11
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אמנות קולינארית, או להיות שף לעצמך

Natiie 2008-2011 ©
מלוא זכויות היוצרים המופיעים בבלוג זה לרבות התכנים, עיצוב, התמונות, וכל חומר אחר הכלולים בו, אם לא נאמר מפורשות אחרת, שמורים ל-Natiie בלבד. אין להפיץ, לשכפל, להעתיק, למכור, לשדר, לפרסם, להציג בפומבי או לעשות כל שימוש מסחרי כלשהו בכל או בחלק מתכניו של הבלוג, כולל תמונות, וכל דבר אחר המוצג בבלוג, אלא אם ניתנה רשות כתובה וחתומה לכך בכתב ומראש ע''י Natiie. במידה והחלטתם להעתיק או להעביר לצד שלישי מתכונים, תכנים, או כל חומר אחר הכלול בבלוג, – אנא הקפידו לצרף קישור ישיר לבלוג או לפוסט, בליווי הקרדיט לבעלת הבלוג/פוסט. עם זאת, חל איסור גורף להשתמש בתמונות או עבודות גרפיות המוצגות בבלוג של Natiie.
אמנות קולינארית

פנקייק שמרים עם שמנת וקוויאר אדום (אולדושקי שמרים)

פנקייק שמרים עם שמנת וקוויאר אדום (אולדושקי שמרים)
זה מוזר שבילדותי זאת לא הייתה מנת הבית שלנו, אלא יותר אהבנו אולדושקי על בסיס רויון/שמנת/יוגורט, והיום דווקא אלה עם השמרים הפכו לפייבוריטים שלי. יום אחד נתקלתי ברשת בתמונה של Crumpets , הסתכלתי על התמונה וחשבתי שזה מזכיר לי משהו... חיפוש מהיר בגוגל הראה לי כי מדובר במעין פנקייק שמרים, או ליתר דיוק מאכל העשוי מקמח, שמרים וחלב ומטוגן על מחבת בתוך רינגים לשם קבלת צורה מדויקת. אחרי שקראתי כמה מתכונים של קרומפיט ראיתי דמיון עם האולדושקי שמרים שלנו (Дрожжевые оладушки). ומאוד רציתי להכין. בין שני המתכונים נתתי עדיפות למשהו מוכר ולא לזר.

 

עקרונית, יש לי זיכרון לא הכי טוב על אולדושקי שמרים, זוכרת כשהייתי משהו כמו בת שבע או שמונה היינו בנופש בים השחור ובחדר האוכל הגישו אולדושקי לארוחת הבוקר. הם היו עם ריבת משמש לא הכי טעימה ועם טעם מובהק של שמרים, שלא לדבר על המרקם הצמיגי שלהם. אבל מסתבר מה שלא טוב לאחד יכול להיות מצוין בשביל האחר. היום, שנים אחרי שאני אוכלת רק אולדושקי על בסיס רויון (אשל, גיל) שאלתי את אימא למה היא אף פעם לא הכינה אולדושקי עם שמרים, היא אמרה: "כי הם אף פעם לא הצליחו לי. ניסיתי כמה פעמים נורא מזמן והם לא הצליחו", עניתי לה: "מוזר. אצלי הם יצאו מאוד נימוחים ותפחו יפה, והם עדינים כאלה...", ואז, לתדהמתי זה מה שהיא השיבה לי: "נכון. כך גם לי יצא. אבל רציתי שיהיו לי כמו שהגישו בחדרי האוכל ברוסיה – עם מרקם קצת גומי". שמעתי נכון? טוב, נו, זה זיכרונות-הילדות-המאושרת של ילדי הקומוניזם כנראה חחחח. אמרתי לה: "אימא, את חייבת לעבור חוויה מתקנת. תבואי עם אבא בשבת אני אכין לכם, נראה אותך האם עדיין תרצי לאכול את הצמיגים שאת זוכרת".

 

מרכיבים:

2 כוסות קמח

1 כוס חלב

1/2 כוס מים

1 ביצה

2 כפות שמן או חמאה מומסת

1 כפית שטוחה שמרים יבשים

2 כפות סוכר

1/2 כפית מלח

 

הכנה:

1. לתוך קערה גדולה לנפות את הקמח. להוסיף מלח וסוכר ולערבב. להוסיף את השמרים היבשים, לערבב.

 

2. בתוך קערה נפרדת להכין את החומרים הלחים: לערבב יחד חלב, מים, ביצה ושמן, לטרוף קלות בעזרת מטרפה ידנית.

 

3. לשפוך את החומרים הלחים לקערה עם החומרים היבשים ולערבב היטב בעזרת כף עץ. המרקם אמור להיות דומה לסמיכות של שמנת חמוצה. לכסות את הקערה עם ניילון נצמד או מגבת מטבח נקייה ולחה ולהשאיר לתפוח למשך שעה וחצי. לאחר שעה וחצי מסת הבצק אמורה להיות מכוסה בבועות ותפוחה.

 

4. לחמם מחבת עם מעט שמן. בלי לערבב את הבצק התפוח לקחת ממנו כף ולהניח על מחבת חמה. למלא את המחבת בעיגולי בצק (בדומה להכנת לביבות), לטגן על אש בינונית, לא נמוכה ולא גבוה מדי. אחרי שהצד התחתון מקבל גוון זהוב והשוליים של הצד העליון מתייבשים מעט להפוך את האולדושקי לצד השני לטגן עוד כדקה עד שגם הצד השני מקבל גוון זהוב.

 

5. להגיש עם שמנת חמוצה, ריבה, דבש, חמאה, קוויאר, אבקת סוכר.

 

הערות שוליים: אני אוהבת עם שמנת חמוצה וקוויאר אדום או עם ריבה. בהתאם לתוספת ניתן לווסת את רמת המתיקות בבצק. אפשר מראש לשים רק כף או חצי כף סוכר ואז האולדושקי יתאימו לכל סוגי התוספת גם מתוקות וגם לא מתוקות.

 

כל המתכונים שראיתי ברשת ממליצים לעשות שתי התפחות של הבצק: להתפיח בפעם הראשונה רק קמח, שמרים וחלב ואחרי ההתפחה להוסיף ביצים, שמן ועוד נוזלים ולהשאיר להתפחה נוספת. ניסיתי שתי התפחות ואחת כאשר כל המרכיבים יחד, אהבתי הרבה יותר את התוצאה של התפחה אחת.

 

את המתכון לקחתי מהרשת (ברוסית). לשם שינוי אין לי קישור לתת למתכון המקורי כיוון שעשרות המתכונים שקראתי היו בעצם העתק-הדבק של מתכון אחד וכל אחד נשבע שזה המתכון המקורי של האימא או של הסבתא שלו/ה. במתכון המקורי משתמשים רק בחלב ואני מוסיפה גם מיים. במתכון המקורי יש שתי התפחות, ואחרי ניסיון אני מעדיפה רק אחת כמו שציינתי במתכון.

 

אולדושקי יוצאים נימוחים, רכים, תפוחים וטעימים להפליא. אין זכר לצמיגיות הזכורה לי ולאימא שלי מהילדות (אל תסמכו על אימא שלי, זה מחריד לאכול אולדושקי כאשר לא בסכין ולא בשיניים אי אפשר לאכול אותם).

 

בתיאבון!

 

 

 

 

 

 

Nati

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

23 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Natiie אלא אם צויין אחרת