00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

Reality Bits and Bytes

למה?!

בשמלה אדומה ושתי צמות

ילדה קטנה יחידה ותמה

עמדה ושאלה: למה?!


אני אוהב את השאלה הזאת כי היא קצרה ופשוטה, לא מניחה שום הנחות מיוחדות והיא מעבירה את השיחה מפינג-פונג של אמירות ואמירות שכנגד (לא נכון! כן נכון!!) לרמת דיון שנדרשת בו הנמקה. ההבדל מורגש היטב, כמו שממחיש המערכון הקלאסי הזה של מונטי פייתון. כשאני עונה לשאלה למה ברור לי מאיפה אני בא: האם בכלל חשבתי על הדברים, או ששלפתי תשובה מהשרוול? האם הסיבות שלי נובעות מעניין אישי או נוגעות בעיקרון כללי? מהו רוחב היריעה של הסיבות והשיקולים שלי?

בפרק גם הבנים וגם הבנות נדרשים בפרק 6 לחוות דיעה ולהציע הצעות. ביקורת האופנה של הבנים הופכת לתחרות קטילות ולשואו. אז אומרים שעל טעם וריח אין מה להתווכח. גם כאן יש עולם שלם של מושגים ושיקולים שאפשר להפעיל: האם הצבעים הרמוניים? איך זה מתאים לגזרה של מי שלובש? מה המסר שהלבוש משדר? אלון בהכנה שלו עם חופית אמנם הקפיד לשאול על שיקולים והנמקות. כמו שאלכס מציין בעניין החליפות, יש מסורות של לבוש, כמו חליפות, שהן בנות דורות וכל בחירה אופנתית היום מתכתבת איתן. אבל המדיום הטלוויזיוני לא נותן לזה מקום.

אלכס, אגב, הוא אלוף התיאוריות וההנמקות. כשליטל אומרת לו "דפוק צרחה! זה עושה לי את זה!" היא מבקשת ממנו לפגוש אותו במקום ראשוני, שאין בו טיעונים מתוחכמים, עידון ומתינות, שיקולים בעד ונגד, מחד גיסא ומאידך גיסא. אבל הוא לא יודע להגיע לשם. בהמשך גם אלון, חובב ויכוחים והנמקות, מכריז על חופית, שמחליטה להסתלבט עליו קצת, שהיא פשוט לא לוגית. צודק, אין לי ויכוח. אז מה? Welcome to the desert of the real.

הרבה יותר מדאיג מה שהטוק-שואוז והטוקבקים עושים לרמת הדיון הפוליטי. רמת ההצגה של הבנות במשימה שלהם בכנסת משקפת, נראה לי, את הדיון הפוליטי כפי שאנשים מכירים אותו. ההצעות שלהן מקריות ומתעסקות בשגעונות אישיים כמו ריח ושיער גוף, דייטים, הלבשת כלבים ונעליים, בלי לנסות לעגן אותן בעיקרון כללי. חופית מוכיחה שוב שלא כדאי להיות ברשימת האנשים והחיות שהיא לא אוהבת. לחברי הכנסת בפאנל לא היה קשה להעלות שאלות שיוציאו אותן מאיזון. היחידה שנגעה במשהו כללי יותר היתה סהר, שביקשה לאסור על נעלי קרוקס בטענה שהן לא אורטופדיות (וזה כשהיא עומדת על נעלי עקב) ושהחומר שהן עשויות ממנו לא מתכלה באופן טבעי ויישאר במזבלות אלפי שנים. פעם ראשונה בתוכנית שמישהו שוקל, ולו מן השפה אל החוץ, שיקול שמתעלה מעבר לרגע המיידי. לפחות היתה כאן הזדמנות לחברי הכנסת להתבלט לטובה, וגם זה משהו.

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

3 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל yitzikca אלא אם צויין אחרת