00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרבולה מחייכת

בידור אכזרי

03/11/2010

אני לא פעילה למען זכויות בעלי חיים, איני צמחונית ואת חיבתי העזה לחברי ההולכים על ארבע אין לי, נכון להיום, איך להביע מאחר ואני גרה עם אמי, והיא סולדת מהמחשבה על כלב או חתול בבית- לא חשוב כמה הם ייתרמו בעיני. חשוב לי לציין את עובדת היותי בלתי פעילה בעליל מאחר והיום ראיתי דבר שהנפש לא יכולה לשאת- אכזריות הדוקרת את העין ומקוממת את הלב, אם העין אינה עיוורת והלב אינו אטום או מושחת.

אני מדברת, כמובן, על הסרטון שהוצג בYnet היום, המראה חבורת נערים (קטינים, אז פניהם מטושטשות) שתפסו חתול קטן. אחד הנערים מחזיק בו, ואז- בעוד נער אחר מצלם זאת- בועט את החתלתול הקטנטן והמסכן לגובה ומרחק אדירים, בעוד השאר מצחקקים להם. את הסרטון המזוויע הזה העלה כנראה אחד מהם לפייסבוק. כשגולשים מזועזעים התלוננו- הסרטון הוסר, וכעת מחפשים את המתעללים הדוחים האלה- בתקווה שימצו איתם את מלוא חומרת הדין האפשרית.

המקרה המבחיל הזה גרם לי לחשוב- מה קורה לנו? איפה התחלנו לאבד את צלם האנוש שלנו? נראה לי שהיה זה גנדי שאמר כי "גדולתה הרוחנית של אומה נמדדת ביחסה לבעלי החיים שלה", ואם אנו מקבלים הצהרה זו- מה זה אומר עלינו? יצא לי כמה פעמים להיתקל במקרים מזעזעים של התעללות קשה ואכזרית ביותר בבעלי חיים- סתם. בשביל הכיף. בלי שום סיבה הגיונית, הישרדותית, הגנתית או אפילו טריטוריאלית. אך ורק מתוך שיעמום ואכזריות נטו.

אני יודעת שתמיד אפשר ללכת צעד אחד קדימה. ברור לי שיש כאלו שיסתכלו עלי ועל היותי אוכלת בשר וייטענו כי איני טובה בהרבה (אם בכלל) מאותם נערים מתעללים- סה"כ אני, כמוהם, פוגעת בבע"ח להנאתי האישית. לרדיקלים אלו אענה- אני פוגעת בחיות ברמה המינימלית ביותר האפשרית לי מבלי לפגוע בבריאותי. ואם אני עושה זאת, זה רק מטעמים הישרדותיים- אף פעם לא מתוך רוע ולעולם לא באכזריות. תמיד אעדיף אנשים על פני חיות. אסכים לרצוח עשרות של חיות לפני שאפגע אפילו בקצת בבריאותו או חייו של אדם אחד. חיי אדם הם החשובים לי יותר מכל.

אבל, וזה אבל גדול, נוכח גילויי אלימות והתעללות- יש לי אפס סובלנות. מבחינתי, מי שמכה בעלי חיים, רוצח אותם או מתעלל בהם בכל דרך שהיא- דינו הוא כדין מי שהיה עושה זאת לבן אדם. רק בשנה החולפת "זכיתי" לראות כל כך הרבה מקרים של התעללויות-לייט בחתולי רחוב. המקרה האחרון היה דווקא עם כלבה ששהתה בחצר ביתה כשחבורת ילדים קטנים החליטו שיהיה מצחיק מאוד לזרוק עליה אבנים, ולראות איך היא חסרת אונים בהיותה נעולה מאחורי הגדר. נראה לי שלא צרחתי ככה על אף אחד כבר הרבה שנים (באופן מפתיע מהשניה שצרחתי עליהם הם נעלמו כאילו בלעה אותם האדמה. מוגי לב, אתם חזקים רק על מי שלא יכול להגן על עצמו, הא?). אני מודה- נשגב מבינתי איך מישהו יכול לנהוג כך בחיה תמימה שלא עשתה לו כלום.

למה צריך לעניין אותנו, כחברה אנושית, אם אנשים אלו או אחרים התעללו בבעלי חיים? שאלה טובה. הרי זה לא שהם פגעו בבני אדם כלשהם, ולכן רק מן ההיגיון שנניח להם לנפשם לעשות ככל העולה על רוחם לאותן חיות מסכנות, לא? אז זהו... שממש לא! היצר הזה להתעלל הוא לא משהו שניתן לשלוט עליו, לכלוא אותו או להגביל אותו רק לתחום מסויים או לקורבנות מסויימים. אסור לנו, כחברה, להכיל סוג כזה של התנהגות לא רק מתוך מוסר בסיסי והזדהות עם החיות האומללות. אסור לנו לתת לזה לגיטימציה מהסיבות הכי אנוכיות שיש- היום זה החתלתול- מחר זה ילדון.

אני מאוד לא מקבלת נטייה של אנשים לפטור מקרים כאלה בצקצוק לשון והכרזת "טוב, נו... הם חולים בנפש". לא! אסור! הם לא חולים בנפש! אנשים חולים בנפש הם אנשים... חולים... שזקוקים לעזרה. אנשים מהסוג הזה הם אנשים אכזריים שנהנים באופן סדיסטי ביותר מהכוח המוחלט שלהם על ייצור חלש מהם. אולי הם באמת קצת סוטים, כי אנחנו מתוכנתים להרגיש חיבה וחמלה כלפי כל דבר קטן- וברור שמשהו במנגנון הזה דפוק אצלם, אבל אני לא משחררת אותם מאחריות על אי שפיות- רוע לב ואכזריות אינם אי שפיות. הם ביטויים שפויים לגמרי לצדדים הכי מכוערים ונבזים בנפש האנושית- צדדים של שגעון גדלות וכוח.

אולי בעידן הריאלטי, בו אנו מתרגלים לראות הרבה דברים באופן בלתי מצונזר, אנחנו נהיים אפטיים יותר לגילויי אלימות ואכזריות. אולי קשה לך, אחרי שאתה צוחק באיזה סרט שבועטים בו חתול למרחק, לצאת מאולם הקולנוע אל העולם האמיתי, ולראות בדיוק את אותו הדבר- ופתאום להזדעזע. רק כי זה לא בידור- זו המציאות.

ובכן, לי זה מאוד קל. כשאני רואה משהו בקולנוע, בטלוויזיה או במשחק- מאוד ברור לי שזה לא אמיתי. שזה נועד לבדר. ולכן אין לי בעיה ליהנות ממשחקי יריות, לראות סרטי אימה עם רוצחים סדרתיים, לצפות במישהו בועט חתול- ולצחוק. כי זה בסדר. למטרה זאת זה נועד- ואיש או חיה לא נפגעים בתהליך. מן הסתם זה לא יהפוך אותי לאדישה לגבי ירי באנשים, רוצחים סדרתיים או התעללות בבעלי חיים- זה העולם האמיתי. אנחנו חייבים להיות מודעים לשאננות הזו- ולהלחם כנגדה.

אני מאוד מקווה שראיתם את הסרטון והזדעזעתם כמוני. אני מקווה שאם אתם מזהים את הנערים- תעשו את הדבר הנכון ותרימו מיד טלפון למשטרה. יותר מכל אני מקווה שכל מי שרואה את הסרטון הזה מספיק עם הרגליים על הקרקע בשביל להבין שזה לא מצחיק. אותי זה לא מצחיק.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

33 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל just GL אלא אם צויין אחרת