקל והאיפור היה הרבה פחות משקל מאשר בימינו (כי רוב הנשים היו בבית רוב הזמן). שוב רואים איך התפיסה העתיקה שרואה באשה חפץ יפה ומושך לא עברה מהעולם אלא רק מתעדנת ומקבלת ביטויים חדשים לאורך השנים. המקום בו רואים את התפיסה הזו בצורה הכי בוטה הוא בפרסומות. בכל פרסומת שמכבדת את עצמה תהיה איזה אשה רזה וחשופה ליד החפץ אותו מוכרים כדי לעודד את המכירות, ולא משנה האם מוכרים מכונית, תכשיט או מחשב לפטאופ, האשה המושכת תמיד תהיה שם (דוגמאות לפרסומות כאלה יש בסרטון שהכנתי בתחתית הפוסט). האשה היא מעין חפץ מושך שבעזרתו אפשר למכור חפצים נוספים, ולפי ההגיון הנסתר של הפרסומות, כשתקנה את המחשב שאנחנו מפרסמים אולי גם תקבל את החפץ היפה שלידו - את האשה.

ומה קורה בימינו? שימו לב לפרסומת הבאה שאמורה לפרסם מיני בר של מי עדן בכיכובה של בר רפאלי -

ההקבלה בפרסומת בין החפץ שמוכרים (הבר) ובין הגוף הנשי כחפץ נחשק כל כך ברור עד שאין מה להוסיף

אנחנו אומנם חיים בעידן בו יש חשיבות רבה למראה החיצוני, אך נראה שהלחץ להיות יפה מופעל על הנשים בצורה הרבה יותר חזקה מאשר על הגברים. לחץ זה נובע בדיוק מאותן מוסכמות עתיקות שרואות באשה חפץ ולכן מקדשות את היופי. במקרה כזה המראה החיצוני של האשה נחשב לאחד התכונות הכי חשובות שלה, תכונה שמשקפת אותה ונותנת לה משמעות ולכן באופן טיבעי הלחץ על נשים להיות יפה יהיה מאד חזק.

אנחנו נמצאים במצב ביניים, מצד אחד יש התקדמות במתן זכויות, חופש ושוויון לנשים ולכן כבר לא מקובל להתייחס לאשה כאל חפץ, אך מצד שני עדיין נשארו לנו דעות חברתיות רבות ששרדו מהעבר ולכן כאשר מקלפים את השכבה החיצונית מגיעים מהר מאד להתייחסות לאשה כחפץ, התייחסות שכיום היא הרבה יותר מעודנת, אך עדיין חיה ובועטת.

כדי להגיע לשוויון אמיתי צריך להמשיך ולהלחם. מקרים מתוקשרים שכאלה, הרשעות ועונשים כמו המקרה של קצב וכמו התלונה של אורלי אינס נגד מפכ"ל המשטרה מעלים את המודעות לכך שהתנהגות כזו היא הטרדה ומשנים אט אט את החברה עד שהתנהגות כזו כבר לא תהיה לגיטימית. אך לא מספיק רק לחוקק חוקים ולהרשיע אנסים כדוגמת קצב. צריך לחנך ולעקור את ירושות העבר הללו. לעקור את הראיה של נשים כחפץ יפה, לעקור את הרעיון ששיא הנשיות צריך להתבטא כדבר סקסי ויפה. ולא לקבוע תפקיד צר וקבוע של הולדת ילדים וגידולם שרק הוא הולם נשיות בצורה הטובה ביותר. השוויון האמיתי בין המינים יגיע רק כאשר נפסיק לחנך שעיקר הנשיות הוא הגוף וניתן לכל אחת ואחת לבחור בעצמה מה חשוב לה. רק כך גם הנשים יוכלו לבחור באופן חופשי את עתידן ואת משמעותן ולהתפתח ולהיות באמת חופשיות ומאושרות.

שיוויון האשה? משה קצב מציג: א' ב' של מעשי אונס

זהו סרטון כועס במיוחד שעשיתי כשגיליתי שמציעים לקצב עסקת טיעון. הסרטון מסכם בצורה טובה את הפוסט הזה ומראה כמה דוגמאות תקשורתיות מימינו כיצד עדיין רואים את האשה כחפץ. חפץ, כי בסופו של דבר תפקידה הוא להיות יפה וסקסית כדי שגברים ישתוקקו לה ואז יכבשו אותה. אחרי שהיא נכבשה, תפקידה כחפץ סקסי הסתיים וכעת תפקידה לעשות ילדים ולגדל אותם. נשיות במיטבה! השוויון האמיתי יגיע כאשר הדעות הללו ישתנו ויעלמו מהעולם. השיר בסרטון שמופיע אחרי השיר א' ב' נקרא "גיבור צבא הגנה" של פוליאנה פראנק.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

41 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל freenl אלא אם צויין אחרת