00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תופרת חלומות

לאבא שלי יש סולם

כשהייתי ילדה, בכיתי בשיר הזה, בסופו.
 
אבא שלי
עוזי חיטמן
מילים: תלמה אליגון רוז
לחן: נמרוד טנא
קיימים 5 ביצועים נוספים לשיר זה



"לאבא שלי יש סולם
מגיע כמעט עד שמיים
ואבא שלי כה רעב
אוכל ארוחה פעמיים
ואבא שלי הוא הטוב מכולם
ואבא שלי הוא הכי בעולם
ורק בגללי הוא האבא שלי
כי הבטיח הוא לי
שהוא רק שלי "

 ובבית האחרון- פרצתי בבכי. למה?

"ואבא שלי משחק
איתי בכדור ובג'ולים
ואבא שלי לי הביא
אלבום וגם יופי של בולים
אז למה כששרתי לו שיר שאהב
נרדם הוא פתאום ועצם את עיניו
אז למה כששרתי לו שיר שאהב
נרדם הוא פתאום ועצם - את - עיניו

אבא, למה?"
 
"כוכבי השמיים", טכניקה מעורבת, מיכאל קארו
 
 
לאבא שלי היה סולם שהוביל לגג, והיה לו חדר עבודה (סטודיו) במחסן בחצר האחורית של בית ילדותי. חדר העבודה שלו היה תמיד מסודר ומאורגן. על הקיר היה לוח עץ גדול עם מסמרים וציורים (צלליות) של כלי העבודה. לכל כלי היה מקום שם, ולפי הצללית היה קל להחזיר וגם לדעת מה חסר. זה מין משחק כזה. לגלות מה חסר ואיפה זה.
 
הבית בו גדלתי היה בכרמיאל, ברחוב מורד הגיא. זה היה דו- משפחתי ענק בעיניים של עינבל הילדה, 82 מ"ר אמר לי אבא כששאלתי, והופתעתי שבשמונים ושתיים הרגשתי כמו במאתיים.
סביב הבית היתה גינה וגדר חיה עשויה יסמין לבן מטפס, שפרח רוב השנה והמטיר פרחים לבנים סגלגלים וריחניים תחתיו.
בגיל חמש כבר אספתי כל יום צרור פרחי יסמין ריחניים והמתקתי את הריח בחדרי. שולחן העבודה שלי, שולחן הכתיבה הקטן שיועד לשיעורי הבית, היה תמיד עמוס לעייפה בצבעים, טושים, דפים ופימו. כבר אז לא הייתי מסודרת.
 
במחסן/חדר העבודה שלו, אבי יצר קולאז'ים, פסלים, ציורים, מה לא. רב תחומי. אני מאמינה שהעובדה שגם אני רב-תחומית ונוגעת בכל רבדי האמנות ובכל טכניקה שמתאפשרת לי קשורה לילדותי ולאבא האמן שלי.
 
שער, ברונזה או אבן, מיכאל קארו
 
 
לפעמים הוא הכין לי פתק קטן, "לעינבלית החמודה שלי" וצייר עליו איזה חייזר תלת ראשי שמונה עיני וחייכני.
גם סבתא שלי, שושנה גל נור ז"ל, פיסלה, כיירה, ציירה, סרגה, תפרה ויצרה. אז גם ממנה. סבתא גרה במרחק דקה הליכה מבית ילדותי, וחילקתי את זמני בין בית סבתא לבית הוריי. וזו היתה ילדות מלאה חופש, ויצירה, ומרחבים.
 
בסוף שנות השמונים אבא שלי הגשים חלום. הוא לקח את הסולם וטיפס עליו והגיע לירח. זה מסיפור אחר, כמובן. אבל אבא שלי הגשים חלום שלו. הוא הקים בית מלאכה וגלרייה לאמנות והפך את האמנות והאומנות מתחביב בחצר האחורית לדרך חיים.
בזכות הסולם של אבי והחלום שלו מצאתי את דרכי בקלות וטיפסתי אל הירח שלי בקלות.
תודה אבא, על הסולם, והירח, והאמנות שנפתחה בפני כדרך חיים מראשית חיי.
 
העסק של אבא שלי הוא "קארו אמנויות" שימור ושיקום יצירות אמנות.
אני ממליצה להכנס לאתר שלו, לקרוא את המאמרים המקצועיים
מצגות הדרכה שימושיות כגון תחזוקה נכונה של יצירות אמנות בבית (קובץ להורדה)
אבל לדעתי האישית והסובייקטיבית, לנסוע להדר חיפה, לרחוב ירושליים 19 ולקבוע פגישה עם האבא הנחמד שלי. בעצם, עם מיכאל קארו, ותמסרו לו ד"ש מעינבלית.
 
 
 

"ציפור ונערה", אבן יצוקה, 1/1, מיכאל קארו. 50*19

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

קארו אמנויות שימור ושיקום יצירות אמנות
רחוב ירושלים 19  חיפה 33131
 טלפון:  8661177 -04

 דואל:
info@karo-arts.com
 WWW.KARO-ARTS.COM
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

12 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל עינבלית אלא אם צויין אחרת