00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סיפורי סבא

סופגניה יפיפיה.

מי שלא אמר מילים אלו בחנוכה: חנוכיה, סופגניה, פך השמן, לא יצא ידי חובתו.

המהדרין היו מוסיפין ואומרין: סביבון, נרות חנוכה ומעות חנוכה, 

והגלאט מהדרין היו משבחין ועונים: "מעוז צור ישועתי, לך נאה לשבח"

ואילו אני הקטן מחרה ומחזיק אחריהם, שבכל דור ודור, חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא חשמונאי

וכאילו הוא טובח באנטיוכוס הרשע גם אם החליף את שמו (ימ"ש) לאחמניג'ד המנבח.

בשבת האחרונה דנדן נכדתי באה אלינו לביקור, היא לא הייתה אצל סבא שלה מחג הסוכות וזה כבר היה ממש מוגזם, במקרה מתקרב חג החנוכה, גילינו שבמועדון "המושבה" בבנימינה, היכן שממוקם פאב "אינדיקה" המארח מבוגרים לערבי מוסיקה ושתיה, מתקיימות הצגות לילדים בשבת בבוקר. השבת הופיע "תיאטרון שמח" בהצגה "הסופגניה שהתחבאה". אז היינו בהצגה ואח"כ המשכנו לגן שמואל ל"טויז אר אס" לבזבז קצת "מעות חנוכה". והבאנו לכם כמה רשמים.

לפני שהלכנו לראות את ההצגה, דנדן צפתה בתוכניות ילדים בטלוויזיה ובינתיים אכלה ארוחת בוקר:

 

אחרי ארוחת הבוקר נסענו להצגה, אלה שני השחקנים שמשחקים את כל התפקידים, מביטים בדאגה רבה על האולם הריק.

גם אנחנו מביטים מודאגים בכריות השוממות.

אך אל דאגה האולם הקטן מתמלא מהר מאד בילדים והורים שמרגישים מאוד נוח בין הכריות המזמינות.

ההצגה מתחילה, הילדים משתפים פעולה, הם מרביצים מכות קארטה לאנטיוכוס הרשע, ולפיל שלו, ושולמית (אולי יהודית?) המכבית היפה, משתמשת ביופיה לפתות את אנטיוכוס כדי לתת לו סנוקרת באף (ואולי במף- כדי שלא יהיה מפכ"ל?). בין היתר יש שם סופגניה ענקית וכד שמן קטנטן, הפיל של אנטיוכוס מזכיר דווקא את "דמבו" אבל כל הפילים דומים... לך תדע.

ההצגה הסתיימה וכל הילדים קיבלו סופגניות, וגם הורים וסבים שרצו קיבלו, אני רציתי רק לצאת משם מהר.

משם נסענו לגן שמואל וקנינו לדנדן מגפיים לחורף וגם מטרייה, לטענתי שנורא חם ולא נראה גשם באופק, ענתה דנדן שבינתיים המטרייה תשמש כ שמשיה...

בטויז אר אס קנינו לדנדן מתנות לחנוכה וגם מתנות מ-"חו"ל" כי סבא לא מצא בחו"ל מתנות יפות, אז קנינו בארץ.

וסיימנו בנסיעה ברכבת כשדנדן היתה הנהג והנוסע גם יחד.

הלכנו הביתה לאכול ארוחת צהריים טובה וטעימה, והיה לנו כיף גדול, בערב החזרנו את דנדן הביתה ובדרך שרנו שירי חנוכה,

כל אחד שר בתורו שיר חנוכה, כשהצטרפנו לדנדן בפזמון, היא כעסה כי זה התור שלה לשיר ועשתה ברוגז עם אביטל.

אבל לפני שהגענו, דנדן שלפה את הזרת והגישה לאביטל: "שולם שולם לעולם, ברוגז ברוגז אף פעם" (עד הפעם הבאה).

חג אורים שמח ! ! !

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

48 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל סבא של דנדן אלא אם צויין אחרת