11
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג (הרשמי) של נתאי

המלצה על ספר - הרפתקאות אליס בארץ הפלאות

המלצה על ספר - הרפתקאות אליס בארץ הפלאות
לפני שאני מתחיל את ההמלצה הזאת אני חייב לומר משהו:
אני יודע שאולי זה קצת מצחיק שאני ממליץ על ספר קלאסיקה די ישן שכבר בטח לא מעט קראו אותו, אבל בגלל שהספר הזה כל-כך הלהיב אותי החלטתי שבכל אופן כדאי לי להמליץ עליו כאן בבלוג, ולספר לכם את החוויות שלי ממנו...

הספר הזה "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות", כבר נמצא אצלי כמה שנים על המדף ואני כל פעם מחפש הזדמנות לקרוא אותו ואף פעם זה לא יוצא. כל-כך הרבה ספרים שאני קורא/מעיין מצטטים אותו ואת ספר ההמשך ("מבעד למראה") עד שאמרתי לעצמי שאני פשוט חייב לקורא אותו ולראות מה מסתתר בו, אמרתי לעצמי שזה לא ייתכן שאני, אדם שאוהב בין השאר: פילוסופיה, מתמטיקה, לוגיקה, פיסיקה ומחשבים, ואת הספר הזה עוד לא קראתי, היה לי ברור שזה כמו "חור בהשכלה" שיש לי. ביום א`(ה-24.10) החלטתי שזהו! שאני חייב לקרוא את הספר והחלטתי שאני פשוט מתחיל והספר הזה פשוט ריתק אותי ותוך כמה ימים סיימתי אותו (היו ימים בין לבין שלא קראתי בו כי לא הספקתי).
בשלוש מילים:

וואו! וואו! ואוו!
הספר הזה פשוט הדהים אותי!!!
הייתי המום (לטובה כמובן) מכמות הלוגיקה והפילוסופיה (ואוסיף ואומר גם המתמטיקה והפיסיקה) שיש בספר ילדים שכזה. אני רק אציין ואומר שידעתי שזה מה שהולך להיות, כלומר, לפני שהתחלתי לקרוא את הספר, היה לי ברור שיש בתוכו לא מעט לוגיקה ופילוסופיה וידעתי שזה מה שאני מחפש.
אני יכול לומר שלא רק שהעלילה ריתקה (אפילו שלפעמים היה לי קצת קשה לדמיין אותה) הטקסט עצמו היה פשוט מדהים ומרתק יש בתוך הספר קטעים שממש ממש חשובים ומלמדים.
באמת הבנתי מדוע הוא כל-כך מצוטט ומדוע לא מעט ספרי מדע פופלרי ופילוסופיה מצטטים אותו.
כי לא רק שהוא מלא בכל מה שציינתי, הספר "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" כתוב בצורה יפה ופשוטה שגם ילדים קטנים יוכלו להבין את מה שמתרחש.

מצד אחד, שאלתי את זה עצמי איך זה שלא קראתי את זה קודם (הרי היה ברור לי שיום אחד אני אקרא את הספר הזה) אבל מצד שני שמחתי שקראתי את זה עכשיו, שיש לי קצת ידע בפילוסופיה ובלוגיקה (וגם במתמטיקה כמובן) כי ככה הצלחתי להבין קצת יותר את מה שיש מאחורי הטקסט.

למי שלא מכיר, אני אספר בקצרה את הסיפור:
מסופר על ילדה קטנה ששמה הוא אליס, אשר יום אחד, תוך כדי ישיבה עם אחותה היא מבחינה בארנבון לבן עם שעון, אליס רודפת אחריו ונכנסת לתוך מעורה אשר מפילה אותה אל עולם הזוי ולא מציאותי שבו קורים לה כל מיני דברים משונים והיא פוגשת כל מיני דמויות. (אני בכוונה לא מרחיב, כדי לא להרוס למי שיקרא את הספר).
הספר עצמו מכיל לא מעט משחקי לשון, דברים בלתי-הגיוניים (מה שנקרא: אי-גיון) ועוד כל מיני דברים שהופכים את הספר הזה לחוויה מרתקת אחת גדולה.

 

לוגיקה
אני בעיקרון, אוהב לקרוא ספרי מדע פופלרי ועיון, או במילים אחרות - ספרים שמכילים המון ידע. הספר "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" לא מכיל שום אינפורמציה, מלבד ההערות המרתקות של מרטין גרנדר שהופכות את הסיפור לחוויה עוד יותר מרתקת.
לעומת זאת, הלוגיקה שם מצויה בשפע (לפעמים באופן ישיר ולפעמים באופן מובלע), ומה שמעניין זה שלואיס קרול מנתק אותה מה"מציאות". למשל: יש כלל בסיסי בלוגיקה שאומר אם כל A הוא B, וכל B הוא C, אז כל A הוא C, בשביל להמחיש את זה אני אתן דוגמא: כל החתולים הם חיות, מיצי הוא חתול, לכן (או במילים אחרות: מכאן ניתן להסיק ש...) מיצי הוא חתול. זו דוגמא שמקבילה למציאות.
כעת אקח דוגמא אחרת: כל החתולים אוהבים גבינה, אנוכי אוהב גבינה, לכן אני חתול. דוגמא זו איננה נכונה מכיוון שאני בנאדם ולא חתול (והרי אי אפשר להיות שני הדברים ביחד). המעניין בדוגמא הזאת הוא - שמה שהראתי אכן תקף לוגית, אבל קלוש מהמציאות.. הסיפור מלא בדוגמאות כאלו, בין אם הן חבויות ובין אם הן גלויות. המשחקים הם גם עם הלוגיקה וגם עם הקשר שלה למציאות.
הספר עצמו גם מלא בקטעי אי-גיון, כלומר קטעים (הכוללים גם שירים) ש"אמורים" להיות הגיוניים, או עם משמעות, אבל ההפך הוא הנכון (וכמובן, שזה בכוונה ככה). דוגמא יפה לאי-גיון מפורסם מצאו בסוף ההמלצה...

משחקי שפה
אחד הדברים שהכי אהבתי בספר הזה (וגם ב"מבעד למראה" שסיימתי לקרוא בינתיים) הוא משחקי השפה או הלשון שיש שמה. למה הכוונה? אני אנסה להסביר את זה במילים שלי: לשפה שלנו (המילולית) יש כללים ומשמעות, השיח בנינו (או עם ספר שאנחנו קוראים) נעשה כשאר שני הדברים הללו משתמרים. משחקי שפה (או לשון) נגרמים בעקבות כך שאנחנו שמים את המאפיין השני (את המשמעות) בצד. כמובן ישנם עוד המון סוגים של משחקי שפה או משחקי לשון, אבל הסוג הזה שציינתי מופיע הרבה בספר.
הנה דוגמא למשחק לשון שכזה:

"היה עוד איזה טעם לדפוק," המשיך המשרת, מבלי להתייחס לדבריה, "לו נמצאה הדלת בין שנינו. למשל, לו את היית בפנים, היית יכולה לדפוק, ואני הייתי פותח לך מבחוץ, את מבינה." [מתוך עמוד 64, ההדגשה מופיעה במקור]

כפי שבטח אתם שמים לב - מבחינת כללי השפה - אין כאן שום בעיה, אבל מבחינת המשמעות - הקטע הזה הופך להיות חסר כל משמעות (ואפילו טיפשי...).

עוד סוג נחמד של משחק לשון, הוא מה שקורה הרבה בפרק 7 (שאולי הסצינה שבו היא מהמפורסמות שבספר) - מסיבת התה המטורפת.
משחקי לשון, שבהם נושא השיחה משתנה כל הזמן והשיחה עצמה הופכת להיות דבר משעשע ומבלבל! הנה דוגמא קצרה שממחישה זאת (וגם כוללת משחק לשון מהסוג הראשון):

"איזה שעון מצחיק!" העירה. "הוא מראה את היום בחודש, אבל לא את השעה!".
"למה שיראה?" מלמל הכובען. "האם השעון שלך מראה לך השנה?"
"מובן שלא," ענתה אליס בליהטות רבה, "אבל זה מפני שאותה השנה נמשכת כל-כך הרבה זמן."
"בדיוק כך במקרה שלי," אמר הכובען.
אליס חשה מבוכה נוראה. ההערה של הכובען נשמעה לה חסרת מובן, ועם זאת, כל מילה בנפרד הייתה מובנת. [עמוד 80, ההדגשות במקור.] 

כמובן שישנם עוד מלא משחקי לשון בספר, מכל מיני סוגים, שהם דבר משעשע שכיף לקרוא וללמוד ממנו. 
הפילוסוף לודוויג ויטגנשטיין, התלהב מאוד מספרי אליס והראה (ככה קראתי באיזה ספר פילוסופיה לצעירים) שהשפה יכולה להיות שטות גמורה אם משחקים קצת עם המילים.
                                                                           

אליס והזחל - פרק 5

פילוסופיה
עוד דבר שמאוד מאוד אהבתי בו היא כמות הפילוסופיה שיש בו. נכון, הוא לא ספר מבוא לפילוסופיה, אבל מצד שני, ניתן ללמוד ממנו על הרבה שאלות פילוסופיות ומהותיות. כמו כן, יש בו לא מעט אנקדוטות נחמדות
למשל: שינוי הגודל של אליס. בפרק 5 אליס פוגשת זחל שיושב על פטריה ומעשן נרגילה. השיחה שלהם נפתחת כאשר הזחל שואל את אליס "מי את?" ואליס מתקשה לענות בטענה שהיא לא יודעת אם היא זאת אכן היא, היות והיא כל הזמן משנה את גודלה.
דוגמא נוספת לכך, היא נושא "הזמן". הדמות היחידה שמתייחסת לנושא הזה של הזמן היא הכובען המטורף (מלבד הארנביב שמשוחח איתו על זה, והשפן הלבן שכל הזמן אומר דברים בגנון של "אני מאחר"). הנה דיאלוג שמתנהל בין אליס לכובען בפרק 7:

"אני חושבת שהיית יכול לעשות שימוש יותר טוב בזמן," אמרה, "מאשר לבזבז אותו על חידות שאין להן פיתרון."
"לו הכרת את הזמן כמוני," אמר הכובען, "לא היית מדברת על לבזבז אותו. הוא לא אחד שמתבזבז!"
"אני לא יודעת למה אתה מתכוון," אמרה אליס.
"ודאי שלא!" אמר הכובען, מנער את ראשו בבוז.
"אני מתערב שלא דיברת עם הזמן אפילו פעם אחת!".
[אני לא אמשיך את הדיאלוג, כדי לא להרוס למי שרוצה לקרוא את הכל...]
[עמודים 80-81, ההדגשות במקור.]

כמובן שיש עוד נושאים רבים שניתן לומר שהספר עוסק בהם הן בפילוסופיה והן בעוד תחומים (כמו: פסיכולוגיה, ביולוגיה, כימיה....).
הייתי ממליץ עליו בחום בין השאר למדריכים (או למי שצריך להעביר פעולה או דיון) שמחפשים קטעים כדי להעביר דיונים בנושאים שונים כמו: זמן, זיכרון, מהות (מה אני?), איך שיחה צריכה להתנהל, משמעות ועוד...


לסיכום, הספר הזה השפיע עלי רבות והשאיר אצלי רושם עמוק ביותר ואני ממליץ עליו לכל אחד ואחת, זה נראה שכל אחד יכול להתחבר לסיפור המדהים הזה מנקודת מבט אחרת ולכן לא חייבים לאוהב פילוסופיה או לוגיקה כדי להנות ממנו.
האמת, כפי שציינתי מקודם, מה שמעניין הוא שהספר הזה לא מכיל אף אינפורמציה "חשובה" (כלומר, זה לא איזה ספר מדעי או פילוסופי שניתן לדלות ממנו ידע על העולם), אבל כמות הדימויים והמשלים שבו היא עצומה, וזה אחד דברים שכל-כך מדהימים בו.
אני מאמין שעוד אחזור לקרוא את הספר הזה מספר פעמים ואני בטוח שכל פעם הוא ישפיע עלי אחרת וילמד אותי דברים חדשים.
אפילו שכבר עברו יותר משולשה חודשים מאז שסיימתי את הספר, אני חייב לציין שאני עדיין חושב עליו ועל הקטעים שבו ועדיין המום מהאוצר שיש בתוכו!
בקיצור - רוצו לקרוא!

המלצה נוספת: ישנן מספר גירסאות לספרי אליס, אך זו שאני ממליץ עליה כאן היא גירסא "מוערת", כלומר, יש בה כל מיני הערות של מרטין גרדנר. מישהי שאלה אותי פעם אם זה לא מפריע לקריאה, אמרתי לה שההפך הוא הנכון - שזה כל-כך מוסיף! לולא ההערות של גרדנר, הרבה קוראים היו מפספסים הרבה רעיונות (מתמטיים ופילוסופים) שיש בספר. רעיונות שהאדם הפשוט (ואפילו שזה שהוא מומחה) יכולים לפספס. גרדנר, מתמטיקאי (ופילוסוף?) נותן את ההערות שלו כדי לתת קצת מהעומק של הספר.
בנוסף לכך, בספר עצמו ישנם הרבה שירים ואלמנטים מהתקופה הויקטוריאנית (התקופה שבה נכתב הספר), מה שרבים היום לא ממש מתמצאים/מכירים, ההערות של גרדנר תורמות הרבה להבנת ההקשר התרבותי של חלק מהקטעים שנכתבו (בין אם מדובר בכל מיני שירים, ביטויים או מנהגים שנמצאים בסיפור).
בקיצור, קריאה בספר המוער הופכת את חווית הקריאה של אליס להרבה הרבה יותר מהנה!

חשוב גם לומר, שמגיע כל הכבוד לרנה ליטוין שתירגמה אותו. אם קצת מהרהרים בזה מבינים שלתרגם ספר כמו זו משימה לא פשוטה בכלל, עם כל משחקי המילים שיש שם המעבר מאנגלית לעברית בכלל נראה פשוט (כי מלא משחקים שקיימים בשפה האנגלית לא קיימים בעברית), אבל רנה ליטוין הצליחה לשמר את אלה, ונראה לי שזו הייתה משימה לא פשוטה בכלל!

זה המקום לציין שבטח חלקכם תוהים באיזה רמה הספר כתוב (היו אפילו כמה כאלה ששאלו אותי אם יהיה להם קשה לקרוא את הספר). אז אולי זה יפתיע את חלקכם אבל הספר הזה, למרות אינספור הריעיונות שבו (והמורכבות שלהם), הוא "ספר ילדים", משמע - הוא כתוב בצורה פשוטה ומובנת למדי (האמת, זה כבר יותר קשור לתרגום) ולכן אין מה לחשוש מספר "כבד" (מבחינת העלילה).

יש לי עוד הרבה מה לכתוב על הספר, אבל נראה לי שאת העיקר (או לפחות את החלק החשוב שלו) כתבתי כאן. וגם אני מניח שהבנתם איך התרשמתי מהספר ומה אני חושב עליו....

לסיום אני אשאל את השאלה המפורסמת מהספר (שאלה שהיא אי-גיון):
מה משותף לעורב ושולחן כתיבה?
(מתוך פרק 7, הניסוח הוא הניסוח ה"עממי" ולא כמו שכתוב בספר. התשובה מופיעה למטה)

מסיבת התה המטורפת - פרק 7

קריאה מהנה!

הנה קישור לספר באתר של ההוצאה:
http://www.newlibrary.co.il/HTMLs/product.aspx?c0=12970&bsp=12839

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


התשובה לשאלה היא:
שבשניהם יש את האות ש' (כלומר: במילה 'שניהם' יש את האות ש').

או פתרון אחר - ששניהם מתחילה באות ש' (כלומר: המילה 'שניהם' מתחילה באות ש').
תזכרו שמדובר באי-גיון, כלומר בשאלה שהתשובה שלה צריכה להיות נכונה, אבל בלי קשר לשאלה עצמה...

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

8 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ny22 אלא אם צויין אחרת