00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

Xcalibur ושטויותיו למען יראו וייראו

דמגוגיה

 


לפעמים אני תוהה בשביל מה בכלל קיים דבר כזה כמו "תג מחיר". למה לי לטרוח ולתייג אלפי מוצרים ואף לעדכם על בסיס קבוע כשבסופו של יום תמיד יבוא הליצן שבשיא הרצינות יצביע על מוצר ב-400 ויגיד "תשמע גברא, אין לי כסף אבל יש לי את החופן אפונים האלו. הולך?". הרי לשם מה קיימת המדבקה הלבנה הזאת עם המספרים השחורים? כדי שנוכל להתווכח? מה קרה ללראות, לשלם וללכת קיבינמט? עם הפסיק לפני הקיבינימט ובלי הפסיק. אני כבר לא זוכר מתי הפעם האחרונה שלקוח ניכנס ל-n00b Store, רצה מוצר מסוים ולא הפסיק לנדנד לי "...תעשה הנחה...נו, תעשה...בחייאת גבר יא גבר תעשה הנחה...אתה יכול...אני יודע שאתה יכול...". אומנם מדובר בבקשה הגיונית ואנושית לכאורה, שכן מי מאיתנו לא היה מעדיף להשאיר עוד כמה שקלים בכיס. אך אלו מכם שקראו מילה או שתיים שלי בעבר כבר יודעים שאין חיה כזאת "הגיונית ואנושית" בין הלקוחות של Xcalibur. ואם יש סוג של לקוחות שאני שוטף מהם את הידיים בסבון אנטי-בקטריאלי-ביולוגי-כימי, אלו הם הדמגוגים. האנשים שישתמשו בטיעונים ריגשיים-משהו על מנת להשיג את מבוקשם לרבות הנחה במס' שקלים עלובים.



ניכנס לחנות איזה מצ'וקמק אחד ומבקש לראות מחשב נייד. אני מראה, מסביר, מפרט עד שבסופו של דבר נחה דעתו של הבחור על דגם מסוים. אוקיי, הגיע זמן התשלום. מה אתם אומרים, נשלם וניקח בתנאים ההגיוניים שהרשת מקנה או נבלבל במוח ונעמיד פני אומללים רק כדי לנסות לגרום למנכ"ל ללכת הביתה בתחתונים? הבא נראה:

צ'יקמוק: "טוב, כמה אתה עושה לי את המחשב הזה ב-5 אלף?"
X: "איך משלם?".
צ'יקמוק: "תשלומים! מה אני פראייר? צריך לתת לבן אדם לנשום במדינה הזאת".
X: "עד 36 ללא ריבית והצמדה, תבחר כמה בא לך".
צ'יקמוק: "לא רציניים ב-כלל! בן אדם צריך להתפרנס בכבוד ואתם לוקחים לו את האויר לנשימה. טוב טוב טוב, כמה הנחה אתה עושה לי? 12 אחוז סגרנו עניין אפילו שאתם עושים עלי קופה!".
X: "ב-36 תשלומים?".
צ'יקמוק: "כה".
X: "אפשר לסחוב לך את המחשב עד האוטו אם אתה רוצה".
צ'יקמוק: "מה??????? ווואי אין לי אויר אין לי אויר...בן אדם רוצה לקנות ואתם ככה חונקים אותו?".
X: "אין לך אויר אתה אומר?".
צ'יקמוק: "ככהה!".
X: "המתן קטנה".
X: *קופץ למחסן, מביא מאוורר ושם אותו מול פרצופו המצ'וקמק של המצ'וקמק*.
X: "רק שלא תתעלף לנו חס וחלילה".
צ'יקמוק: *באמת כמעט נחנק לכמה שניות מרוב הלם, קם מכסאו ויוצא*.

 

אחת המהומות הגדולות שהקימו לי בחנות הייתה סביב מוצר שנשלח למעבדת הרשת עם בעיה אחת וחזר כביכול עם אחרת. הלקוח - בחור חרדי - טען שאחד החלקים במוצר (שלא ניתן היה לשים לב אליהם בבדיקה לפני השליחה) שבור. העמדתי את חצי העולם ואישתו על הרגליים רק כדי לברר מה אפשר לעשות. דיברתי עם הטכנאי, השליח, שירות לקוחות וראש שירות לקוחות כשכול אלו השיבו פני ריקם. לא ניתן לעשות כלום, המוצר הגיע למעבדה שבור ולא יעזור בית דין. את כול מה שיכולתי, עשיתי וכעת כול שנותר הוא למסור הבשורה ללקוח. כך עשיתי ואיזה צעקות, איזה צווחות...שלא נדע מצרות. ממש מלחמת גוג ומגוג פרצה לי בתוך החנות. ולא שאני מאשים אותו, כן? ייתכן שמשהו השתבש והשליח הלך לשחק "סטנגרט" עם החבילה שלו. יכול להיות שלטכנאי הרוסי הממורמר במעבדה נמאס להגיע לעבודה ולראות ערימות של זבל סיני ועוד מקולקל. הכול יכול לקרות. אז למה בכול זאת קראתי לאבטחה? כי ראשית כול הוא סירב לחדול מלצעוק על אנשים שלא לקנות בחנות. ושנית, הוא ביסס את כול הצטדקותו והאשים אותנו ששברנו את החלק על סמך הטענה...שהוא צדיק. איזה יופי, נכון? איש ירא שמים שכול אמן שלו סוכר עומד מולי וטוען שאני שקרן. הוא לבטח צודק. נו, זה ברור! יש לו כיפה על הראש, השתגעתם?! שאדם מאמין ילך בדרך עקלקלה ומפותלת של רמאים, נצלנים ושומו שמים מלח מים לא עלינו, שקרנים? לא ייאומן כי יסופר! זה לא שאין דבר כזה אנסים, רמאים, שודדים ורוצחים עם כיפה על הראש. מה פתאום! כלומר, יש אבל מותר להם כי אלוהים סולח מהר. רצחת? שים כיפה על הראש ויהיה בסדר. גנבת? שים כיפה על הראש ואף אחד לא ידע. חוץ מזה אנכי הרי חילוני כופר ושייגעץ המתקלח בדם חזירים ומתנגב בגבינה צהובה, אז מה זה להוסיף "שקרן" לרשימה?

 


אחת הבעיות עם דמגוגיה היא שלפעמים...היא עובדת. כולנו בני אדם ואל כולנו ניתן "להגיע" בצורה ריגשית כזו או אחרת. כך למשל מבין השרלטנים, הרמאים והגנבים יוצא לי מדי פעם להיתקל באנשים שסרח מזלם או שלפחות יש להם את היכולת להציג זאת בצורה משכנעת.
ניכנסה לחנות אישה זקנה שביקשה לרכוש פריט כלשהו ב-1600 שקל. היא התעניינה אם אפשר לקבל הנחה וכשנענתה בשלילה, שלפה גליון רפואי והראתה לי איזה סוג סרטן יש לה, איפה וכמה ניתוחים והקרנות הספיקה לעבור. ואם לא די בכך יש לה מס' מצומצם של חודשים לחיות. עכשיו איך אני אמור להתמודד עם דבר כזה תגידו לי? עם החצופים והמלעיזים אני פשוט מחזיר באותו מטבע והם מתנדפים אבל כאן יש צורך בדיוק של איזמל מנתח אחרת סערת רגשות שלמה תפרוץ החוצה. אז אני מסביר בכמה שיותר עדינות ורוגע שאין לי בעצם מה לעשות כי המחיר לא נקבע על ידי, אנחנו רשת ואין אצלנו הפליות מתקנות, אך היא ממשיכה בשלה. עוד סיפור על חלום שנגוז, על נכד שטרם נולד ולא יזכה לראות את סבתא, על משפחה שלא אכפת לה ממנה וזה פשוט לא נגמר. לא משנה כמה ניסיתי וכמה השתדלתי להסביר לה שאנחנו לא המקום המתאים לבקשת תרומות היא רק המשיכה לדרוש עוד ועוד רחמים. בשלב מסוים היא אף ממש חשפה בפני אזורים מצולקים בגופה עד שאחד העובדים בה וגער בה "גברת! פה זה לא בית תמחוי, בבקשה ממך תפסיקי!". היא כצפוי הסתלקה בבושת פנים. לא נעים.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

7 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל xcalibur אלא אם צויין אחרת