00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מחשבות

מה עושים כשאין כוח לכלום?

כבר ארבעה ימים שלא יצאתי מהבית. אם לא הייתי הולכת לעבודה ביום ראשון לכמה שעות, לא הייתי רואה נפש חייה כמעט שבוע.
אין לי כוח לעשות כלום. אני יודעת שאני רוצה לעשות משהו, אפילו לכתוב או לצייר, אבל אפילו לענות לטלפון אין לי חשק. אני מסננת את החברים שלי כבר כל כך הרבה זמן שכבר אף אחד לא מתקשר. כל יום אני אומרת לעצמי שהיום יהייה שונה. היום אני אעשה משהו. היום אני אחזיר טלפונים לכל מי שהתקשר אלי בחודש האחרון ולא היה לי כוח לענות לו. היום אני אקרא, אלך לטייל עם המצלמה ואצלם דברים, וכל יום אני מוצאת את עצמי באותה תנוחה מול הטלויזיה.
כמה אפשר לראות הרמת משקולות באולימפיאדה?... שידורים חוזרים של חברים?... אני פשוט לא מסוגלת לקום... כל הזמן מרגישה עייפה, למרות שאני ישנה כ"כ הרבה. אני כבר לא מכירה את עצמי. לא מבינה את עצמי. לא רוצה ללכת לישון בלילה, אבל לא מסוגלת לנתק את עצמי מהמיטה. לא מצליחה להתעורר. לא משנה אם העיינים שלי פתוחות או סגורות, אני מרגישה שאני ישנה כל הזמן.
התחלתי לעבוד פעמיים בשבוע במקום 4-5 פעמים, כי פשוט אין לי כוח. אני עובדת ביום ראשון, וביום שישי, ובכל שאר ימות השבוע אני דבוקה לכורסא, השלט לא זז ממני לשנייה, בידי השנייה סיגריה, ומבט מזוגג בעיניי.
כבר שבוע שלא עישנתי. אני בהפסקה. זה הולך די טוב למען האמת. אפילו הגעתי למצב שאני מצילחה להירדם בלילה בלי זה, שזה נדיר לשנה האחרונה, שבה לא נכנסתי למיטה לפני שעישנתי איזה ג`וינט או שניים. הייתי צריכה קצת פסק זמן לארגן את המחשבות שלי, למקד אותם, להיות קצת יותר חדה.
אני לא יודעת מה יהיה. אין לי קצה חוט של וודאות לגבי החיים שלי. לפעמים נראה לי שאני היחידה, ולפעמים נראה לי שזה כ"כ נורמלי.
מה יהיה?

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל נירית 123 אלא אם צויין אחרת