00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כלבה זקנה לומדת טריקים חדשים

שרביט 2011

 

 

אני לא אוהבת שרביטים. השרביט הראשון שנתקלתי בו בבלוגיה, בעודי בבתוליי מבחינה בלוגלית, היה כזה: איש אחד כתב בפוסטו שהוא נטל את שרביטו, חזר עשר שנים לאחור, ואז שוחח עם עצמו הצעיר יותר. ציפיתי שלשרביט יהיה איזשהו תפקיד פעיל בסיפור, אודה כי עברו במוחי מחשבות שלא מ מ י ן העניין. אבל השרביט נעלם. אז בעצם נשאר סיפור על סכיזופרן שחושב שהוא יכול לצלוח לעולמות מקבילים.

עם הזמן למדתי, שאיש השרביט האמיתי הוא בצלאל. מדי פעם הוא שולף את שרביטו מנדנה, ומטיל משימות על הנתינים. אחדים מהבלוגרים כתבו לי במסרים אישיים שבצלאל הוא המוציא והמביא בבלוגיה, ולכן המליצו לי להתחנף אליו. איך להתחנף? להגיד לו שהוא יפה? אבל ראיתי את התמונה שלו! להציע לו את עצמי?, הוא היה רואה בזה עלבון, בצדק רב. חשבתי על שוחד כספי, אבל אז התברר לי שאין לבצלאל דבר עם הענקת ה"בולים". מאז אני חשה פחות מאויימת ממנו, ולכן – הרמתי את שרביטו הפעם מתוך שמחה ורצון.את החשבון עם העורכים הבולאים אעשה בהמשך.

(כותב בצלאל): יש שהבלוג מעניק להם פורקן, יש כותבים לשם הנאה ויש שאוספים זכרונות. האם תכתוב בעוד שנה?

אני מכותבי הזכרונות. או לפחות זו הייתה מטרתי הראשונית. הדור הבא לא מעוניין לשמוע על העבר המשפחתי שלו. בגיל חמישים, כשהם רוצים לדעת, כבר אין את מי לשאול.
האמת, קצת נסחפתי. לבלוגיה חיים משלה, וכתבתי גם רשומות בנושאים כלליים.
גם "העדות ההיסטורית" שלי לוקה פה ושם באי-דיוקים, שלא לומר שקרים של ממש, מפני שאני כפוייה להצחיק. הדור הבא יצטרך להפריד את המוץ מן התבן, ומאחר שהם לא חקלאים הם לא ייעשו זאת. כלומר, בעוד כמה דורות הסיפור יהפוך אמיתי לגמרי.

האם אכתוב בעוד שנה? בגילי ובמצב הצבירה שלי, אי אפשר להבטיח הבטחות כאלה. נו, טוב, כפסימיסטית מנוער, אני יודעת שאחיה בשנה הבאה. אז כן, אני אכתוב.

(כותב בצלאל): כל אחד כותב בבלוג שלו בקצב מסויים שמתאים לו. בחן את קצב הכתיבה ופרסום הרשימות שלך עד כה. להערכתך כמה רשומות תפרסם השנה?

הבלוג שלי קיים שנה ועשרים יום. פרסמתי עד כה 62 רשומות, (רשומה אחת העליתי פעמיים, אז בעצם 61). בממוצע – חמש רשומות לחודש. לעומת בלוגרים אחרים אני מאד נחשלת. אבל להם יותר קל: הם עובדים, יש להם בית לתחזק, הם מטפלים בילדים קטנים, ברור שבסדר יום עמוס כזה אפשר להכניס גם כתיבת רשומה. אני לעומתם גימלאית, שצריכה לטפל בחתול (ג'וליאן), וזה ממלא את יומי. וגם "האח הגדול".
בשנה הבאה נראה לי שאכתוב באותו קצב, אלא אם משהו רע יקרה (חמסה, חמסה) לג'וליאן, שאז לא אוכל לכתוב כלל מפאת האבל.

(כותב בצלאל) כמה מנויים יתווספו לך ואולי.. יחסרו בשנה הקרובה.

כיום יש לי 157 מנויים. אני מקווה שאף אחד לא יעזוב (תרשה לי להתחנף להם קצת): אני אוהבת אתכם את כולכם! (חוץ משלושה מגעילים). אני ממש מתפעלת ממספר זה, זה יותר ממה שיכולתי לחלום עליו. אין לי שום מושג כמה, אם בכלל, יתווספו.

(כותב בצלאל) : כמה אנשים שמכירים אותך בבית נחשפו לבלוג עד כה? האם אתה מצפה שמספר זה ישתנה ויגדל בשנה הקרובה? למה?

יותר מדי אנשים. אני רציתי לכתוב באנונימיות מלאה. למדתי להשתמש במחשב רק לצורך הבלוג. וגם אז הייתי מאד מוגבלת ביכולותיי (לא שהיום השתפרתי, עוד זכור לי היום שרן פנה אליי בבוז ובכעס, כי לא העברתי לינק נכון. וגם כיום ידידים בבלוגיה מתקנים את הלינק שאני מעבירה בעיקר רודפת מכנסיים, תודה יקירה)). מאחר שבני המשפחה הצעירים עזרו לי בבעיות הטכניות, ברור שהם קוראים. וכן רוב המשפחה. ואחר כך המון חברים.
אני משערת שרוב האנשים שאני בקשר עימם – קוראים. ולכן, אני לא מצפה לנוספים.

(בצלאל שואל):האם נושאים שמעולם לא כתבת עליהם עד כה, ולדעתך תכתוב עליהם בשנה הקרובה? אילו הם?

כן, יש נושאים שעליהם לא כתבתי מעולם. וגם לא אכתוב בשנה הבאה. זה נובע ישירות מהעובדה שמשפחתי וחבריי קוראים בבלוג. אני לא אכתוב על סקס אישי (חבר'ה, מה שאתם מפסידים!), לא אכתוב על אירועים סביב המקצוע שלי, שמא קורא כלשהו יזהה את סיפורו האישי. לא אכתוב על ארועים נהדרים ושווים שארעו לחבריי, שמא יובכו.

(בצלאל שואל): לעיתים קורה שעורכי התוכן של תפוז מקדמים רשומות לעמוד הבלוגיה הראשי או לשער תפוז. אולי זה קרה בבלוג שלך. האם זה יקרה שוב?

קרה, קרה! למעשה, כבר הפוסט הראשון שהעליתי "סקס וגיל הבלות" (כללי, לא אישי!) זכה בבול. לא בדיוק הבנתי את המשמעות שלו. כאשר הבנתי – ציפיתי לבול בכל רשומה. אבל העורך חושב כנראה שזה לא נראה טוב אם בלוגר מקבל בול בכל רשומה. אני יודעת שהעורך יודע בליבו שמגיע לי. חבל שעורכי התוכן מסתתרים. אני מוכנה לשחד! בקיצור, עד היום קיבלתי 28 בולים (בדקתי עכשיו – מתוך 61 רשומות, זה 45.9%).
האם זה יקרה שוב? בוודאי שיקרה (עכשיו, שעורכי התוכן יודעים שאני מוכנה לשלם שוחד)

(בצלאל שואל עוד): בזמן שאתה עונה על השאלות הללו, מה המספר שמראה מונה הכניסות בתחתית הבלוג. ומה המספר שיתנוסס שם בעוד שנה בדיוק.

39741.
בשנה הבאה – מי יודע. אני משערת שאם אכתוב בקצב שכתבתי עד כה, סביר שזה יהיה פשוט כפול.


בצלאל ביקש להעביר את השרביט לחמישה בלוגרים:

רודפת מכנסיים
סבא של דן-דן
הקלפטה הפולניה
ריש עלום השם
גיטה המקורית


בברכת שנה טובה.

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

78 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל המיזנטרופית אלא אם צויין אחרת