00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מדינה בחשיכה הפכה לשמחה

מדינה בחשיכה

אנחנו מסוממים ?

15/11/2010


   כן, זו שאלה מכשילה כי אלו שלא יודעים מהו חשיש ואיך נראית טבלית של ספיד מיד יוציאו עצמם מהכלל.
אבל רבותי, אני יכול להבטיח לכם שלא רק שישנם מסוממים אלא שכולנו מסוממים. אנו בהיי ואופוריה עד
שבוקר אחד אנחנו עם האף בחרא. וכאשר אנחנו כבר בחרא דבר לא יכול להציל אותנו. כי נרקומנים אינם
נחשבים. ואנחנו בעצם סופר-נרקומנים. כן, אני את ואתה, כולנו.

   היתה לנו מדינה, חשבנו שהיא שלנו, היו לנו חופי ים לרחצה ובילוי ולקחו לנו אותם, היו לנו אדמות,
ולקחו לנו אותם, היו לנו פנסיות, והיום אף אחד מאיתנו לא יודע מה נשאר ממנה ואלו שהגיע זמנם לקבלה
גילו שלא נשאר ממנה דבר. יש בינינו שהגיעו לגיל הפרישה לגיל 62 ובינתיים הוסיפו לנו עוד חמש שנים
לפרישה, אך לא התלוננו ולא מחינו כי כאלה אנחנו סובלניים, שפוטים, ואנחנו רוצים להמשיך
כדי להתקיים אך מי רוצה להעסיק כשכמותנו ?

   וישנם בינינו צעירים בני ארבעים שמעסיקם 
פיטר אותם כי עלותם היתה גבוהה לו אז הם מסתובבים חסרי
תעסוקה כי מי ירצה להעסיק זקן בן ארבעים ? במשכורת שלו הוא עכשיו מעסיק שני עובדים.
ופעם עובד היה משתכר 35 ו-45 שקלים לשעה, וזה היה השכר הממוצע במשק, היום כל המעסיקים 
מכירים את הפטנט, הם משלמים רק - 20.70 לשעה כי התעריף הזה הפך לנורמה.
פעם המפרנס היה מביא 
לביתו משכורת והיה מצליח לגדל את משפחתו, היום המפרנס צריך לעבוד
לפחות בשתי משרות ומביא 
פחות מבעבר.

   אנחנו לפעמים מנחמים את עצמנו באותם שקרים לבנים, שקרים קטנים וחמודים. תמיד היה קשה בארץ
הזו, תמיד היו עניים, תמיד היו עיירות פיתוח, מה איכפת לי מה קורה בשדרות ודימונה שמעתי שתושבים
עזבו את קרית שמונה ושאין תעסוקה בחצור, אני כל כך רחוק משם.
 זה לא נוגע בי ולא נוגע לי. העיקר
שאני גומר את החודש, שורד. הרי תודה לאל ש
לא שומעים עליהם כל יום ברדיו ולא רואים אותם
בחדשות הערב בטלוויזיה. אני חי את החיים שלי והם את החיים שלהם. שמעתי שמשפחה גרה בכניסה
לבניין, זה נורא, אבל אני לא רוצה לדעת כמה משפחות כאלה מדי חודש נזרקות לרחוב, זה קשה לי מדי,
אז אני לא מתעניין. 7000 משפחות נזרקות מהבית כל חודש ? מה אתה אומר, זה המון. אז איפה הם
גרים ? ברחוב ? מה אתה אומר ..

  מגיע הערב ואני מתיישב בסלון המרווח שלי והטלוויזיה הפתוחה מגישה את החדשות, וואי, סכנה
מאיראן, וואי יש חשש למלחמה עם סוריה, וואי החיזבללה מתחמש, וואי עוד קאסם נפל על שדרות, אבל
לא נורא, אף אחד לא נהרג שם, זה בסדר, עוד מעט נראה את האח הגדול, איזה יופי, איזה חיים הם
עושים שם, והנה האח הגדול נגמר, אני צופה עכשיו בחבורת ההישרדות, איזה נופים, איזה יופי, אבל
כל התככים האלה שם, אני לא אוהב אותה, תככנית כזו, הלוואי וידיחו אותה, וואי, דווקא אותה לא
הדיחו, הדיחו את עמי הבחור הנחמד, באמת שהוא היה צריך להמשיך, הוא כל כך חמוד, היי, חבל
התוכנית הסתיימה להיום, לא נורא אני עובר עכשיו לשעשועון הטוב של אחד נגד מאה, איזה מתח.
גם השעשעון הזה נגמר, חבל, אני הולך לישון, מחר עוד יום.

   בבוקר אני מעיין בעיתון, שוב אני קורא על השחיתות של ביבי, כמה מיליונים הוא מבזבז בטיולים שלו 
לארה"ב, וברקע אני שומע את רשת ב', גם שם מדברים על הבזבוז הנורא, ויש כאלה שמצדדים
בצד זה ומיד מביאים מישהו שמצדד בצד השני, ועוברות השעות ואני מאזין לנתן זהבי, והוא מקריא
את הרשימה של כל הפשעים שקרו ביממה האחרונה ואני מצקצק ואומר לעצמי, וואלה כמה פשעים
ביום אחד, מסכנה הקשישה שתקפו אותה ובחיי שמסכנה הילדה שאנסו אותה, אבל כל החדשות
האלה מדכאות אותי אז אני מחליף תחנה עובר להאזין למוזיקה קלה רושם לעצמי שבשעה שתים לא
אשכח להאזין לשטויות של דידי הררי, הוא כל כך חמוד, אני אוהב את השטויות שלו. במהירות עוברות
עוד שעתיים בעבודה וכבר מגיע היום לסיומו. איזה יופי.

  ושוב אני מגיע הביתה, מתרחץ ואוכל משהו, הטלוויזיה ברור, פתוחה, רפי רשף המתקתק עם פני
הפוקר שלו עושה סבב על חדשות היום, מראיין איזה שהוא אבא שבתו נדרסה לפני שעה ומראיין
אותו לשאול מה שלומו ואיך הוא מרגיש, האבא הנראה שבור מספר כמה שקשה לו ולכל המשפחה,
איזה אובדן, אני מאוד מזדהה איתו, ממש שבר, כך לאבד ילדה. איזה כוחות נפש יש לאבא הזה
להתראיין, אני גאה בו. אחלה גבר. כל הכבוד לרפי שהוא כה רגיש ונימוסי.

  טוב, רפי נגמר, עוברים לתוכנית מצויינת על מתכונים ובישולים. זה 'מאוד מעניין' אותי אז אני
משנה את התוכנית לתחנה השניה, וואלה גם שם עומד שף ומנסה ללמד אותי איך מבשלים עוף
בתנור בסגנון גרוזיני, לא ידעתי שגרוזינים יודעים לבשל.. ממש מעניין.

   ומגיעה השעה שמונה, עיקר החדשות. שוב הכתב האחראי "על הבטחון הלאומי" מפחיד אותי עם
כל הסכנות מאירן, על הפצצה האטומית שאוטוטו מוכנה ואמריקה שוב לוחצת עלינו, ומופיע
המומחה למתנחלים והאומר שהם סכנה לשלום ואם לא יסכימו להתפנות תהיה מלחמה. כל עורי
התחדד חידודים חידודים, זה ממש מפחיד, האיראנים בצד אחד, האמריקאים בצד השני,
המתנחלים פה מפריעים, מה יהיה ?

   אבל לא נורא, החדשות הסתיימו ושוב יש תוכנית בידור. אחלה תוכנית. ארבעים וחמש דקות
של צחוקים, כל הצרות נעלמו לי. עכשיו אני עובר לצפות בסדרה הטובה של הישרדות, שוב
מדיחים את הטובים ! כמה חבל. נגמרת הסדרה ואני מיד אני שוקע בשאלות של "אל תאבד
את המיליון", איזה שאלות יש להם שם, אני מת שמישהו יזכה.
לא, אני צוחק. למה שהם יזכו,

מה הם טובים ממני ?

  עוד ערב נעים עבר לו ומחר יום עבודה מתיש.

   אבל רק לאחרונה תפסתי כי אולי אנחנו חיים בשקר ?  כן, -"רק לאחרונה"...

אולי אנחנו משקרים לעצמנו יום יום ושעה שעה ?
רואים מה שקורה סביבנו אך איכפת לנו ?
אנחנו אפטיים (וגם אדישים למי שלא מבין אנגלית), מנוכרים ומשקרים לעצמנו "לי זה לא יקרה",

לא, לי זה לא יקרה.

לא יכול להיות שלי זה יקרה !!! - בטח שזה יקרה רק לאחרים.

   - זה קורה רק לו, לה, להם.

אני לא צריך לדאוג, יהיה טוב.
   נכון שזה לא נראה טוב, אבל בכל זאת אני מצפה שיהיה טוב.

אני מסומם, תמים או אידיוט ?

  אני לא מתלבט, למה לי, אני צריך לקחת את החיים באיזי, להתענג על הרגע שאולי לא יחזור.


   לא אשאל מה אתם חושבים, הרי גם אתם  מ-ס-ו-מ-מ-י-ם.



לילה טוב. עכשיו אחרי שזרקתי את הכדור לחצר שלכם הרבה יותר קל לי.


  אני נזכר ברשומה שכתבתי במרץ 2006. השתנה משהו מאז ?


הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

30 תגובות

השנטי
אנא בכוח

  

לזכר אלו שהיו ואינם
לזכר הבלוגרים זכרונם לברכה

בן ציון תמרי(בני)
כז' שבט התשע"ב 20/02/12

גיטה שצמן-יפה
כג' אדר התשע"ב 17/03/12

ציפי מעיין
טו' אדר ב' התשס"ח 22/03/08

חיה קרפ-צור
ו' סיון התשע"א 19/05/10

אילנה קורן
יז' סיון התשע"א 19/06/11

יוסי לייבמן
ט' תמוז התשע"א 11/07/11

רובן זמיר
ט' אב התשס"ט 30/07/09

אנדרי ברודנר
ט' אב התשס"ו 03/08/06

ענת מרק-קוגמן
כה' אב התשס"ח 26/08/08

גוגי ליפשיץ
ד' תשרי התשס"ט 03/10/08

יהושע צימבלר
ג' כסלו התשע"ב 29/11/11

הדר גרד
ידיד יקר
יב' טבת התשע"א 19/12/10

לזכרם



אילנה קורן ז"ל 19/6/2011

הדר גרד ז"ל 19/12/2010

חיה קרפ-צור ז"ל 19/5/2010

יהודית פילי ז"ל 23/12/2012

ענת מרק קוגמן ז"ל 26/8/2008

לייבה רחמן ז"ל
22/11/1962-25/10/2001
ח' חשון ה'תשס"ב

בני פלד ז"ל 13/7/2002

תפסיקי לשתוק
הרשומות החשובות לי
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שמואל אייל אלא אם צויין אחרת