00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מדע אחר

על חיימון, חילופי זוגות והשבטים הזנותיים מהאמזונס

17/11/2010

 

"אתה חייב לעזור לי," התיישב חיימון על הבר לצדי בדכדוך. "אני לא יכול איתה יותר."

"עם מי?" שאלתי.

"החברה החדשה שלי. זאת שאני יוצא איתה כבר חודש. היא דורשת קביעות."

"קביעות? איתך? לא הסברת לה את החוקים מראש?" הזדעזעתי.

"הסברתי, לא עזר. אבל אתה יודע מה, אני עוד מוכן להסכים לזה. אבל היא גם דורשת בלעדיות. רק היא, ואף אחת אחרת. ואני עלול להסכים."

נותרתי אילם. האימה הנואשת שבעיניו של חיימון נגעה ללבי. גם אני עמדתי שם, לפני שנים רבות. רבות מאד. איך אפשר לנחם את האריה העומד בפני הגז? גם חיימון שתק, בפנים מכורכמות. הזמנתי כוס לימונענע. הוא הרים את הכוס, עירה את תוכנה לגרונו בלגימה וניער את ראשו.  

"ניסיתי להציע לה כל מיני פשרות, אבל היא לא מוכנה לשום דבר. אני לא יודע כבר מה לעשות. אין דרך לשכך את הקנאות שלה?"

"ובכן," פתחתי בזהירות, "יכול להיות שדווקא יש. יש סיכוי שהקנאות לבני-הזוג תלויה באמונות של הצדדים. יש מחקר חדש, למשל, שמראה שייתכן שבשבעים אחוזים משבטי האמזונס הייתה הפקרות מינית מהסוג שהייתה גורמת לסדום ללכת להכאיב לעצמה בפינה. לא הייתה להם בעיה עם יחסי מין מחוץ לנישואין. הם היו נפוצים למדיי, למעשה. וקנאות כמעט שלא הייתה שם."

"איך הם עשו את זה?" שאל חיימון בעיניים פעורות לרווחה.

"האמונה הרווחת שם הייתה שכאשר אשה יולדת ילד, הוא שייך לכל אחד מהשותפים המיניים שלה." הסברתי. "האבות תורמים כל אחד את המוז'ו שלהם להפריית הילד, ואחרי שהוא נולד הם גם מסייעים לגדל אותו וממשיכים לפנק את האמא במתנות."

"ואף אחד לא מקנא?"

"יכול להיות שחלק מקנאים," הודיתי, "אבל התרבות עצמה גורמת לאנשים שלא לקנא. למעשה, אם הבעל מקנא בשותפים המיניים של אשתו, זה מציג אותו באור רע, כבעל נימוסים גרועים. לפי מה שהחוקרים אומרים, היית נחשב מוזר דווקא אם לא היו לך שותפים רבים לסקס. בדרך מסוימת, המערכת הזאת התאימה לנסיבות החיים של השבטים. כאשר מספר גברים תמכו באותה אשה, הוכח שסיכוייו של הילד לשרוד גדלו. וחוץ מזה, אם אחד האבות מת במלחמות שבין השבטים, הרי שנשארו מספיק אחרים שיתמכו באשה ובילד. והגברים עצמם הרוויחו מכך שיצרו בריתות עם גברים אחרים איתם שיתפו את נשותיהם. בחלק מהתרבויות הם גם חיזקו ככה קשרי משפחה, מכיוון שאחים חלקו בנשותיהם לעתים קרובות."

"אז אפשר לבטל חלק גדול מהקנאה, אם האשה או הגבר חושבים שככה העולם עובד, ושזה לטובת הילדים." הרהר חיימון בקול.

"ככה זה נראה," הסכמתי, "והחוקרים מאוניברסיטת מיזורי עשו את המחקר על 128 חברות בדרום אמריקה, כולל ברזיל. 53 חברות האמינו בהפריה קבוצתית, 23 האמינו בהפריה חד-הורית כמונו ועל 53 חברות אחרות אין לנו מידע בנושא. סך הכל יש סיכוי שעד לשבעים אחוזים מהשבטים האמינו בזה ופעלו בהתאם. זאת אוכלוסיית מבחן די גדולה למין האנושי."

הוא הקיש באצבעותיו באוויר. "אני חושב שיש לי פתרון לכל העניין. אתה יכול להפסיק כאן. נפגש מחר שוב בסינטה-בר, ואני מקווה שיהיו לי חדשות טובות."

הסתפקתי בהרמת גבות ספקנית, אבל הוא כבר רץ לדרכו.


ויהי ערב, ויהי בוקר, ויהי ערב שוב.

"תכיר, זאת הגברת שלי." הציג חיימון את החיננית שלצידו.

"נעים מאד," אמרתי. "אז אתם קבועים עכשיו?"

"כן," חייכה בעיניים ריקניות. חשתי צורך עז לנקוש על ראשה ולבדוק איזה צליל ישמע. "והכל בזכותך. חיימון סיפר לי על המנהגים שלכם, ואיך אתם כמו אחים, וזה בסדר גמור מצידי כל עוד הוא מגביל את עצמו לאשתך. אני לא יכולה כבר לחכות לראות אותה!"

"סליחה?" אמרתי. חיימון נופף בקדחתנות בידיו מאחורי גבה, מסמן לי לשתוק. אבל יש גבול.  השתהיתי לרגע וניסיתי למצוא את הדרך הטובה ביותר לנסח התחמקות מנומקת היטב.

"אני מצטער," אמרתי. "אבל את פשוט לא הטעם שלי."

 

המאמר המקורי ב- PNAS

מקור לתמונה הראשונה - ויקיפדיה, פיל האריס

מקור לתמונת השער - ויקיפדיה, ChrisO

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

28 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל רועי צזנה אלא אם צויין אחרת