22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

זיכרון בפועל

אל עלמה זוהר

עלמה היקרה,

היינו אתמול בהופעה שלך לרגל צאת תקליטך החדש "שלושים ושלוש". למעשה, רציתי לראות אותך מופיעה תיכף כשיצאו לרדיו שלושת השירים הראשונים שלך, שמאד אהבתי אותם: "עם הגב", "אגו טריפ" ו"שיר אהבה אינדיאני". אלה שירים מצויינים, וההגשה שלך הייתה מקורית ורעננה, בוהקת על רקע האפרוריות, אולי מוטב לומר הוורדרדות, ששוררת בערוצי המוסיקה הישראלים בשנים האחרונות. אבל אז התפרסם ריאיון איתך במוסף של "ידיעות אחרונות", ויצאת שם כל כך מעצבנת, שעבר לי החשק לראות אותך. מאז עברו כמעט שנתיים, שמעתי בהתפעלות על הפעילות שלך למען בעלי חיים ולמען עובדים זרים, ואז אמרתי, אוקיי, ניתן לך צ'אנס. למרות שהשירים שפרסמת מאז לא הלהיבו אותי כמו שלושת הראשונים.

בעצם, אני חושב שאת מודעת לנטייה הזו שלך, לבעוט בדלי המלא בחלב. דיברת על זה בקטעי הקישור בהופעה, דיברת על זה בריאיונות. אבל הנה העניין: כאמנית, יש כמובן מקום שתיחשפי במקומות החלשים והכואבים שלך, אבל תעשי את זה בשירים, לא בקטעי הקישור. אל תתני לי, בתור קהל, את התחושה שאת עומדת מולי על הבמה, אבל בעצם רוצה להיות עכשיו במקום אחר עם אנשים אחרים. זה הטעם שנשאר לי, אפילו שבסוף סייגת את זה ושאמרת שלפעמים דווקא כן כייף לך להופיע. אותו הדבר לגבי האמירה שלך שנמאס לך מ"שיר אהבה אינדיאני" אבל בכל זאת תשירי אותו כי הקהל דורש. היי, זאת העבודה שלך עכשיו, כן? גם אני לא תמיד נהנה מהעבודה שלי, אבל אני לא רואה לנכון להעמיס את זה על הלקוחות שלי. יש לך רגשות? יפה מאד, תעשי מהם שירים.

לא אהבתי גם את הטרוניה שלך, על זה שהקהל לא רוצה לשמוע על רדיפת העובדים הזרים ועל זכויות בעלי חיים, רק על רומנטיקה דביקה. טרוניה עם חיוך, אבל צחוק צחוק חצי בפנים. הלו, אנחנו באנו לכאן לשמוע אותך, כן? אנחנו יודעים מי את ומה את מייצגת ובכל זאת באנו. אולי במקומות אחרים לא מעריכים כל כך את הפעילות הציבורית שלך, שזה באמת חבל, אבל אל תוציאי עלינו את הכעס שזה מעורר בך. תכניסי אותו לשירים. ודרך אגב, דווקא "מצרים" ו"כל מה שחי", השירים על העובדים הזרים ועל בעלי החיים בהתאמה, היו שניים מהשירים היותר טובים בהופעה.

למען השם, תבררי קצת יותר טוב את השירים שאת מפרסמת. מלבד חמשת השירים שמניתי עד כה, לא היה בהופעה אף שיר שנגע לי בלב. כולם היו מונוטוניים מדי, חסרי פואנטה. אם אין לך די שירים שהם ברמה של חמשת אלה, וואלאק תשירי שירים של אחרים, זו לא בושה. אותו הדבר לגבי הגיטרה-בס-תופים שליוו אותך: הם לא עשו טוב להופעה. הם האפילו על השירה שלך, הם הקשו עלי להבין את מילות השירים שלא הכרתי. אני אוהב רוקנרול בסיסי, אבל עלייך ועל השירים שלך זה פשוט לא יושב טוב. גם הכימיה שלך עם הלהקה ממש לא משהו. אני מניח שיש לך סיבות מדוע את לא הולכת על מופע אקוסטי, שזה גם יוצא פחות הוצאות. אבל נראה לי שזה הכיוון שלך, להיות פולק סינגר ולא רוקרית.

ותמשיכי לכתוב, אה?

ממני,

זה מהשולחן ליד המדרגות.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

12 תגובות

נשארים מעודכנים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שושן פרא אלא אם צויין אחרת