00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

שיתוף מהמטבח הפרטי

"שוקולד" - ג`ואן האריס

 שוקולד

ג'ואן האריס

הוצאת כנרת 2006

315 עמודים

מאנגלית שרון פרמינגר 

 

בזמנו לקחתי לי משימה, לקרוא את כל הספרים שבהם מופיעים איזכורים למתכונים ולפרסם אותם בבלוג לאוכל. מיותר לציין שהמשימה הזו לא התמלאה. אי אפשר לקרוא את כל הספרים, בכלל ואת הספרים שעוסקים באוכל בפרט, לפחות לא בבת אחת, כי אם התחלתי ספר מסויים, מטבע הדברים הספר מוליך לספר הבא ולאו דווקא אל זה שנמצא ברשימה.

את הספר "שוקולד" לקחתי לקריאה בזמנו, ולא צלחתי אותו. מסתבר שצריך הפסקה בין ספרים מהסוג הזה, וכל ספר מגיע זמנו.

לקחתי לקריאה את הספר מהספריה והפעם הצלחתי לקרוא בקצב מהיר ובהנאה מרובה.

במרכז העלילה/סיפור ויאן רושה ובתה אנוק. ויאן בת למשפחת צוענים כפי הנראה, שנדדה ברחבי אירופה וכל פעם נאלצה למצוא מקום מגורים חדש, מגיעה לכפר צרפתי, משכירה שם בית ופותחת חנות למוצרי ומעדני שוקולד החנות נקראת "הפרלין השמיימי". המעדנים האלו הם לא המעדנים והשוקולדים המוכנים בעטיפות המגיעים היישר מבית החרושת, אלא פרלינים מיוחדים ומוצרים שויאן מכינה במו ידיה. לויאן חלום שכל אנשי הכפר יגיעו אליה לחנות, ירכשו מהשוקולד, יתרכזו יחד בבית הקפה שבהמשך נפתח בחנות, אך הדבר נעשה באיטיות. חלק מהתושבים מביע חשדות והתרחקות בעיקר בגלל הכומר - שלו איזשהו עבר משותף עם ויאן - המטיף להסתגפות ולהתרחקות ממקום החנות המשמש לדעתו ומחשבתו צרת האופקים כמקום שכולו חטא. גם שמו של המקום מעיד לדבריו כהתרסה על הכנסיה. 

הכומר עסוק כל העת בהתחשבנות פרטית. הוא מסתגף, מבקש מהתושבים להיות אדוקים וקשורים לכנסיה. לחוטאים הוא מקציב תפילות על פי חטאיהם :-). הוא מתנזר ממאכל ומשקאות מהנים. אל הכומר באים בני המקום להתוודות. את הוידויים שלו הוא עורך בביקור אצל הכומר הקודם, ומביא זווית נוספת למתרחש בעיירה, מעיניו הוא.כך הוא מתענה "אני עצמי מרגיש שהצום מנקה אותי. אני נתקף בחילה כשאני רואה את חלון הראווה של הקצב, הריחות מועצמים על לנקודת שיא שעושה לי סחרחורת. פתאום אני לא מסוגל לסבול את הריח שמגיע מהמאפייה של פואט, וריח השומן החם מהמסעדה בכיכר דה בוזאר הוא משב מהגיהנום. אני עצמי לא נגעתי כבר שבוע בבשר, בדים או בביצים, אני מתקיים רק מלחם, מרקים, סלטים וכוס יין אחת ביום ראשון, ואני מתנקה, אבי, אני מתנקה. אני רק מקווה שאצליח לעשות יותר מזה. זה עדיין לא סבל אמיתי. זה לא סיגוף. לפעמים אני מרגיש שהייתי רוצה להראות להם את הדוגמה הנכונה, להיות בעצמי על הצלב, לדמם ולסבול ואז אולי הם יהיו...".

ויאן, משתלב היטב בחיי הכפריים. אמנם בתחילה לא קל לה, הפרנסה דוחקת אך היא מאמינה במה שהיא עושה. השוקולד של ויאן מעניק נחמה לאנשי הכפר. ויאן מתחילה לקשור קשרים עם התושבים, מכירה את כולם בשמותיהם, מחברת בין משפחות שהקשרים ביניהם רופפים ומנתקת קשרים בין משפחה אחת כאשר היא רואה שהאשה זקוקה לדחיפה הזו שלה.

אל הכפר מגיעים קבוצת צוענים. אנשי הכפר מתנכלים להם אך דווקא ויאן וארמנד המבוגרת הן אלו שתומכות בהן ולא שועות לדעות הקדומות של אנשי הכפר לגבי מתיישבים חדשים. 

שיא העלילה מתרחש כאשר ויאן מארגנת פסטיבל שוקולד בחג הפסחא. המתנגד הגדול ביותר הוא הכומר שמצטרף לתושבים בהטלת חרם על הפסטיבל, על אף שהוא עושה זאת תחת יוזמה של אחת הנשים. לדבריו החג מיועד לתפילות ולא להתהוללות עם שוקולד ושיכר, אך לבסוף מתהפכים האירועים, והפסטיבל אכן מתקיים, צובר הצלחה ומי שנופל בפי הפחת שכרה לעצמו הוא הכומר שכל כך מתנזר מהשוקולד או ממגע עם ויאן, ואפילו מגע עין - חוץ מבילוש אחריה - יש כאן ספויילר ולכן לא ארחיב.

את הספר קראתי תוך כדי נסיעה באוטובוס לאילת. היה לי המון זמן לקרוא בנחת. ובהפסקה כמובן נמשכתי לגלידה שוקולד. 

הסיפור מקסים. סופו מפתיע ומרגש ביותר. נהניתי לקרוא ואולי עכשיו אתפנה סוף סוף גם לראות את הספר שהופק בעקבות הספר.

עכשיו צפיתי בקדימון לסרט, ביו-טיוב. http://www.youtube.com/watch?v=s6ymXMI02X4אחרי הצפיה הזו, שמזכירה את הספר ומראה ומתארת את העונג החושני שבהכנת שוקולד, אין ספק שארצה לצפות בו בהקדם. 


הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

מאילו מדינות מבקרים
free counters
בחירת העורך
אלבום תמונות בתפוז
פתגם היום/ציטוט היום
  • "אוכל, הוא בעצם סמל לאהבה. כשמכינים אותו..
ביקורת מסעדות
עיצוב מטבחים
"הקוראים המשפיעים"
  • בדידותו של קורא המחשבות
  • "המאמינים"
מוצרים-סקירות/המלצות
קוביית קוד חופשי
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אילה56 אלא אם צויין אחרת