00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תופרת חלומות

אמא יקרה לי

בחיפה הוחל יום האם הראשון בארץ. זה היה עוד לפני קום המדינה, והוא צוין תמיד בנר שלישי של חנוכה.

אח"כ מדינת ישראל לקחה את הרעיון ולצערי קבעה תאריך אחר, ל' בשבט, יום פטירתה של הנרייטה סאלד.

בחיפה עדיין חוגגים את יום האם בנר שלישי של חנוכה, ככה זה מקדמת דנא, אך השנה לא חגגנו בכלל. בכינו לאמא אדמה ולאלוהינו שבשמיים שיביא גשם ושיעזור לכבאים האמיצים לכבות את השריפה.

ובכל זאת אני רוצה לתת לאמא שלי כרטיס ליום האם, באיחור של שבוע בדיוק, שבוע שבו הכבאים ניצחו את האש הגדולה שאכלה 50 אלף דונמים של כרמל, האש שאכלה בתים ושרפה למוות 42 אנשים, ביסורים עזים.

אני מדליקה נר לזכר 42 הנספים, כל אחד ואחד מהם היה לנר נשמה במותו.

סבתא שלי ז"ל תמיד התלוננה שמיד אחרי יום הזכרון חל יום במלחמת העצמאות. "אני לא יכולה לעבור ככה מאבל ליום טוב!" אמרה תמיד. ביום הזיכרון היא התאבלה על בעלה הראשון שנהרג העצמאות. ביום העצמאות היא לא חגגה.

את בעלה השני, סבא שלי (אבא של אמא), היא איבדה- כולנו איבדנו- בנר שמיני של חנוכה. בתאונת דרכים. לפני יומיים היה יום הזכרון השנתי לסבא נתן.

סבא נתן היה סבא נהדר, הוא שיחק איתי, התבדח, השתולל ועם זאת היה רב אורתודוקסי מכובד בבית כנסת בכרמיאל. עם שני הכובעים שלו (הרבי והסבא הנחמד) הוא הלך לכל מקום, ולקח אותי איתו לבית הכנסת.

אז, לפני שלושים ומשהו שנים, הוא איפשר לי לעמוד לידו ולחבק את ספר התורה, שניחוח שלכת ואהבה דבק בו ביחד עם כל הנשיקות שכיסו אותו כל פעם מחדש.

מדי פעם עליתי לעזרת הנשים, בת ארבע וחצי וכבר אשה קטנה, אבל כשראיתי את סבא מרים אלי מבט מהבמה הקטנה, מוציא את ספר התורה ומושיט אלי מבט מזמין, מיד חמקתי בין כל החצאיות והסידורים לקומה הראשונה, לחייק התורה ולחייקו של סבא נתן שלי.

כל שישי קיבלנו אותה ביחד, את שבת המלכה. בבית הכנסת חילקו סוכריות דביקות ואחרי שפעם סירבתי להן הסביר לי סבא שלמרות שהן לא טעימות, מנומס לקבל את השי ואח"כ לתת למישהו אחר או להחזיר, אחרי שהשמש כבר הלך לארוחת השבת של משפחתו.

סבא נתן ואני חזרנו לארוחת השבת בביתה של סבתא שושנה, וביחד קידשנו ואכלנו וברכנו את ברכת המזון.

כשהייתי בת חמש וחצי, בנר ראשון של חנוכה, דפק שוטר על דלת הבית וביקש לדבר עם סבתא. לקחתי אותו לביתה, חשתי שדבר מה אינו כשורה. הוא בישר לה שסבא נפגע בתאונת דרכים בצומת כפר יסיף. משאית שלא עצרה בעצור פגעה בחיפושית שלו ובמונית מלאה נוסעים. הוא בחיים אבל מונשם. נהג המשאית בריא ושלם.

ההורים שלי וסבתא ואני נסענו לבית החולים. הם החליטו לא לתת לי לראותו. רצו שאזכור אותו יפה ושמח ובריא. ישבתי לבד בחדר ההמתנה הקר על כסאות אפורים והרחתי את המתח.

כל חנוכה סבא נאבק על חייו ובערב נר שמיני של חנוכה, שהיה גם ערב שבת, הלך לעולמו.

סבתא אמרה שהוא צדיק, כי מי שמת בערב שבת הוא צדיק.

אח"כ הלכתי לבית הכנסת, אבל סבא לא היה שם. המתפללים הזמינו אותי לשבת במקומו, ושמו היה חרוט שם על לוח קטן. המקום הקבוע של סבא נתן. ישבתי שם קצת ועיני מלאו דמעות. החברים שלו הושיטו לי את ספר התורה הקטן, לעודדני. כנגעתי בו ואחזתי בספר התורה, הרגשתי כאילו אני מחבקת את סבא נתן, כאילו הוא אוחז בספר יחד איתי. נישקתי את התורה ונישקתי את סבא, והנה הוא עומד לידי כתמול שלשום.

והנה אני גדולה, שלושים וחמש וחצי. לפני שלושים שנה סבא נתן הפך לצדיק ומת ביום שישי בנר שמיני של חנוכה.

סבתא כבר איננה, ואמא שלי היא סבתא לילדיי. ואני אמא בעצמי.

האהבה לאלו שמתו נשארת לחיות בלב. אני אוהבת את סבא שלי ואת סבתא שלי למרות שהם אינם בין החיים.

אני אוהבת לספר לילדיי עליהם. הסיפורים נותנים להם מקום בלב של ילדיי.

ליום האם של השנה הכנתי הבוקר כרטיס לאמי, לפי הסקיצה מס' 44 של שלוש בשלישי

הסקיצה

הכרטיס- החלטתי ליצור תחושת קו אמצע עם ציור על גבי חותמת. האלמנט המרכזי זה הילד (מזהים?) והחותמת "אמא יקרה לי" של מיקי מקובר. שימוש בחותמת רקע עיגול (וינטאג) ליצירת מוטיב עיגולים המתקשר לי גם הוא לאימהות.

 

משתתף גם באתגרים:

passiom for promarkers -

Cupcake Craft Challenge ~ non traditional christmas
 Allsorts Challenge  ~ Last minute xmas

בנימה נוסטלגית

ושבת שלום

עינבל

נב. תודה מיוחדת לגחלת לוחשת

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

20 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל עינבלית אלא אם צויין אחרת