55
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סימן קריאה!

פוליטיקה, מוזיקה, לשון עברית

התשקורת "במיטבהּ"

06/12/2010

 

ברשומה הקודמת התייחסתי למצבם הֶעגום בלשון המעטה של שירותי הכבאות בארץ ולישראל בעקבות האסון. עתה, לאחר שעברנו שלושה ימים של דיווחים ושידורים ישירים מן הכרמל ועליו, אתייחס לתקשורת המדַווחת.
שלושת הערוצים המרכזיים - הֶערוץ הראשון, ערוץ 2 וערוץ 10 - התפנו מכל עיסוקיהם והחלו לסקר יום וליל את האסון בכרמל. דיווחיהם המחישו אולי בצורה הכואבת, הקשה והטובה ביותר שישראל היא מדינה קטנה וריבוי הערוצים בה אינו מסב לה אושר ומיותר בעבורהּ.

במה דברים אמורים?

מי שעקב אחרי שלושת הערוצים בשלטוט אין־סופי היה יכול לחוש בנקל במידע המוטעה (דיסאנפורמצייה) שהערוצים השונים דיווחו לגביו. כל ערוץ דיווח בו־זמנית על מצב אחר. הנה לקט מהדברים: בעוד שבערוץ אחד הודיעו שהחי־בר נשרף כליל, בערוץ אחר אמרו שהחי־בר לא ניזוק כלל, ובערוץ המתחרה אמרו שהחי־בר נשרף אבל לַחיוֹת שלום; בערוץ אחד הודיעו שמספר ההרוגים עלה ל־40, אחר הודיע שהמספר עלה ל־41 והשלישי הכריז בכתוביות שהמספר קפץ ל־42; ערוץ אחד דיווח על 40,000 דונם שנחרבו, בערוץ השני זה "רק" 30,000 ובערוץ השלישי עלה המספר באותו זמן ל־50,000; ערוץ אחד דיווח על ארבעה מיליון עצים שעלו באש, ובשני הערוצים האחרים עלה המספר לחמישה מיליון; ערוץ אחד דיווח שמקור השרֵפה בהצתה מכֻוונת, ערוץ אחר דיווח שמקורהּ ברשלנות של מטיילים וערוץ שלישי סיפר שמקורהּ במשחק באש של שני נערים. הלו? מה קורה?
 
לזה הוסיפו את הכתיבים הלא־אחידים בעליל של שמות היישובים בשלושת הערוצים - ערוץ 10: דלית אל-כרמל, דאלית אל-כרמל, עוספיא; ערוץ 2: דלית אל-כרמל, דליית אל-כרמל, דלית אל כרמל, עוספיה, עוספייה; העֶרוץ הראשון: דלית אל-כרמל, דליית אל-כרמל, עוספייה, עוספייא (והתקני לפי האקדמיה: דליית אל־כרמל, עוספייה), בלבול במוקדי השידור השונים (דבר שעשוי להתקבל בהבנה בגלל הלחץ והשידורים הישירים הנמרצים) - וקיבלתם מערכת תקשורת בלתי אמינה בעליל, שבורה, מבולבלת וכושלת. 

המגישים והכתבים

דבר נוסף שמפריע, לפחות לי, הוא חוסר האובייקטיביות של שדרנים וכתבים מסוימים בהערות ביניים מיותרות לטעמי. למשל, כל פעם שחוזרים מכתבה קשה אל האולפן של ערוץ 2, צריכים לשמוע את יונית לוי נאנחת, מתאנחת ופולטת "אוי" או איזו הערה קשה אחרת. זה משדֵּר חוסר מקצועיות, חובבנות וחוסר רצינות. התמונות אכן קשות, אין ספק, אבל מתפקידך כמגישת חדשות להביא אותן בלי לצרף הערות ביניים, להביא אותן כמו שהן. אם קשה לך כל כך להגיש את החדשות הקשות, אל תשדרי, תשבי בבית. רק במקרים קשים במיוחד זה בסדר להעיר הערה פה הערה שם, אבל כשזה הופך לעניין שבשגרה, זה מוגזם, מעייף, טרחני, לא אמין וממש לא רציני. כבוגר שני קורסים לקריינות ולכתבי טלוויזיה למדתי שזו הגישה והאָפנה עכשיו - להגיש חדשות בצורה סובייקטיבית, שבה ההגשה האישית חשובה, לא חשוב מה אתה אומר אלא איך אתה אומר. לעניות דעתי, זה מיותר ולא נכון להגיש כך חדשות.

עניין אחר הוא העברית הקלוקלת של חלק מהכתבים או ביטויים שחוזרים בשלושת הערוצים. למשל: האסון הֶענק במקום האסון הָענק ועדיף - האסון הענקי, מדֻווחים בפֻעל במקום מדַווחים בפיעל ("אנחנו מדֻווחים ש..."), מְסוקים במקום מַסּוקים, לא שרדו את השרֵפה (יאיר לפיד, למשל) במקום נספּוּ/לא ניצלו מהשרֵפה ועוד ועוד. 

שני דברים חיוביים ייאמרו בכל זאת על התקשורת: פתאום גילינו שיש לנו ערוץ מוזיקה ישראלית - ערוץ 24 שידר שירים ישראליים שקטים. למה צריך להתרחש אסון כדי לשדר מוזיקה בערוץ המוזיקה? דבר חיובי נוסף הוא דחיית שידור פתיחת "האח הגדול" ליום רביעי, בתקווה שיבוטל לחלוטין.יש!!!

הדיווחים הסותרים בשלושת הערוצים המרכזיים ממחישים את הצורך בערוץ מרכזי אחד שירֵכז את כל הדיווחים וישקף את המציאות כפי שהיא בצורה אמינה, מהירה, נבונה, יעילה ונכונה, ערוץ שכַּתביו ומַגישיו למדו לשון במסגרת הכשרתם והם דוברי עברית רהוטה, ערוץ שישאף לדיווח אמתי וכן, בצורה חכמה, ואם אין ממש מה לדווח או שהדברים אינם ברורים דיים לא למהר לדווח דיווחים מוטעים רק כדי למלא חלל או רק מפני שחייבים לדווח משהו.

ועוד לא דיברתי על אמצעי התקשורת האינטרנטיים (ynet, וואלה ודומיהם) - שם המצב גרוע לא פחות.  

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

42 תגובות

הכי מעודכן
המאמרים הנצפים
המאמרים המוגבים
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל לשונאי10 אלא אם צויין אחרת