00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אב במשרה מלאה

עברנו דירה

תספורת

21/11/2010

אחד הדברים שמזוהים הכי הרבה עם סרטן זה קרחת. אובדן השיער בגלל הטיפולים הכימותרפיים הוא דבר כמעט בלתי נמנע ומשמש כסימן היכר לאדם שנמצא במהלך טיפולים כימותרפיים. מעניין שלמרות שזו תופעת הלוואי הכי קלה של הכימותרפיה, שהרי השיער צומח אחרי הטיפולים בחזרה, זו התופעה שמרכזת אליה את תשומת הלב הרבה ביותר. אולי כי זה הדבר שמיד שמים לב אליו כשרואים חולה בטיפולים.

לאיריס היה ברור מההתחלה שהשיער שלה ינשור, כך שזו לא הפתעה. לפני כחודש איריס קיצרה בחצי את התספורת שלה, ורוב החברים החמיאו לה על התספורת החדשה. המטרה היתה להתרגל באופן הדרגתי לשיער קצר יותר וגם להכין את דר לכך שאמא שלה עומדת לאבד את השיער. אחרי הטיפול הראשון איריס אמרה לדר שבקרוב אבא יספר את אמא ותהיה לה תספורת קצרה קצרה. דר הגיבה "תהיה לך קרחת נוצצת?" אחר כך הבנתי שהיא קלטה את הביטוי הזה מהסיפור "גומות החן של זוהר" מאת מאיר שלו, שבו יש דמות של קוסם עם קרחת נוצצת. הספר מומלץ, בכל מקרה. אחר כך דר סיכמה עם איריס שהיא מקבלת את כל הקוקיות של אמא אחרי התספורת. אני הסברתי לדר שאמא מקבלת כל שלושה שבועות תרופה בבית החולים שגורמת לה לאבד את השיער. מדהים כמה שהקטנה הזו מסוגלת להבין דברים גדולים.

הטיפול הכימותרפי הראשון עבר לפני שבועיים. איריס אמורה לעבור שישה טיפולים כאלה, אחד בכל שלושה שבועות. לפני כמה ימים איריס התחילה לשים לב שעם כל העברה של יד בשיער היא נשארת עם קווצת שיער שנושרת ולאט לאט ראתה יותר ויותר שיער שנושר. היום היא החליטה שמספיק, הגיע הזמן לגלח את השיער לפני שיתחילו להווצר קרחות. הושבתי אותה בחדר האמבטיה על כסא, לקחתי את מכונת התספורת שלי, והתחלתי להשיר ממנה את התלתלים. דר עמדה לצידי וצחקה בכל פעם שעוד תלתל נשר על הרצפה. נורא שעשע אותה לראות את אמא בתספורת קצרה. עשיתי לאיריס תספורת של 1 ס"מ, לא "על הסכין". שוב, כדי להתמודד בהדרגה. הרצפה התמלאה בתלתלים. בסופו של דבר יצא לא רע, או כמו שמישהי אמרה לאיריס "בסוף את תתאהבי בקצוץ ותשארי כך כל החיים". האמת שלי לא היה מסרק בערך מגיל 18 וזה לא רע.

מסתבר שבעניין הקרחות, גם כאן יש אופנות, מגמות, טרנדים והעדפות. בגדול, ממה שראיתי במחלקה האונקולוגית, נשים מבוגרות יותר נוטות לכוון פאות. הצעירות הולכות עם קרחת או עם בנדנה. האמת שהרעיון של פאה לא נראה לאיריס מההתחלה, והיא הזמינה בנדנות מעוצבות מאתר אמריקאי שמשווק בגדים לרופאים, מין בנדנות חדרי ניתוח מעוצבות. נו, איריס בכל דבר תמצא שיק ודרך להוציא כסף. העיקר שתהיה מרוצה.

אבדן השיער יכול להיות מכה קשה לחולה סרטן, בעיקר לנשים. השיער הוא עוד סממן של נשיות, שאובד עם המחלה (באופן זמני לפחות), ואצל חולות סרטן שד יכול להצטרף גם לתחושת הפגיעה בנשיות כתוצאה מניתוח כריתה. הענין הוא איך מתייחסים לאבדן השיער ואיך מקבלים אותו. הגישה של איריס נכונה - אם זו תופעת הלוואי הכי נוראית שאעבור, אז מילא, זה הפיך ויצמח שוב.

נקווה לטוב. בשבוע הבא ביום חמישי שוב נתייצב באיכילוב לקבל את השלישייה: טקסוטר, קרבופלטין והרצפטין.

 

אני מבקש להודות למחלקת התוכן ויחסי הציבור של "תפוז" ולעיתון "ישראל היום", שפרסם ביום שישי האחרון כתבה על המאבק של איריס וחולי סרטן אחרים בקופות החולים. הרשומה שכתבתי בנושא ורשומת ההמשך גררו אחריהן תגובות רבות, שבהן התלוננו חולי סרטן רבים על מצבים דומים שבהם נתקלו. חלקם נכנסו לכתבה של אמילי עמרוסי ב"ישראל היום". אני שמח שיכולנו לקדם את הנושא ולהגביר את המודעות של הציבור למה שקורה בכל קופות החולים ביחס לחולי סרטן. כמו שכבר כתבתי כאן - המלחמה שלנו היא בסרטן, אל תוסיפו לנו עוד גורמים שצריך להלחם בהם.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

37 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל דרור כהנוביץ אלא אם צויין אחרת