00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בחירות נכונות

אתה מוכן להקשיב לי ...

 

 

 

 

 

חבר/קרוב/מכר מבקש לשתף אותנו בנושא כלשהו. הוא מבקש מאיתנו: אך ורק להקשיב!!!

הוא לא מבקש שנשיב. 
האם אנו יודעים להעניק לזולתנו הקשבה אמיתית? 

הקשבה אמיתית, פירושה להיות רשמקול. 
ולפי דר' ספנסר ג'ונסון : "בכדי להיכנס לנעליו של הזולת, עלי להסיר תחילה את נעליי".

הקשבה היא הגדולה במיומנויות התקשורת בין בני האדם. למה? 
כי באמצעות הקשבה אנחנו מעניקים את מלוא תשומת הלב והכבוד הראוי לאדם לו אנו מקשיבים.
למרות שלרוב, מספרים לנו בכדי שנקשיב ולא בכדי שנשיב או ניתן עצות,
עדיין לרוב אנו לא מקשיבים על מנת להבין אלא על מנת להשיב. 

אז בעצם מה מפריע לנו להקשיב?
המחשבות שלנו נודדות לכל עבר או לתוכניות שלנו (אני חייב להספיק...) משמע אילוצי זמן.
אנחנו מזדהים עם הדובר וחושבים מיד על עצמנו (היא מדברת על הילד שלה ואני חושב על שלי)
אנחנו חיים בסביבה לא מקשיבה ואנחנו לא רגילים, תרבותית, להקשיב.
אנו המקשיבים חושבים קדימה: איך אנו עונים לו עכשיו?
אנו נוהגים באגוצנטריות, משתלטים על דבריו תוך שאנו משלימים משפטים
לעיתים אנו ב"היכון" על מנת להגן על עצמנו מ"התקפה".
קוראים את מחשבותיו: ושואלים עצמנו מה המדבר בעצם חושב או אומר לנו? 
ממהרים לתת עצות:: אחרי משפט אחד כבר יש לנו "פתרון נהדר"...

אז איך מקשיבים באמת? 
1.
 האם אני פנוי להקשבה? אנשים קולטים מהר מאוד אם אתה מקשיב להם באמת או לא.

עדיף להגיד "לא עכשיו" מאשר לעשות כאילו. שב מולו, הפנה את כל תשומת הלב והגוף שלך אליו.

2.
 שתיקה והבנה שאני רשמקול: לרשמקול אין הערות, דעות קדומות, טיפים או ביקורת.

כי כל שאלה  שלי תגרום לדובר לצאת מהסיפור שלו.

3.
 לנהוג הקשבה אקטיבית: צקצוקים והנהונים, שפת גוף, עיניים.

4.
 שיקוף שבד"כ יתחיל במילים "תן לי לראות שהבנתי אותך נכון". השיקוף נותן לצד השני תחושה טובה,

מאפשר לך לוודא שאכן הבנת ומכוון את הדובר להתעסק בעיקר ולא בטפל.

5.
 שאל שאלה שמעניינת את הדובר: "אז, איך אתה חושב שתוכל להתמודד עכשיו? 

כאשר מישהו מדבר אודות מצבו, בעיותיו והאתגרים עמם הוא מתמודד, 
אל לנו להרגיש  שעלינו לעשות משהו מלבד להקשיב. לא להציע עצה, להעלות פתרונות, לנחם ולהרגיע את ייאושו.
אין מאיתנו צורך/דרישה מלבד שנקשיב. 
אם רק ניתנת לזולתנו האפשרות לדבר עם מישהו אשר מקשיב להם באמת 
הם ימצאו את הפתרונות שלהם בעצמם – תוך כדי שהם מדברים. 

 

מה דעתכם? היש מן האמת בסוגיה שהועלתה כאן?
האם אנו חיים בסביבה תרבותית שאינה יודעת להקשיב?
האם האגו מנהל אותנו ומונע מאתנו הקשבה אמיתית?
איך אנו מרגישים כאשר אנו ניצבים במקום של מי שזקוק רק לאוזן קשבת ולא זוכה בה? 
היש בזוגיות הקשבה אמיתית? 
היש בתקשורת עם ילדינו הקשבה אמיתית?
האם ה"בוס" מקשיב לנו באמת? 

תודה

 

(סיוע בבליאוגרפי- משה שרון/יועץ ארגוני)

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל תפו ופוזה אלא אם צויין אחרת