44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הסקירות של גלי

המלצות וביקורות ספרים של קרולין (גלי) וילדיה!

אופת העוגות מקיגאלי - פארקין גייל

 

אופת העוגות מקיגאלי -  פארקין גייל (ספר)

 

Baking Cakes in Kigali/Gaile Markin

הוצאת כתר
2010

286 עמ'

* נקרא באנגלית 

 

 

 רקע מויקפדיה:

"רצח העם ברואנדה היה רצח המוני  של מאות אלפי אזרחים במהלך מלחמת האזרחים ברואנדה בשנת 1994. הנרצחים היו בני הטוטסיה וכן מתונים מקרב ההוטו. את רצח העם ביצעו בעיקר שתי מיליציות של בני הוטו - אינטראהאמווה (Interahamwe) ואימפוזאמוגאבי (Impuzamugambi). רצח העם נמשך כמאה ימים, החל מ-6 באפריל ועד אמצע יולי 1994. לפחות 500 אלף בני טוטסי ומאות מתונים מבני ההוטו נרצחו. על פי הערכות אחרות, מספר הנרצחים היה בין 800 אלף למיליון."

  
עלילתו של ספר זה מתרחשת שש שנים אחרי רצח העם הרואנדי ב- 1994 – "אותם חודשים שבהם השתוללה אלימות וקרעה את הארץ הזאת לגזרים, כמו שקורעים כרעיים של עוף על צלחת".

מבין השורות, תוך שימוש בהומור וברגש, נגלית לעינינו טרגדיה של עם שלם. בניגוד לספרים אחרים העוסקים בנושא, הזוועות לא סוטרות לקורא בפרצוף. הסופרת משתמשת בחן ובהומור לתאר את חיי השורדים והאובדן שחוו. הספר מספק לקורא מקום נוח ובטוח להיזכר במוראות המלחמה  ולהבין את תוצאותיה. למרות הנגיעה בנושאים כבדים יחסית (בעיות של עוני, מחסור במים, איידס, זנות, ילדי רחוב, מילת נשים), הספר כתוב בנימה מחויכת ורגישה והקורא נע לסירוגין בין חיוך לדמעות.

אנג'ל טונגרזה, "אופת עוגות מקצועית, שדכנית חובבת, אוזן קשבת וכתף שאפשר להישען עליה" הינה גיבורה שאפשר להזדהות עמה. היא אנושית, סובלת מגלי חום עקב גיל המעבר, חמה ונבונה.  אנג'ל היא עמוד התווך של הקהילה ואליה פונים בעת צרה.

אנג'ל עברה מטנזיה לקיאגלי (בירת רואנדה) עקב עבודתו של בעלה באוניברסיטה המקומית. שני ילדיה נפטרו בנסיבות טרגדיות והיא מגדלת את 5 נכדיה באהבה. הגיבורה מתגוררת בבניין דירות בו מתגוררים עובדי סיוע מרחבי העולם ונפגשים זה עם זה ועם תושבי המקום.

כל פרק סובב סביב אירוע מיוחד שאנג'ל אופה לקראתו עוגה. אנג'ל משתמשת באפיה כחלק מתהליך הריפוי שלה ובמקביל  מנסה לעזור ללקוחותיה בפתירת ענייניהם האישים. אנג'ל  עצמה צריכה להתמודד עם השלדים שבארונה ולהיות פתוחה לאמת. מבעד לעיניה של אנג'ל נפרשת לפנינו, כמניפה, מסכת חייה של אומה שסועה המנסה לאחות את פצעיה ולהשתקם.

זהו ספר מתוק הנוגע במיתרי הלב ועוסק בשרידה, אהבה, השלמה ותקווה לעתיד טוב יותר. הספר מזכיר במידת מה את "סוכנות הבלשיות מס' 1" מבחינת האווירה, האהבה למולדת והדגש על היחסים, אך אינו חף מפגמים. בדומה למא ראמוצווה, הגיבורה מרבה להכין תה מקומי ללקוחותיה לעיתים בצורה מופרזת. כן יש שימוש יתר במילים: הא, אהה, הממ וכדומ'. עדיין, זה לא פגם בהנאתי מהספר.

הספר חוגג את נצחון החיים והנפש האנושית. הסופרת מעבירה את המסר שכולנו דומים בסופו של דבר ורוצים דברים דומים. הדמויות צבעוניות, קורמות עור וגידים לנגד עינינו ומוצגות על שלל חולשותיהן. כמעט לכל דמות בספר יש קרוב משפחה שחלה באיידס. למרות האובדן שחוו, אנג'ל וחבריה מתמודדים היטב ובאומץ עם הבעיות שהחיים מעמידים בפניהם. האווירה בספר רוויה בצבעים, ריחות וטעמים ואפריקה מתעוררת לחיים בצבעים עזים ולא תמיד מחמיאים.

זהו ספר מענג שלא מכביד על הקורא, סיפור אנושי החודר עמוק לנשמה, מציג אנשים בלתי נשכחים ומתגלגל ישירות ללב הקורא!  

 מומלץ ביותר! 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גלי1היחידה אלא אם צויין אחרת