00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פ.י.מ.פ.

סיכום 2010 בפופ

21/12/2010

ובכן, גבירותיי ורבותיי, זה קרה שוב. לוח השנה קובע שכל 11 שנה צריכה להתרחש מהפכה בפופ, ו-2010 הייתה השנה האחת-עשרה, ולא איכזבה. בניסיון להבין את התופעה, הגעתי למסקנה שצריך לחלק את ה-11 לשלוש תקופות משנה: 3-4 שנים שבהן עולים סגנונות חדשים, הכובשים את בני הנוער ומייצרים תודעה חדשה, בעוד בני הדורות הקודמים מתייחסים לסגנונות הללו בזלזול ורואים בהם מוזיקה סתמית וחסרת ערך. אחר כך 3-4 שנים שבהן הסגנונות החדשים מתמזגים עם הסגנונות האחרים, ואז גם מקבלים תג של "איכות". ולבסוף 3-4 שנים שבהן הסגנונות הללו מתחילים להתעייף ולשעמם, ומתחילים להיווצר זרמים תת-קרקעיים, המתפרצים בשנה האחת-עשרה ומחוללים מהפכה חדשה. לכל אורך 11 השנים הללו, אותם סגנונות חדשים הם אלו שנחשבים ל"פופ" של זמנם, הם הקובעים את סדר היום בפופ, הם אלו שכל השאר מגדירים עצמם כנגדם (כלומר, הסגנונות המוקדמים יותר כבר מחשיבים עצמם ל"לא פופ", למשהו "רציני" יותר). ואז, הכל משתנה, וצומח סדר יום חדש. שינוי מעין זה מתחולל סביבנו בשנה האחרונה.

הוא בלתי מורגש בתחילה. רק אחר כך, כאשר מביטים אחורה, אפשר לראות את משמעותה של השנה. אז איך אני כל כך משוכנע שזה קורה גם הפעם? ובכן, יש סימנים. קודם כל, יש התפרצויות, קדחות התוקפות את עולם הפופ ומכניסות בני נוער להיסטריה, ויש לפחות שתי קדחות שעולם הפופ נתקף בהן השנה. האחת מכונה ביברמאניה, ולשנייה אין ממש שם, אבל אפשר פשוט לקרוא לה גאגא. ליידי גאגא אמנם בשטח כבר מ-2008, אבל את התקף הגאגא שלו העולם קיבל רק בשלהי 2009, והוא נמשך לאורך השנה כולה. אם נוסיף לכך גם את קדחת `דמדומים` הקולנועית, נראה שאנחנו בשנת מפנה.

שנית, יש חילופי משמרות כלליים. ב-1999, המהפכה הקודמת, פרצו לתודעה אמינם, בריטני ספירס, לורין היל, כריסטינה אגילרה, ג`יי-זי, דסטיני`ז צ`יילד (עם ביונסה), ג`ניפר לופז, מיסי אליוט, שאנייה טוויין, סנטנה ששב לתחיה, ליל וויין, קליס, קיד רוק וריקי מרטין, ובשנה-שנתיים שאחרי הצטרפו לחגיגה גם אלישיה קיז, הווייט סטרייפס, פינק, אאוטקאסט, הסטרוקס, קיילי מינוג המחודשת, ד"ר דרה המתקמבק, הנפטונז, דיידו, גוון סטפאני, לודאקריס ושאקירה. אלו (בתוספת קומץ שהצטרפו בהמשך) גם האמנים שהמשיכו לשלוט ולקבוע את סדר היום לאורך העשור, עד השנה. כי השנה, לראשונה, אף אחד לא דיבר על בריטני. השנה דיברנו על ליידי גאגא, ג`סטין ביבר, ריהאנה, קייטי פרי, טיילור סוויפט, קשה, מיילי סיירוס, ניקי מינאז`, ב.ו.ב, הרטס, דרייק, והקאמבק של אמינם. חלקם מוכרים לנו כבר משנים קודמות, אבל רק השנה הם הפכו לסופרסטארים, לאנשים שיכתיבו לנו את סדר היום בשנים הבאות, בתוספת אלו שעוד מעט יצטרפו.

לעומת זאת, דבר חשוב מאוד חסר. אין שום סגנון מוזיקלי הגורם לאנשים מסוימים לאטום את אוזניהם, ולייבב "זה לא מוזיקה, זה רעש!" מהפכה מוזיקלית אמיתית חייבת לעורר את התגובה הזו, אבל זה לא קרה מאז 1988, שנת הפריצה של ההאוס, הטכנו, הרייב, הראפ והנויז. אנחנו מצויים בתקופה שבה כנראה אין לנו עדיין את הכלים להפיק רעשים מסוג חדש, והמהפכות הן רק ביחסי הכוחות בין סגנונות קיימים. אבל גם מהפכות כאלו משנות סדרי עולם, והן יספיקו לנו בינתיים, עד רעש האדמה הבא.

מנינו את הסימנים. אבל השאלה המהותית היא: מה התהפך כאן? במה שונים האמנים הללו מקודמיהם, ומה סדר היום החדש? כאמור, קשה לקלוט את זה כאשר זה קורה. כל מה שאגיד עכשיו יראה מן הסתם כמו הבלים בעוד כמה שנים. אבל כאשר נשוב בעוד כמה שנים ונסתכל לאחור אל 2010, וננסה להבין מה קרה, יהיה ערך לדעת איך הייתה התחושה באותו רגע שבו זה התחולל. מוגש לכם, לאנשי ההווה ואנשי העתיד, סיכום השנה שלי, שבו אנסה ללכוד את הרגע.

1. מהפכת האלקטרו

2. הנשים למעלה

3. המרכז החדש של תרבות הפופ

4. מהפכה בקולנוע

5. שובו של הגלאם

6. מוזיקה שחורה בעידן אובמה

7. ריאליטי במקום מציאות

8. הנה באים הטווינז

9. פרפראות

אין לקדם פוסט זה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אלדינסיין אלא אם צויין אחרת