00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בחירות נכונות

וידוי

  

 

גופי שלי

בכל יום שעובר אני צומחת קצת יותר.

מאז חבר ר לחיי, הפכו ימי מחייכים, מתוקים, מלאי חיוניות והמון געגוע לשמחה.

אור נדלק בגופי. נשמתי נאורה.

 

 גופי חוזר אלי. (או אולי אני חוזרת אליו...)

 מסכימה להביט בו שוב מתאהבת בחזרה.

כבר לא כועסת עליו. הוא הושיט לי יד ואני... לומדת אותו מחדש מתקרבת אליו ומתיידדת.

 

כמה מוזר. זו אני, זה גופי, זו נשמתי ונשימותיי ואני לומדת להכיר בהם ואותם מחדש.

 

התסכול התחלף בהבנה. העצב התחלף בתקווה.

ידעתי ש"פסגות ועמקים" (דר ספנסר)  הוא ספר שנכתב מתובנות החיים.

כשהייתי בעמק ציפיתי לחצות את קו המישור ולהתחיל לצעוד לעבר הפסגה.

 

בימים אלו מדשדשת מאחור את שולי העמק. פוסעת בבטחה במישור, יודעת שאנסוק לפסגה

אהיה שם שוב. לא רוצה עכשיו. אני עוד לא מוכנה. רוצה להיות בוטחת במישור. לאחוז בו.

 

גופי שלי

סלח לי שכעסתי ברגעי התסכול.

הכאב היה פיזי. כזו אני הכל משמעותי וכל כך קיצוני.

דמעות העצב הפכו לדמעות של תקווה.

52 שנה אנו יחד. אתה כבר כל כך מכיר...

 

בבקשה שמור עלי

תן לי לצעוד בנתיב החדש

לווה אותי באושר ליעד הבא.

תודה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

13 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל תפו ופוזה אלא אם צויין אחרת