00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

rachely111

כמה גולשים בבלוג שלי
הצגת מספר הגולשים באתר
הערת המחברת !

כל התמונות ברשומותיי ובשיריי

הן לא שלי הן מהאינטרנט ומגוגל,

 למעט ציוריי ותמונותיי שציינתי. 

אהבה בת עשרה

אהבה בת עשרה (טיפש עשרה - 17 )

 אהבה בת עשרה

 

אני מביטה במראה ועושה לעצמי פרצוף חמוץ מתוק כזה. כמה פצעונים מעצבנים צמחו לי בין לילה, אני חייבת לפוצץ אותם. אני מתקרבת יותר למראה מפסקת שתי אצבעות ולוחצת עד שיוצא כמו קוץ שחור. אז אני נושמת עמוק וממשיכה לשני עד שאני מסיימת חלק מהם ומתעייפת, זונחת את השאר לזמן אחר.

מחטא אותם ומתאפרת מעט באיפור מיוחד. את עיניי הכחולות מושכת באייליינר שחור דק ומסקרה שחורה ועל שפתיי מורחת ליפגלאו מבריק מעט ורדרד.

אני בוחרת מכנס קצרצר כמעט עד למפשעה, שאבא תמיד מעיר לי וכועס מעט, וחולצה צמודה מביטה שוב במראה ומרוצה מעצמי. מסובבת את ת'תחת  ויוצאת מהבית.

פונה לטרקטורון של אבא מתניעה ונוסעת העירה.

מדי פעם מביטה במראה האחורית וגם לצדדים ופתאום אני רואה את מעיין החמוד שאני כל כך מחבבת, צועד מולי על המדרכה. אני עוצרת את הטרקטורון ושואלת את מעיין.

"מעיין לאן את הולך ?"

"היי טילי מה העיניים מה קורה ?"

"בסדר, בוא אקח אותך לאן שאתה צריך"

מעיין מתמהמה מעט , ולא יודע מה לענות לי.

"לא , אין צורך, אני, אני כבר מגיע , רוצה ללכת לא מזיק"

"מעיין בוא כבר תעלה, מה קורה לך, נו בוא "

מעיין עולה לטרקטורון ואפילו לא אומר לי לאן הוא הולך.

אני נותנת גז ומתחילה לדהור.

"טילי, מה את רצה, לאן ?" הוא בולע את הרוק במעט התרגשות.

אני מביטה בו ומחייכת.

"בוא נלך קצת לפרק ללמוד ביחד לבחינה ואחר כך תלך לאן שאתה צריך"

 

נראה שמעיין לא כל כך מתנגד גם הוא רוצה להיות קצת איתי אבל אין לו את אותו הביטחון שלי.  

הטרקטורון עוצר בכניסה לפארק הגדול בעל העצים הוותיקים בעיר. צל העצים משווה אווירה אירופאית מעט למקום, כמו שנסעתי עם ההורים לפרג , בגלל נשירת העלים . גם פה  בחודש האחרון לקיץ ותחילת הסתיו יצרה שטיח אינסופי של צבעים אופטימיים.

אני יורדת מהרכב הקטן עם תיק גב קטן שיש בו מחברת אחת. מעיין משפיל את עיניו והולך בעקבותיי. אני מוצאת מקום שקט תחת עץ עבות בעל צל רחב ויושבת. מושיטה יד ומושכת את מעיין בידו בחוזקה וטיחה אותו לידי.

אני פותחת את תיקי ומוציאה את המחברת , רק כדי להראות למעיין את המניע שלי. אבל אנחנו לא לומדים.

אני מתקרבת יותר ויותר ליד מעיין ומביטה בעיניו, הוא ביישן.נרתע ונסוג לאחור אך אני לא מתייאשת.

"מעיין חבל שלא הבאנו אוכל אם היינו מתכננים היינו מביאים סנוויצ'ים ושתייה"

מעיין מחייך ולא מוסיף דבר. הוא מביט בי ורוצה בקרבתי.

הוא תמיד פזל לעברי בכתה וחשב שאני לא אוהבת אותו, אבל היום אוכיח לו את אהבתי.

אני נצמדת אליו ונשענת על כתפו. ריח הבושם משערי מסחרר את ראשו ומפעיל את כל ניצני ההורמונים שלו. כך פתאום אני מרימה את ראשי ונושקת לו נשיקה מהירה על שפתיו. ניצני ההורמונים שלו הבשילו והפכו לפרחים . הוא תופס את פניי בשתי ידיו ונושק לי נשיקה קצת יותר ארוכה. אני מחבקת אותו וכך אנחנו נשארים כמה דקות כשהחום מתפצפץ כמו פופקורן בינינו.

מעיין עוזב את החיבוק ונסוג לאחור.

"טילי צריכים לזוז, אני צריך ללכת"

"טוב , ניפגש שוב פה מחר , מעיין ?"

"נדבר בערב, תתקשרי אליי "

אנחנו קמים ופונים לרכב. אני קופצת לרכב כמו איילה, מוציאה את מפתחות הטרקטורון ומנסה להתניע. המנוע לא עובד. מעיין מנסה לעזור לי ומתכופף לבדוק את הרכב. אני רואה את צווארו המתרחב מחמת פיתוח שרירים, ידיו מנופחות יפה ושערו הארוך אסוף בקוקו . אני מתמוגגת כשהוא לידי.

" שיט, זה לא הולך טילי, מה קורה פה ?"

"אני לא יודעת הרגע הוא נסע לא מבינה"

 

הטרקטורון של אבא לא מניע ואנחנו בפארק והשעות הן שעות הערב המוקדמות. החשכה מזדחלת במהירות בין עצי הפארק ואנו לבדנו כאן.

אני קצת פוחדת אבל מצד שני כיף לי עם מעיין.

 

המשך יבוא

רחלי

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

19 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
מפת מבקרים
דגלי מדינות שמבקרים
free counters
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל rachely111 אלא אם צויין אחרת