33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

bob ממשיך במסע

שבת אחים גם יחד ב"כתית"

בעיר בה גדלתי היה שגור משפט שימושי "נותנים לך תיקח, מרביצים לך תברח".
כשניתנה לי ההזדמנות להיות שותף לארוחה מכובדת במסעדה מהוללת עם חבורה מוכשרת ורשימת יינות מפוארת – לקחתי. בטח שלקחתי, בשמחה לקחתי.

אחד מחברי החבורה בחר לארגן את המפגש ב"כתית". לאחר עיכוב ודחייה, האירוע נקבע לצהרי אמצע השבוע. העסקה הייתה מעין ארוחת טעימות של מנות מוקטנות ב- 230 ₪ לסועד. המחיר כלל את האירוח ושירותי היין (הכוסות המקצועיות הוחלפו עבור כל יין. כשיש מספר יינות המעשה אינו מובן מאליו). במסגרת העסקה גם קבלנו מים ואת השולחן לכל פרק זמן שנחפוץ בו. איש מאנשי המסעדה לא זירז או דחק. השירות היה לעילא ולעילא.

נושא נוסף שעורר עניין לפני המפגש היה קביעת רשימת היינות. לאחר תכתובת מיילים שרק הלכה וסיבכה את השותפים לדיון, המבוגר האחראי נאלץ לעשות סדר ולשים סוף פסוק לאנדרלמוסיה.
כל אחד קיבל את ההנחיה מה להביא והרשימה נקבעה. זו התוצאה הסופית:

Domaine Fontaine Gagnard, Criots - Bâtard - Montrachet Grand Cru 2006
Domaines d'Aubenay, Meursault "Pré de Manche" Lalou Bize Leroy 2004
Maison Joseph Drouhin Musigny Grand Cru 1999
Château Palmer 3 CC Margaux 1989
Château Latour 1er CC Pauillac 2002
Château Suduiraut 1er Cru Classé Sauternes 2003

קצת קשה להציג קו מאחד בין היינות מעבר לאיכותם הפוטנציאלית. אפשר לטעון שכל אחד מהם אמור לשקף בצורה המיטבית את הטרואר (מילה חמקמקה בז'רגון) ואת היינן שעשה אותם. ניתן להוסיף שבאף אחד מהמקרים לא ידוע לי על יועץ יין בינלאומי שייעץ ליקבים, כלומר הדגש בכל יקב הוא על פילוסופיית עשיית היין הייחודית ולא חיפוש אחר קו גלובלי שיפנה למכנה משותף רחב.

הערה נוספת לפני הפירוט - בניגוד לדעה הרווחת שיש להתאים יין לאוכל, אני נתקל ביותר ויותר חובבי יין המחזיקים בדעה (או אולי נאלצים להחזיק בדעה) שאין הגיון או רצון או צורך לבצע התאמה מדוקדקת מידי בין היין לאוכל. יחד עם זאת נעשה מאמץ להימנע מלהגיע למצבים שבהם יש התנגשות ביניהם.

 

Domaine Fontaine Gagnard, Criots Bâtard Montrachet Grand Cru 2006
(ציון Allen Meadows 92, המלצתו לשתייה מ- 2011)

הדומיין נחשב ליצרן חשוב ומוערך ב- Chassagne-Montrachet. למעשה מדובר במשפחה המעורבת בכל תהליכי ייצור היין, הן בכרמים והן ביקב. יש לה כרמים בחלקות חשובות כמו Montrachet ו- Batard Montrachet. הכרם הספציפי Criots Batard Montrachet נמצא כולו בשטח של הכפר Chassagne Montrachet. באופן מכליל מפיקים מהכרם יינות שהם עדינים יחסית ליינות מהכרמים הגדולים בסביבתו. השימוש של המשפחה בשיטות ייצור מסורתיות נותן את הכבוד הראוי לטרואר. היין הלבן מתיישן בחביות כשנה. שימוש מתון בחביות עץ חדשות מאפשר ליינות להיות אלגנטיים ומינראליים.

TN: צבע זהוב יפה. אף עם רמזי פירות אקזוטיים. בפה חמיצות מועטה יחסית ומרירות נעימה, טעמי חמאה ודבש. היין השתנה בכוס וככל שהתחמם הפך לפרחוני. לא העביר תחושה מספיקה של רעננות אלא טעמים מלאים ושמנוניים. צעיר ושווה לחכות.
את אותו היין שתינו לפני כשנה בטעימת עשרת הגדולים ב"דרך היין". ההתרשמות כאן שונה במעט מההתרשמות הקודמת שלי.


 

Domaine d'Auvenay, Meursault "Pré de Manche" Lalou Bize Leroy 2004
(ציון Allen Meadows 92, המלצתו לשתייה מ- 2012)

אם היינו משעתקים את המושג 'דיווה' מעולם המוסיקה לעולם היין, אין ספק שמאדאם לרואה הייתה יכולה להיחשב בקלות לאחת מהדיוות הבולטות ביותר בוודאי בבורגון, אם לא בעולם היין כולו. היא בת 78 ופעילה בתחום מזה 55 שנים. כיום בבעלותה שני יקבים Domaine d'Auvenay ו- Domaine Leroy. עד 1992 היא הייתה גם מעורבת בניהול משותף של Domaine de la Romanée-Conti עם Aubert de Villaine ויחד הם הפכו אותו לאחד מנכסי היין המובילים בעולם. אישיותה הייחודית וחילוקי הדעות בינהם הובילו לעזיבתה. בדומיין לרואה היא מחזיקה 8 חלקות גראנד קרו מהמפוארות בבורגון (ביניהן: Musigny, Romanee St. Vivent, Clos de la Roche, Richebourg, La Romanee ועוד).
אחד מהסיפורים הידועים על הפרפקציוניזם שלה קשור למות בעלה ב- 2004. באותה השנה היא פסלה חלק מהיינות המפוארים שלה והפכה אותם ליינות בורגון פשוטים (החלטה שמשמעותה נזק כספי אדיר עבורה) שכן היא טענה שהיא לא יכולה לעמוד מאחורי סיווג גבוה יותר של היינות עקב התהפוכות שחוותה באותה השנה. סיפור נוסף קשור לכמויות היין העצומות משנים מאד וותיקות הנמצאות במרתפיה. היא משחררת את היין רק כשהיא חושבת לנכון שהוא מוכן. כך שאין מה להתפלא על יין בן 30 שנה שמופיע באופן סימולטאני לשוק אצל המשווקים שלה.
לפתוח בקבוק של מאדאם לרואה הוא דבר שיכול לפעמים לגרום להלם קטן. לאחר הכנסת הפקק לבקבוק היא נוהגת ליצוק עוד מעט יין מעל הפקק לפני הסגירה בחבק. לטענתה הנוזל מנפח את הפקק וגורם לאטימה טובה יותר. מצד שני עם הסרת החבק נתקלים לעיתים בעובש לבן או ירוק שנראה רע ולא מזמין כלל.
הטענה העיקרית המושמעת שוב ושוב היא שמחירי היינות שלה הם גבוהים מידי אבל כל מי שנתקל ביינות הללו מבין שהיינות שלה אינם דומים לאלה של יצרנים אחרים. כמובן שיש מי שמוכן לשלם את המחיר.

היין הספציפי ששתינו הוא יין ווילאג' מחלקה מוגדרת אשר נמצאת מעל חלקות פרמייר קרו Les Cras ו- Abuts Monthelie.

TN: באף ריחות חזקים של גופרית, אבק שריפה, מדורה. מישהו ציין שהריח מזכיר לו את הגרעינים השחורים שלא התפוצצו בהכנת הפופקורן. בפה פראי, מרסו מאד מוחצן שמזכיר במשהו שבלי צעיר במובן הקיצוני שלו. בהתחלה החמיצות לא הייתה ברורה אך היא התפתחה והתעצמה. בנוסף טעמים פטרוליים ומינראליים. היין "צעק" מאדאם לרואה. יין קשה / קשוח / מופרע אך מאד מאתגר ומעניין לשתייה. לא בהכרח היין שישמש בן לוויה קואופרטיבי לארוחות.

 

 

Maison Joseph Drouhin, Musigny Grand Cru 1999
(ציון Allen Meadows 95, המלצתו לשתייה מ- 2017)

בית דרוהין שהוא גם בעלים וגם נגוס (סוחר יין / משווק) נוסד ב- 1880. בבעלותם אדמות בבורגון (25 הקטר) ושבלי. יש להם גם אדמות באורגון בארה"ב. חובבי יין נוטים להקל ראש במוסיני שלהם וזאת בשל ההשוואה התמידית ליצרנים האחרים החשובים במוסיני : Mugnier, Leroy, Roumier, Comte de Vogué . אפשר לומר שלא בצדק.

TN: באף ניחוח טבק ותבלינים. בפה מאופק, אלגנטי, עוצמות שקטות. יין צעיר שעושה רושם שבטוח בעצמו ובעתידו. יין מורכב שפונה לאינטלקט עם סיומת ארוכה. לאחר שיטת ערבוב ייחודית שנלמדה בארוחה בהדרכת אחד המשתתפים, היין השתנה מאד גם באף וגם בפה ונתן דוגמה נהדרת למה הוא מסוגל להיות כשיהיה גדול. יין גדול שיכול בקלות להיות המרכז של ארוחה.

 

 

Château Palmer 3 CC Margaux 1989

Château Palmer הוא בציר גדול דרגה שלישית ברשימה מ- 1855. 128 אקר נטועים של 47% קברנה סובניון, 47% מרלו ו- 6% פטי וורדו (בתוצר הסופי הבלנד לא בהכרח מקביל לאחוזי הנטיעה בכרמים אלא משתנה בכל שנה). התוצרת מהיין הראשון נעה בין 120 ל- 150 אלף בקבוקים בשנה. היין השני (Alter Ego de Palmer) ינוע בין 100 ל- 110 אלף בקבוקים בשנה. בשנה טובה מייצר היקב יינות ארומאטיים ומפתים שאין להם מקבילה ותחרות בגדה השמאלית.
שם היקב לקוח מבריגדיר גנרל פלמר שהגיע ב- 1814 בגמר המלחמות הנפוליאוניות וקנה את היקב שנקרא עד אז Ch. De Gascq. למרות שמדובר בבציר גדול דרגה שלישית זה אחד מהיינות שמתפקדים כ- super second עשורים רבים של שנים. כך גם מחיריו. כיום מחיר היינות של היקב דומה יותר ליינות מדרגה ראשונה ושניה. אחוז המרלו הגבוה בבלנד תורם לעושר היינות בנוסח פומרול.

לדעת מבקרים רבים היקב הוציא ב- 1989 יין טוב יותר מאשר השכן המפורסם שאטו מרגו שהוא בציר גדול דרגה ראשונה. מדובר באחד מהיינות המוצלחים של שנת הבציר המעולה הזו. לפני כעשור פרקר נתן לו את הציון 95. השנה בטעימה נוספת של אנשיו ניתן הציון 96. מעניין לציין שאף על פי שמדובר בשנה חמה, אחוז האלכוהול המצוין על התווית הוא 12% בלבד. בורדו של פעם...

TN: באף עדינות של מארגו בוגר אך נוכח. ניחוחות של שוקולד שחור (גם טעם שוקולד מריר בפה), אספרסו ותבלינים. בפה שכבות פרי מרוכז, שילוב מושלם של טאנינים וחמיצות. מורכבות רבה וכובשת. לטעמי היין הבולט ביותר בארוחה.

 

 

Château Latour 1er CC Pauillac 2002

Château Latour הוא אחד מחמשת היקבים הגדולים ברשימה מ- 1855 אשר מצליח לייצר יינות מופלאים גם בשנים בינוניות. אפשר לומר שליינות של היקב יש חיי נצח. מאותה חמישייה הוא העצמתי ביותר, מלא כוח, עשיר ומרוכז. שטחו של הכרם 160 אקר. בד"כ מייצרים ביקב 175 אלף בקבוקים ליין הראשון ו- 140 אלף בקבוקים ליין השני (Les Forts de Latour). אפילו היין השני הוא יין מעולה, יקר ונחשב באיכותו ליינות בדרגה הרביעית ברשימה.
המיליארדר François Pinault שהוא הבעלים של גוצ'י, איב סנט לורן ובית המכירות הפומביות כריסטי,הוא גם הבעלים של היקב. מכאן היכולת להשקיע השקעה מאסיבית בכל מה שאפשר בלאטור.
לרבים זו פסגת היין בבורדו וה- first המוביל והחשוב ביותר.

שנת 2002 לא נחשבת לשנה גדולה בבורדו. מדובר בשנה יחסית קרה. כאן המבחן הגדול של היצרן. היצרנים הטובים הצליחו להוציא יינות ראויים. פרקר נתן ליין את הציון 96.
מנהל היקב Frederic Engerer היה מרוצה מהבציר יותר מכל בציר אחר בתקופה האחרונה. הבלנד 74% קב"ס, 25% מרלו ו- 1% פטי וורדו וקברנה פרנק. יבולים נמוכים מאד 23-24 הקטוליטר להקטר. יוצרו 10 אלפים ארגזים כשהממוצע של לאטור בין 15 ל- 20 אלף ארגזים. כ- 13% אלכוהול.

TN: יין צעיר שמגבלת הגיל מנעה נגישות אל מרכיביו. באף הייתה מעט ירקרקות נעימה (אופי השנה ?). בפה מרוכז, דחוס, פוטנציאל עשיר, תחושה של רצפת יער ופירות יער שחורים.
ניתן להבין מדוע פרקר נתן לו את התואר היין של הבציר. יש לו פוטנציאל התפתחות של 30-40 שנה. למי שיש סבלנות, שווה בהחלט לחכות מספר שנים. היין "צעק" אני מיוחס ומבית טוב.

 

 

Château Suduiraut 1er Cru Classé Sauternes 2003

סודוירו היא אחת מהאחוזות המעולות של סוטרן. היא בבעלות AXA Millésimes – חברת ביטוח שהשקיעה סכומי עתק בשיפור וייעול היקב. בסיווג של סוטרן היקב מדורג בדרגה ראשונה. ברמה זו 11 יקבים בלבד. גודל הכרם 222 אקר.
היין מורכב מ- 90% סמיון ו- 10% סובניון בלאן. ממוצע של 17 הקטוליטר להקטר.

TN: יין קינוח (בוטריטיס) מתקתק אך לא מנדנד. שוב צעיר אך בשל אופי השנה היה נגיש. מבושם ועשיר בצורה דקדנטית. מעריכים שיחזיק מעמד בקלות עוד מספר עשורים.

 

 



כמובן שהיה גם אוכל.
יחד עם זאת למול רשימת היינות המכובדת ולמול חבורת החובבים צמאי היין, קשה לומר שראינו לאוכל את הלבן של העיניים.

 סלסלת לחם , חמאה ואיולי הוגשו למרכז השולחן.

 פתיח - מעין מרק יוגורט עם אטריות שקופות ושמ"ז לצד ריבוע מאפה קטן ופריך עם זרעי כוסברה.

 

 

 קרפצ'ו סלק אדום לצד קרם פונזו היה הבסיס לסלטון עדין שכלל בין היתר, סלרי, כוסברה, צ'ילי וג'ינג'ר. מעל הונח נתח טונה אדומה ומעליה ספירות של יוגורט ויוזו. קריספי סקין של לוקוס חתם את המבנה.
הטונה הייתה טעימה והסלטון תובל ביד אוהבת. המנה הקטנה נעלמה חיש קל.

 

 

 ריזוטו קס"ז עם תרד בלאדי ואגוזים, חמאת יוזו ירוקה וביצה עלומה בטמפורה מעל.
לאחר בציעת המעטפת, החלמון החל להישפך למנה. למרות הפוטנציאל, המנה לא הייתה כבדה.

 

 

 

 על קרם שום הונח סרדין מפולט שעוטר בפרמזאן. מעל הונח ביסקוטי עם טפאנד, פלח אשכולית וכוסברה. במנה בלט טעם הכמון.

 

 

 אל חמאת פטריות חורש נוספו מיני דברים טובים: קס"ז, שקדים, פטריות חורש ושימאג'י, פנצ'טה טלה ומרשמלו פורצ'יני. עבורי מתיקות המרשמלו מוגזמת ולא מוסיפה לשילוב המוצלח של המרכיבים. מעל הונח פילה לברק אפוי עטוף באבקת פורטובלו. פילה הדג היה טוב. חשוב להדגיש שהדג אינו שרוף והצבע מושג באמצעות אבקת הפטריות.

 

 

מפריד טעמים - על ענבים חתוכים וסלרי הונח מעין סורבה יוגורט ויוזו.
לטעמי משרת היטב את ייעודו כמפריד טעמים.

 

 

 במנת הבשר שולבו שקדי עגל עם פילה עגל שהונחו על קרם שום ירוק. אליהם נוספו שעועית, קונפי שומר, זיתים וניוקי תפו"א (ראטה). ציר עגל ויין אדום חתם את המנה.
מנה בשרית טעימה מאד.

 

 

 שלושה קינוחים הוגשו למרכז השולחן:

 אדמה / יער נורבגי
על צפחה + אבנים לא אכילות סודר הקינוח המורכב הבא : פטריות ( שוקולד לבן וכמהין כגזע, שוקולד מריר ככיפה), חול שחור שהוא בעצם קרמבל של אגוזי טונקה, קרם פטריות פורצ'יני, חבושים, טראפלס של שוקולד מריר והל מעושן, פתיתי שלג שהם קציפה חצי קפואה (קראנץ') של שוקולד לבן, קרם של מסטיקה (שרף).

 

 

 ברולה ג'נדוייה
במרכז הצפחה הונח קרם ברולה (בטעם אגוזים ולא קלאסי) עם עוגיית סבלה שוקולד. גאנש שוקולד סולסל כנחש ועיטר את הצלחת עם מיני פריטים קטנים כמו פולי קפה, דובדבני אמרונה, שקדי וולרונה וסורבה שוקולד מריר.

 

 

 הדרים מושלגים
סורבה תפוז נח בין זביון אמרטו ומקרוני לימון. במנה שולבו פלחי הדרים, פטל וקרמבל ווניל.

 


 לשמחתי לאור המוטו שאני נושא עימי מילדות לא הייתי צריך לברוח, להיפך נשארנו ב"כתית" זמן רב (כמעט 5 שעות).
מבחינתי האירוע נתן ונתן ואני בהחלט יכול להתייחס אליו כאל אירוע ייחודי, עוצמתי ואפילו מכונן.
סביר להניח שזר לא יבין את החבורה המטורפת הזו אבל נראה לי שאפשר להבין שהחבורה עצמה לא ממש סבלה.

שילוב מעולה של חברה, יין ואוכל.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

16 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל bob68 אלא אם צויין אחרת