22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

זיכרון בפועל

שיחוקים ונפילות בברצלונה

 

ברצלונה שוכנת לחוף הים התיכון, בעמק מוקף גבעות גבוהות מכל צדדיו האחרים. הגיאוגרפיה שלה יוצרת תנאי אקלים נוחים להתיישבות, וכנראה משום כך ההיסטוריה שלה הולכת רחוק, עד ימי הפיניקים והרומאים. ברצלונה של ימי הביניים הייתה בירתה של דוכסות קטלוניה העצמאית. בפרוס העת החדשה כבשו מלכי ספרד את דוכסות קטלוניה, סיפחו אותה לממלכתם, והחלו מתייחסים אליה, ובכן, כמו אל שטח כבוש. בתחילת המאה הי"ח התנהלה מלחמה בין בתי המלוכה האירופיים על ירושת הכתר הספרדי. המנצחים הגבירו את משטר הדיכוי בקטלוניה בכלל ובברצלונה בפרט. בעיר העתיקה, הסיוטאט וולה, רובע שלם גולח מעל פני האדמה, ובמקומו נבנה מבצר הסיודדלה, משם שלט הצבא הספרדי על העיר. מגורשי האיזור ההרוס התיישבו ברצועת אדמה ממש לחוף הים, איזור שלימים הפך לרובע ברצלונטה, קרי ברצלונה הקטנה.

המאה הי"ט היטיבה עם ברצלונה. המהפכה התעשייתית העשירה את המעמד הבינוני שלה, והיחלשות הכתר הספרדי אפשרה למסחר ולתחבורה להתפתח. השלטון המקומי פתח בתנופת בניה מכיוון הים והעיר העתיקה לכייון הגבעות שמסביב. רובע האישאמפלה נבנה לפי עקרונות ארכיטקטוניים מודרניים, עשוי שתי וערב של שדרות רחבות וישרות, שהקיפו את העיר העתיקה מכל עבריה. האישאמפלה הגיע עד עיירות קטנות שהתקיימו עד כה לצד ברצלונה וכעת הפכו לחלק ממנה. אחת העיירות הללו הייתה גראסיה, כיום רובע של ברצלונה, שעודנו משמר את המראה של העיירה הקטנה. כל זאת למדתי מאתר וויקי-טראבל העוסק בברצלונה, ובמיוחד מהרומן המקסים והמענג "עיר הפלאות" של אדוארדו מנדוסה, המלווה אגב אורחא את צמיחתה של ברצולנה בין היריד הבינלאומי שהתקיים בה בשנת 1888 וזה שהתקיים בה בשנת 1929.

אהובה ואני מזמן רצינו לבקר בברצלונה, יעד שחברות התיירות הישראליות מקדמות באגרסיביות יתרה. דא עקא, שבחודשים אלה שנינו משתלמים בקורסים במקומות העבודה שלנו, היא בימי רביעי ואני בימי שלישי. לפיכך, האפשרות הריאלית שעמדה לפנינו הייתה לקחת את אחד הדילים של סופי השבוע, חמישי עד שבת או ששי עד ראשון. התלבטתי ארוכות אם שווה בכלל לנסוע לחופשה כל כך קצרה, ואם כן, אולי מוטב לבחור ביעד שממילא ממצה את עצמו בשלושה ימים או פחות. היות שלא הצלחנו לבחור יעד חלופי כזה, רכשנו את הדיל לברצלונה.

שיחקנו אותה עם מזג האוויר. קראתי סיפורי מטיילים, שתפס אותם גשם בברצלונה, והם נאלצו להעביר ימים שלמים במוזיאונים ובמרכזי קניות. אהובה לא אוהבת מוזיאונים, אני לא אוהב מרכזי קניות. בכל זאת הכנתי רשימה של אתרים כאלה, למקרה חירום. כמה ימים לפני הנסיעה החלה תמונת מזג האוויר להתבהר, וחששותיי החלו להתפזר: אתרי חיזוי מזג האוויר הבטיחו שלושה ימים מעוננים חלקית עד בהירים. ואכן, נהנינו משלושה ימים של מזג אוויר נפלא, לא חם מכדי לטייל ברגל ולדווש באופניים, אבל גם לא סוער וגשום. גם הראות הייתה טובה, יחסית לברצלונה.

נפלנו עם הטיסה. טיסת השכר שלנו הייתה אמורה לצאת בצהריים, אך נדחתה לאחר הצהריים. המתנו לאוטובוס של שדה התעופה ביום חמסין מעיק, והוא הגיע בלי מקומות ישיבה פנויים. התברר שיש ביקוש רב לטיסות סוף השבוע לברצלונה, במיוחד מצד חובבי כדורגל שטסים לראות משחקים של "בארסה". אני לא אוהב סטריאוטיפים, אבל. ההתחככות בכמה מאוהדי הכדורגל בעת ההמתנה ובעת הטיסה הייתה נפילה רצינית וכואבת. הם לא סתמו את הפה, צעקו זה אל זה מצד אחד של המטוס למשנהו, הפריעו זה לזה בשירותים, הריצו דאחקות על חשבון הדיילות, ועל חשבון נשותיהם, שהצטרפו לנסיעה. כמו ילדים מגודלים. לא לקח לי הרבה זמן לזהות מה זה מזכיר לי. אמרתי לאהובה, נתקענו בטיסה עם פילוס, שימי ודקלה מ"ארץ נהדרת". שיא האירוניה בא יותר מאוחר, כששמעתי את אחד האוהדים פונה לחברו בקריאה "בוא'נה, פילוס, תשמע איזה קטע". אני תוהה אם האנשים האלה לא מבינים שהבדיחה היא עליהם, או שכמו עוזי כהן ז"ל בשעתו, הם מבינים שהיא עליהם ומבסוטים מזה. אתה רואה, אמרה לי אהובה, אמרתי לך שטיולים מאורגנים זה לא בשבילך.

 

ירדנו מהמטוס ועברנו לאוטובוס שיפזר אותנו בין המלונות. נציגת סוכנות הנסיעות פירטה באזנינו את הטיולים שהסוכנות מציעה, ושמחתי לשמוע שהם מציעים סיור מאורגן לפארק גואל ולמנזר מונסראט ביום ראשון. היות שחששתי מהלוגיסטיקה הכרוכה בנסיעה למונסראט, נסיעה של שעה מחוץ לעיר, שמחתי שיש אופציה להגיע לשם בסיור מאורגן, ועוד ביום ראשון, כשמקהלת הילדים המפורסמת אמורה לשיר. יעברו יומיים לפני שאיווכח, שגם הפילוסים נרשמו לסיור הזה, מה שיהפוך את הנסיעה באוטובוס לסיוט, לשידור חוזר של הטיסה לכאן.

שיחקנו אותה ביג טיים עם המלון. מלכתחילה דרשנו וקיבלנו מלון במרכז העיר, על פלאצה קטלוניה. כמה ימים אחרי ששילמנו, הודיעו לנו שיש עניינים, ומעבירים אותנו למלון אחר, ממש באמצע לאס רמבלאס. הרי מותר להם לעשות דברים כאלה. נכנסתי ללינק שצורף למייל, וראיתי שמופיעה אזהרה, שאומרת שאוטובוסים שמעבירים תיירים משדה התעופה לא מורשים להגיע עד למלון, לכן יורידו אותנו כקילומטר מהמלון ונצטרך להשלים את המרחק הנותר ברגל. עם כל מה שקראתי ושמעתי על הכייסים בברצלונה, לא ממש התלהבתי להיגרר קילומטר בשדרה עם המזוודות בסביבות אחת עשרה בלילה. גם חששתי, שמלון שממוקם ממש על השדרה פירושו רעש מכוניות בכל שעות היממה. ברם, נראה שהכייסים לא כל כך פעילים בלילות, ומלון "אוריינטה" היה פשוט נפלא. נח, נעים ולא מפונפן מדי. קיבלנו חדר בקומה הרביעית, שמשקיף על כל האקשן למטה, אבל הרעש מלמטה לא מגיע אליו. החדר היה מאובזר היטב, ארוחות הבוקר היו עשירות ונפלאות, אנשי השירות היו חרוצים וחמודים. בלובי היה היצע גדול של עלונים שימושיים לתיירים, והייתה עמדת אינטרנט בתשלום, שהייתה כמעט תמיד פנויה. קראתי במדריך לברצלונה שהשאיל לי רינגו, שמלון "אוריינטה" מוזכר כאטרקציה לתיירים. מתברר שזה מלון עתיק ששופץ. החזית שלו היא דוגמא לאיזשהו זרם בארכיטקטורה, וכך גם כיפת הזכוכית המתוחה על חדר האוכל שלו.

המדריך הזה של רינגו התגלה כשיחוק בפני עצמו: ספר דק ונוח לנשיאה, שערוך בצורת מעגלים הולכים ומתרחבים של ידע: עשרים העמודים הראשונים נותנים התמצאות כללית ברובעי מרכז העיר, אחר כך מפורטות כל האטרקציות לפי סדר אלפביתי, כל אחת עם הפניה למפה של הרובע בו היא ממוקמת, ובסוף טיפים והמלצות. תועלת רבה במיוחד הפקנו ממסלולי ההליכה המוצעים ברובע הגותי ובאישאמפלה. בבוקר הלכנו את המסלול ברובע הגותי העתיק, על סמטאותיו הצרות והמונומנטים האדירים שלו, בצהריים טיילנו בלאס ראמבלאס ובשוק לה בוקריה, ואחר הצהריים הלכנו את המסלול ברובע אישאמפלה, על שדרותיו הרחבות והארוכות: פאסאי דה גראסיה, ראמבלה דה קטלוניה ושדרת דיאגונאל, שלאורכן בנויים הבניינים המודרניסטיים הידועים של גאודי, אמטלר ואחרים. הייתה לנו גם נפילה עם המדריך של רינגו: היה רשום שם שהסגרדה פמיליה נסגרת בשבע בערב. הגענו לשם כמה דקות לפני שש, וגילינו שהיא נסגרת בשש. היינו צריכים לחזור לשם למחרת בבוקר, שאז כבר היה שבת, והתור בקופות היה ארוך, ארוך מאד. כמו שברוריה אמרה.

היו עוד כמה נפילות קטנות כאלה. מזרקות הקסם הצבעוניות של כיכר אספניה, אטרקציה תיירותית מפורסמת, היו מקולקלות ולא פעלו. לפסגת הר מונטז'ואיק עלינו ברכבל הקטן, זה שמגיע מכיכר פראלל, ולא מהרכבל הגדול, זה שעולה מהנמל. פאלאו גואל, שקיבל שלושה כוכבים במדריך שלנו, התברר שהוא סגור לרגל שיפוצים מזה מספר חודשים. רובע ברצלונטה, שבספרים מתואר כאיזור בילוי תוסס עם שווקים ססגוניים ועם מסעדות דגים ופירות ים לכל טעם ולכל כיס, התגלה כשכונת מגורים אפרורית, שמישהו מנסה לעשות לה מתיחת פנים, למתג אותה ולשווק אותה לתיירים פותים כאטרקציה מיוחדת במינה. אנחנו הרי מכירים את התרגיל הזה מתל אביב שלנו. מצד שני, הפאיה שאכלנו שם הייתה לא רעה.

אבל, כאמור, הנפילה הגדולה הייתה בטיול להר מונסראט ולמנזר. לא רק שהחברה הייתה מאד לא נעימה, האוטובוס שלנו גם נקלע לפקק בכביש הצר והפתלתל המטפס לפסגה. אחרי דקות ארוכות של המתנה מעצבנת שיכנע המדריך הישראלי את הנהג הספרדי לפתוח לנו את דלתות האוטובוס ולתת לנו לרדת, למרות שזה אסור לפי החוק. ירדנו, והעפלנו את כמה מאות המטרים האחרונים ברגל, לצד טור הרכבים הארוך שהמתינו לתורם להיכנס לחניון. הטיפוס לא היה קשה כל כך, אבל גזל מאיתנו זמן יקר, וכך מנע מאיתנו לטייל בשבילים ההרריים בשמורה, שבילים עליהם קראתי המלצות חמות. נחמה פורתא מצאתי כשגיליתי את סיבת הפקק. בדיוק באותו יום נערכה במקום הזה תחרות בבניית מגדלים אנושיים, והגיעו לכאן קבוצות מכל הסביבה להפגין את יכולתן בספורט האזוטרי הזה. היה לנו נחמד לראות  איך לובשי החולצות האדומות מטפסים זה על כתפי זה, אחר כך לובשי החולצות הסגולות, ולבסוף לובשי חולצות הירוקת. מטבע הדברים, בקומה התחתונה של המגדל נמצאים הז'לובים, מעליהם הרזים יותר והנשים, ולשפיץ של המגדל מטפסים ילדים קטנים, זריזים כמו קופים. זו לא מקהלת הילדים המפורסמת, אבל זה היה יפה, וזה קצת המתיק לי את טעם האכזבה. גם המנזר עצמו היה יפה ומרשים, כמובן.

נפילות כאלה הן כנראה בלתי נמנעות, לא משנה כמה אשקיע בתכנון הטיולים שלי. ואני באמת משקיע הרבה. כמה חודשים לפני הטיול נרשמתי לפורום ברצלונה באתר קאוצ'סרפינג, מתוך תקווה להשתלב באחד המפגשים השבועיים של הפורום, או לפחות ליצור קשר עם כמה מקומיים, שיארחו לנו לחברה ויפענחו עבורנו כמה מן הקודים המקומיים. לא זה ולא זה זה קרה. הגענו לברצלונה ביום חמישי מאוחר בלילה, עייפים מכדי לחבור למפגש שהתקיים שם באותו ערב. המקומית היחידה שהצלחתי ליצור איתה קשר דרך האתר, לא הצלחתי ליצור איתה קשר בפועל בזמן הטיול. לעומת זאת, בערבו של יומנו הראשון בעיר התחברתי לאתר מהמלון, וראיתי שבחור אחד הזמין את כל הגולשים לבוא לבאר ברובע הסיני, ולשמוע את החברים שלו מופיעים בשירה ובנגינה. פתחתי את המפה שצורפה להודעה שלו, וראיתי שהבאר הזה נמצא חמש דקות הליכה מהמלון שלנו. הלכנו לשם, ושיחקנו אותה: הבאר היה שקט וחמוד, היה לי נחמד לפטפט קצת עם הבחור הזה, ההופעה של החברים שלו הייתה חביבה, והמוחיטו ששתיתי ערב לחכי. 

שיחקנו אותה עם טיול האופניים. בין העלונים השימושיים במלון מצאתי פרסום של חנות להשכרת אופניים, שהיה בו פירוט של כל מסלולי האופניים במרכז ברצלונה. העיר אמנם מוקפת גבעות, אבל המרכז התיירותי שלה הוא מישורי, ולכן מתאים מאד לדיווש באופניים. שכרנו לנו שני זוגות בכיכר קטלוניה ויצאנו לסיבוב גדול. התחלנו בשדרת לס קורטס קאטאלאנס, ירדנו דרך שדרת מרידיאנה לשער הניצחון ולפארק סיודדלה, והמשכנו מערבה בפאסאי דה קולון, הטיילת המתוחה לאורך הנמל הישן. בשדירת פראלל עצרנו לארוחת צהריים, והמשכנו עד כיכר אספניה, פארק חואן מירו ופארק התעשיה. בכל אחד מהמקומות הללו יש משהו מעניין לראות, אבל באף אחד מהם אין יותר מדי לעשות. האפשרות לחלוף על פניהם ולהמשיך הלאה היא יתרון גדול של כלי הרכב הדו גלגלי. עם זאת צריך לומר, שברצלונה פחות ידידותית לרוכבים מאשר מינכן או ברלין. שבילי אופניים נשפכים סתם ככה לכביש, הולכי הרגל גם כן משתמשים בהם, והנהגים לא הכי אדיבים ולא הכי מתחשבים. גם הפארקים של ברצלונה אינם שופעי ירק ומים כמו אלה של מרכז אירופה, לכן לא חשתי בהם את אותה תחושת התעלות שהייתה לי בפארקים של גרמניה ופולין. ועדיין, אני חושב שיותר נחמד לראות את העיר על אופניים מאשר מספסלי האוטובוס התיירותי.

נשארו לי כמה משבצות ריקות, שלא סימנו בהן וי: לא היינו בארמון פדראלבס, לא היינו בגבעת טיבידאבו, לא היינו באקוואריום הגדול. לא נסענו לז'ירונה ולפיגוארס, גם לא ביקרנו במגרש הכדורגל של בארסה, שאומרים עליו שהוא אטרקציה גם למי שאינו חובב כדורגל.

אין מה לעשות, נצטרך לנסוע שוב מתישהו.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

26 תגובות

נשארים מעודכנים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שושן פרא אלא אם צויין אחרת