55
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סימן קריאה!

פוליטיקה, מוזיקה, לשון עברית

בגרות להשכלה

אין זה סוד שמצב החינוך בארץ בכי רע. הבוּרות ובעקבותיה האלימות תפסו את מקומן של ההשכלה והשקדנות והפכו לחזון נפרץ במקומותינו. הישגי התלמידים נמוכים בהשוואה לשנים קודמות ולשאר העולם, ובמקום לנסות לפתור את הבעיה מחפשים אשמים. תכניות מתכניות שונות שניסו ועדיין מנסים לא הוכיחו את עצמן וכשלו. במצב כזה מן הראוי לשאול איזה ערך יש לבחינות הבגרות והאם הן נחוצות.

במה דברים אמורים?

רמת החינוך בארץ ירדה פלאים בשנים האחרונות, והיא ממשיכה להידרדר אל תהומות אבודות. שר החינוך מנסה להחזיר עטרה ליושנה ומבקש להשיב את הכבוד למורה דרך דגל ישראל שיוצב בכיתה ועמידת דום כשהמורה נכנס. זה טוב ויפה ואפילו נחמד, אך לא זה מה שישיב את כבוד המורה. על כבוד המורה אדבר ברשומה נפרדת, כאן ברצוני להתייחס לבחינות הבגרות ולשאול אם יש להן הצדקה בימינו.

לעניות דעתי, בחינות הבגרות אינן משיגות את המטרה שלשמה נועדו. הן מהוות עול על התלמיד שממהר לסיימן ולשכוח מהן. וכך התלמיד "חורש" על החומר ויום אחרי המבחן שוכח הכול. לזה נוסיף את ההקלות שמשרד החינוך הכניס אל בגרויות, דוגמת מיקוד ומתכונת חדשה של בגרויות, וקיבלנו בגרות קלה וחסרת כל ערך ממשי.

כל מערך הבחינות צריך לעבור, לדעתי, שינוי קיצוני. לא עוד בחינות בגרות בכל תחום ונושא אלא רק במקצועות היסוד. וזה השינוי שאני מציע:

התלמיד ייבחן בארבעה מקצועות יסוד בלבד: מתמטיקה, אנגלית, לשון וערבית. החומר לבחינות אלו יותאם לפי דרגת קושי, כפי שקיים גם היום (כיום הדרגה נעה בין 3 ל־5 יח"ל, ואני מציע: בין 2 ל־5 יח"ל), כולל הבגרות בלשון (שכיום עומדת על 2 יח"ל בלבד). המיקוד יבוטל ותהיה אפשרות להיבחן במועד ב' (ולא כפי שקיים היום בכמה מועדים שרק רוצים, העיקר שיעברו). בגרות בנושא מסוים לא תפוצל לשתי בגרויות שונות לפי דרגת קושי. למשל, בגרות במתמטיקה 3 יח"ל לא תפוצל ליחידת לימוד אחת ולאחר שנה שתי יח"ל (כפי שלצערי קורה היום) אלא תיערך בשלוש יח"ל מלאות. ביתר המקצועות יבוטל הצורך בבחינת הבגרות ובמקומה יהיה על התלמיד להגיש עבודת גמר מחקרית על נושא מסוים שנלמד במהלך השנה. למשל, בהיסטוריה יוכל להגיש עבודת גמר על מלחמת ששת הימים או על פן מסוים בשואה, בגיאוגרפיה יגיש עבודה על אקלים טרופי, למשל וכיו"ב - בכל מקצוע יוכל לבחור נושא לעבודה מתוך מספר נושאים שנלמדו במהלך השנה.

גם במגמות הלימוד (בכיתות הגבוהות מתחלקים התלמידים למגמות לפי מקצועות שונים: מגמה עיונית, מגמה טכנולוגית וכו', אני למשל הייתי במגמת מחשבים) יתבקשו התלמידים להגיש עבודת גמר ולא לעבור מבחן בגרות. במגמות עשויה עבודת הגמר להיות עיונית או מעשית לפי התחום הנבחר, או שתיהן גם יחד (עבודה עיונית ועבודה מעשית).

ההיגיון שעומד מאחורי ההצעה שלי הוא להביא את התלמיד המסיים 12 שנות לימוד לידי ידיעה והשכלה ולא רק לשינון על פה שיישָּׁכח לאחר הבחינה. בחינות הבגרות איבדו מזמן מיוקרתן, מזוהרן ומחשיבותן. תלמיד שסיים בהצלחה 12 שנות לימוד עם בגרות מלאה אינו בהכרח משכיל יותר, ידען יותר או חכם יותר, הוא פשוט לומד על פה את החומר ודקה אחרי המבחן שוכח אותו לגמרי. לעומת זאת, אם יגיש עבודת גמר שעיקרהּ מחקר, החומר יישאר בראשו זמן רב ולא יישכח.

ביטול רוב מבחני הבגרות ומעבר לעבודות גמר מחקריות הוא רק צעד ראשון בדרך לחינוך טוב יותר ולהשכלה איכותית יותר. עוד רבה הדרך לשיפור החינוך, דרך שמתחילה בצלצול בית הספר, עוברת בטיב המורים, ממשיכה במשכורותיהם של המורים, בגיבוי שמעניק משרד החינוך, ומסתיימת בתלמידים עצמם.

 

_______________________

מיקוד הוא קביעה מראש על מה ייבחנו התלמידים ובעיקר על מה לא ייבחנו מתוך תכנית הלימודים; המיקוד לכל בחינה ובחינה מתפרסם כל שנה לקראת חג הפסח.

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

24 תגובות

הכי מעודכן
המאמרים הנצפים
המאמרים המוגבים
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל לשונאי10 אלא אם צויין אחרת