00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

Reality Bits and Bytes

מי אני?! גרסת הבמאי

29/11/2010

לטעמי פרק 3 של ״היפה והחנון״ ששודר בשלישי האחרון מעניין כי הוא מעלה כמה תשובות לשאלה מאוד יסודית - מי אני?!

משימת הבנים - להצטלם עם דוגמנית בעירום - מבטאת תשובה אחת, מקובלת מאוד: אני זה הגוף שלי, בלי בגדים, מקסימום עם קצת סיליקון ובוטוקס במקומות הנכונים ואולי ניתוח פלסטי קטן לתיקון האף. זאת התשובה שמזוהה עם הבנות בתוכנית. בפרק הפתיחה הן שרועות בביקיני בבריכה לנוכח מבטיהם הנבוכים של הבנים ועיניהם הבוחנות של הצופים בבית. כשכבר מציגים משהו שהן אומרות הן יוצאות פקאצות ובורות.

כשאני חושב על אורח החיים שמיוחס לבנות ״היפה והחנון״, יש עוד רובד. אוהבים לצחוק על בחורות שמאוד מודעות להופעה שלהן ולא יוצאות מהבית בלי איפור ובלי לבדוק במראה איך הן נראות, ורואות במדרגות שמובילות מדלת הבית לפח הזבל מסלול דוגמנות, ואוי ואבוי ששערה לא במקום תביך אותן מול הקופאית בסופר. אני רואה בזה צד בעל ערך: אמירה אומנותית אישית כמרכיב בסיסי של אורח החיים, ההוויה היומיומית והזהות האישית; בחירה ספציפית, כל בוקר מחדש, איך להציג את עצמי מול העולם. אגב, זה גם הדבר ששחר מהבנים של העונה הראשונה מאוד בלט בו, ואני יכול להעיד עליו כאדם יוצר.

זה מוביל אותנו לתשובה שעלתה ממשימת הבנות, שהיתה לנהל דיון פוליטי בנושא הסכסוך הישראלי ערבי: אני זה הבחירות והעמדות שלי. היו כמה שדיברו ברהיטות והציגו באופן ברור את גישתן לנושא, חופית פשוט הכריזה שהיא לא סובלת את הערבים וצריך להרוג אותם (סטייסי - קדימה להסתער!!) ולסיוון ממש לא היה אכפת. נו, אם נופלים טילים אצלה באשדוד, זה משמיים.

לדעתי נקיטת עמדה פוליטית היא חשובה, אבל זה סוג הרבה פחות מחייב של בחירה מאשר עיצוב סגנון אישי אופנתי, למשל, כי היא מאוד לא אישית ובסך הכל מחליטים להזדהות עם אחת העמדות שכבר קיימות ועומדות לרשותנו בסופרמרקט הפוליטי, וזהו אנחנו מסודרים, יש לנו מה להגיד בשיחות סלון ופעם בכמה שנים בקלפי. אצל רוב האנשים (כולל אותי כיום, אם כי בעבר הייתי קצת פעיל פוליטית) לא באה עם זה מחויבות יומיומית לדרך, העמדה הפוליטית היא עניין תיאורטי לחלוטין, הגיגים שמרחפים מעל העולם וגורמים לנו לחשוב שיצאנו ידי חובה ואנחנו בוגרים ובעלי דיעה, ועל הדרך הרווחנו זהות ושייכות לאיזה מחנה, בלי שהיינו צריכים להשקיע בזה משהו.

אגב, היה לי חבל שקטלו את ענבל שהציגה עמדה מגובשת ובהירה, אבל קראה לה ימין במקום שמאל. הסיווג המקובל של עמדות פוליטיות לימין ושמאל זו בסך הכל מוסכמה שנקבעה בתקופת המהפכה הצרפתית לפי סידור הישיבה של צירי בית הנבחרים. חוץ מזה, אני יכול להעיד מהניסיון שלי מול המצלמות, קל מאוד במצב כזה להתבלבל בין ימין לשמאל ועוד הרבה דברים אחרים.

מה שכן, אם רוצים לתקף עמדה פוליטית, בניגוד לאימוץ אוטומטי של הגישות הרווחות בסביבה, נדרש ידע בנושאים מדיניים, משפטיים, כלכליים, היסטוריים וגיאוגרפיים. וזה מוביל אותנו לתשובה נוספת: אני זה הידע שלי. בעיני זאת התשובה שהתוכנית "היפה והחנון" מתבססת עליה. המבחן הסופי שקובע מי נשארים ומי הולכים הביתה הוא מבחן של ידע - לא של ביצוע, לא של אופי, לא של חן או כריזמה. לשיטתה של "היפה והחנון" כמו שאני מבין אותה, האדם השלם הוא קודם כל אדם שיודע את מה שאדם "צריך" לדעת, הן בתחומי התרבות ה"גבוהה", ששם לבנים יש ידע ולבנות אין, והן בתחומי התרבות "הנמוכה", ששם להפך הבנים בורים והבנות שולטות.

לי יש יחסי אהבה-שנאה עם התשובה הזאת, בתור אחד שרגיל לצבור עוד ועוד ידע על המון דברים - ויש כמה חברים שלי שמכנים אותי "הגוגל" - אני לא יכול לדמיין את עצמי בלי הידע. אבל יותר ויותר אני מרגיש שהרדיפה הזאת אחריו עקרה ומשאירה אותי עם המחשב והספרים בחיקי ובריחוק מנוכר מאנשים, אדם שחי בעולם של רעיונות ומושגים. בשביל לחיות באמת לא מספיק לדעת על הדברים ולחוות דעה, צריך לפעול, לחוות ולהיות מעורב באמת בחיים.

לא רק לידע, לכל אחת מההזדהויות האלה יש סיכונים שהולכים איתה. ההזדהות עם הגוף מובילה לטרגדיה בלתי נמנעת עם השנים. במקרה הטוב זו דעיכה הדרגתית ויש זמן להסתגל, אבל לפעמים זו תאונה או מחלה שבאים פתאום. מהזדהות עם דעות פוליטיות ואחרות קל להגיע לקנאות חשוכה, שמבטלת ומרחיקה כל מי שלא חושב כמונו. אם בורחים מהזדהות לקצה הנגדי - ניכור - הסיכונים לא פחותים: ניכור מהגוף שמוביל להזנחה, ניכור מנקיטת עמדה כלשהי שמוביל לאפאטיה, ניכור מידע שמוביל להאדרת הבורות.

כמובן, יש עוד הרבה זהויות שאפשר לאמץ: אני זה העיסוק שלי, המקום שגדלתי בו, אחד שיש לו או אין לו אוטו, מקום העבודה שלי, הדברים שאני יוצר ... ועוד היד נטויה. הן יכולות להיות מעצימות ומקדמות ויכולות להיות מדכאות ועוצרות.

ארחיב רק על עוד זהות אחת שאורבת למי שהזדמנו לו 15 דקות תהילה טלוויזיונית: אני זה מה שחושבים עלי. לא שזה לא מעסיק את כולם, אבל כשמופיעים בתוכנית כמו "היפה והחנון" זה הרבה יותר חזק ומוקצן. הבחירות המקריות שלנו על הסט, בתוספת אלו של הצלמים והעורכים מעמידים מולנו מראה מאוד אחרת ממה שאנחנו רגילים, ומדינה שלמה מביטה בדמות הזאת וחושבת שהיא מכירה אותנו. החוסן הפנימי וההכרה שלי את עצמי חשובים מאוד כשבאים להתמודד עם זה. בהחלט יש כאן הזדמנות לפגוש את עצמנו אחרת ולצמוח.

אני רואה בפוסט הזה סוג של מרידה בדימוי הציבורי שלי. אנשים שמכירים אותי אישית לא יתפלאו שאני כותב ככה, אבל מ"איציק מהיפה והחנון" מצפים למשהו יותר קליל. נו, החיים זה לא מה שהבטיחו לנו בטלוויזיה :-)

                     תודה שהייתם והייתן איתי,


                                   איציק
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

13 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל yitzikca אלא אם צויין אחרת