00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מציאות מתולתלת

לקלף את התפוז

אזהרה: הרשומה הבאה היא רגע של השתטות, שעשוע והומור עצמי מובהק. אין להתייחס אליה ברצינות מלאה. 

 

ב- 26.8.2003, פרסמתי את הרשומה הראשונה שלי בבלוג הראשון שלי אי פעם. בתפוז כמובן.

מבט מהיר ושיטוט מלא בדיחות על עצמי, על מה שהיה היומן הוירטואלי הראשון שלי, בדיעבד, בהחלט מציג דרך מאד משמעותית וארוכה בחיים. יש בזה משהו קסום, להסתכל על הכל במבט לאחור ולראות איך שבע שנים הן כאלה משמעותיות) 

הא כן שכחתי, הרשומה הזו היא סוג של נוסטלגיה משעשעת. אם תפוז חוגג ארבע-עשרה שנות קיום (מזל טוב לתפוז!), גם לי מותר לתת מבט רטרוספקטיבי שובב בין כתליו ולהישען על דלתות הנוסטלגיה ההן שתמיד מהדהדות אי שם מאחור.

אז הבלוג ההוא (הייתי אחת בשם "נמש", למי שממש מתעקש לדעת), התחיל בנסיון שרירותי וחצי צחוק. הוא המשיך כדרך קבע ביחד איתי דרך ארוכה של שלוש שנים, עד אמצע השירות הצבאי שלי. את "חטא כתיבת השירים" שהתחיל בגיל צעיר (12) העליתי אליו בעיקר, את הסיפורים המצחיקים על המסיבות, הבנים, האכזבות ואפילו סודות משיעורי הנהיגה הגרועים ביותר שלקחתי.

אני חייבת להודות שאותו מבט לאחור רק גורם לי לחיוך מצחיק, מבוכה קלה על אופן הכתיבה, ובעיקר אנחת רווחה על ההתבגרות וההשתנות שהגיעו מאז, וזו ממש דרך ארוכה.

 

מלבד הבלוגיה, קהילות הפורומים היו הבית המרכזי שלי עד לפני כמה שנים. ארבע שנים של ניהול, ואפילו פתיחה של כמה מהפורומים (חלקם כבר נסגרו אני יודעת...) ואם אתם באמת מתעקשים לדעת איזה: סקס לנוער, אביב גפן, שייגעצ, אלג'יר (הלהקה), סטאנד-אפ.

והרי סקופ: שניים מתוך הקשרים הזוגיים והאהבות שהיו לי בחיי, הכרתי כאן, בין עצי הפרדס!

תפוז הוא דף הבית שלי במחשב האישי. בעצם, בשניהם אפילו. שם המשתמש הראשון שלי אי פעם היה- NemeSh בגן החטאים (בהשפעת גן החטאים של א. גפן). בשלב כלשהו בין ניהולי הפורומים, הוא הוחלף ל"נמש לנצח" ואחריו לForever NemeSh. (גם עליו יש סיפור לא קל..)

אנקדוטה אחרונה לפני סיום - למי ששאל את עצמו למה "נמש", יכל לנחש שאני מנומשת מילדות. בכיתה ד', אחד החברים הטובים שלי ניסה להקניט אותי בחצי צחוק ואמר "אויש, את כזאת נמש". הוא קלע בול וזה פשוט תפס. היום אף אחד כבר לא קורא לי נמש (זה הוחלף בטלטול, טולה וטוליפה). עד לפני שנה היה אדם אחד, חבר טוב שהכרתי כאן בתפוז, ועוד "הורשה" לקרוא לי ככה. אבל היום אנחנו כבר לא בקשר אז זה כבר לא כל-כך חשוב בעצם.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

28 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טולה הורוביץ אלא אם צויין אחרת