33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חופשי ומאושר

האם נמצאה הוכחה לאישה שנוסעת בזמן?

שימו לב לסרטון ההזוי הבא, יוצר סרטים בשם ג’ורג’ קלארק התעמק בסרטו של צ’ארלי צ’אפלין מ-1928, "הקרקס" והבחין מאחורי הקלעים בדמות אשה מסתורית אשר נראה כי היא משוחחת בטלפון נייד!! כן, כן 45 שנים לפני שהופיע הטלפון הסלולרי הראשון, ב-1973..  קלארק מתבסס על קטעים נדירים שצולמו מאחורי הקלעים של הסרט ששוחררו בתוספות -DVD. דלגו בסרטון ל-2:40 כדי לצפות ב"נוסעת בזמן" המסתורית. בווידאו נראית אישה בסט הצילומים, היא הולכת לבד ונראה שהיא מצמידה מכשיר קטן כלשהו לאוזנה, בו בזמן שפתיה נעות בצילום כאילו היא מדברת למכשיר.

מה זה יכול להיות?

מכשירי רדיו קטנים, טרנזיסטורים ומכשירי קשר קטנים עוד לא הומצאו אז. האם זו מישהי שנוסעת בזמן ובטעות "נתפסה" בעין המצלמה כשהיא משתמשת בטכנולוגיה מן העתיד? 

 

 

מה דעתכן? מעניין נכון?

סביר להניח שזו לא מישהי מהעתיד. אולי זו שחקנית מתוסכלת שמנסה להתאמן על השורות שלה ובגלל שיש סביבה כל כך הרבה רעש היא מכסה את האוזן שלה. בוושינגטון פוסט עלתה סברה שאותה ניצבת כיסתה את פניה על מנת שהמצלמה לא תיקח את נשמתה, ואולי זו סתם משהי משוגעת, מה זה הנעליים האלה? אם יש לכם רעיון אחר, אתם מוזמנים לרשום בתגובות את ההסבר שלכם.

אנחנו כל כך אוהבים דברים מסתוריים, לא היתה אחת שהראתי לה את הסרטון ולא התלהבה ממנו. אבל למה אנחנו כל כך אוהבים מסתורין? מה מושך אותנו בקסמים או במקרים לא מוסברים?

דברים מסתוריים מעוררים את הסקרנות שלנו, הם נותנים לנו תקווה למשהו גדול יותר ומעניין יותר מחיי היום יום. אז במקרה המשעשע הזה כנראה שאין ממש, אבל אם כבר מחפשים משהו מוזר ואמיתי, משהו גדול ומסתורי דווקא לא קשה למצוא, אנחנו מוקפים בדברים הזויים לחלוטין, דברים שיגרמו לשיערות הגב שלכם לסמור. אז אל תמשיכו לקרוא את הפוסט אם אתן לא מוכנות להפתח לדברים שונים, מוזרים ואמיתיים.

דוגמה לדבר אמיתי ומוזר הוא העובדה שמסע בזמן כנראה אפשרי (ולכן אולי האישה בסרט היא כן נוסעת בזמן..), טכנולוגית אנחנו עדיין לא יודעים איך לבנות מכונת זמן אבל תיאורטית הדבר אפשרי. זה אפשרי בזכות משהו עוד יותר מוזר. כל כך מוזר עד שזה נשמע מופרך, מופרך ובכל זאת אמיתי. מסתבר שכשאנחנו רואים גופים מסביבנו אנחנו לא רואים את כל הגוף אלא רק חלק ממנו. אנחנו רואים רק שלושה מהמימדים של הגוף- אורך, רוחב וגובה. מסתבר שבעצם יש ארבעה מימדים לגוף! ז"א יש עוד כיוון שאנחנו בכלל לא יכולים לראות! חוץ מלהסתכל למעלה, למטה, אחורה, קדימה ולצדדים יש מימד רביעי נוסף מסביבנו אבל אנחנו לא יכולים לראות אותו או לחוש בו. מכאן המסקנה המוזרה והמתבקשת היא שאנחנו מסוגלים לחוש רק חלק מהמציאות סביבנו.

איך יראה העולם כשנסתכל עליו מהמימד הרביעי?

אנחנו לא יכולים אומנם לראות את כיוון המימד הרביעי, אבל אפשר לנסות ולחשוב איך יראה העולם התלת מימדי הרגיל שלנו אם היינו יכולים לראות אותו דרך המימד הרביעי. מכירים את המצב שבו אנחנו מסתכלים מלמעלה על שולחן ובו הולכת לה נמלה קטנה? אפשר לחשוב על הנמלה כאילו היא חייה בעולם דו מימדי של אורך ורוחב - עולם השולחן, ואנחנו מסתכלים עליה מלמעלה מכיוון המימד השלישי. הנמלה המסכנה צריכה ללכת לאורך כל השולחן ואם יש לה מכשולים בדרך היא צריכה לעקוף אותם. אבל אנחנו מלמעלה רואים את כל השולחן ואת כל המכשולים שיש עליו בבת אחת.
 לפי אותו ההגיון, מישהו שיסתכל עלינו מהמימד הרביעי ויראה אותנו יושבים בדירה וקוראים במחשב יוכל לראות את כל הדירה שלנו ואת כל החדרים בבת אחת! אנחנו נהיה בשבילו כמו הנמלים על השולחן. זו אולי החוויה שניסה הצייר מקס קורנליוס אשר להעביר בתמונה הזו שנקראת 'עולם אחר' ובה אנחנו רואים את אותו החדר מכל הכיוונים האפשריים בבת אחת.

האמת שאנחנו כן יכולים לחוש בכיוון הנוסף המסתורי הזה, אנחנו פשוט לא יכולים לראות אותו או למשש אותו. אנחנו חשים את המימד הרביעי כזמן. התחושה שלנו שיש זמן שעובר היא אשליה. בעצם מדובר בכיוון נוסף או ציר נוסף בו הגופים השונים נמצאים לאורך הציר. כמו שתל אביב ואילת נמצאים במקומות שונים על ציר האורך, כך גם במימד הרביעי אני נמצא כתינוק בנקודה מסויימת בציר, בנקודה אחרת בציר אני כותב את הפוסט הזה ובנקודה נוספת אני כבר בן 70. כל הנקודות האלה קיימות במקביל, כמו שתל אביב ואילת קיימות במקביל פשוט במקומות אחרים בציר האורך. לנו זה נראה כאילו יש זמן שחולף, כאילו היה עבר שנעלם ויהיה עתיד שעוד לא התרחש. בעצם הכל כבר "קרה", העבר, ההווה והעתיד. הכל נמצא במקביל במקומות שונים לאורך ציר המימד הרביעי. העבר והעתיד קיימים ברגע זה, אנחנו פשוט לא יכולים לראות אותם, כי אנחנו לא יכולים לראות את המימד הרביעי בו הם נמצאים, אבל הם שם. בדיוק כמו שאני נמצא כרגע בגבעתיים ואני לא יכול לראות את חיפה ובכל זאת היא קיימת כרגע למרות שאני לא שם. באותה הצורה אני חש רק את ההווה אבל העתיד והעבר גם נמצאים למרות שאני לא חש בהם כרגע.

רציתן משהו מוזר ומסתורי, קיבלתן משהו מוזר ומסתורי. רציתם משהו גדול ומיוחד יותר מחיי היום יום, קיבלתם! וזה אפילו אמיתי ונמצא סביבנו בכל מקום.

עזבו אתכם משטויות, האם האשה מדברת בסלולרי או לא, מה שיותר מוזר זה שהתופעה בכלל אפשרית. הרי אם העבר והעתיד נמצאים כאן במקביל אלינו לאורך המימד הרביעי, אנחנו "רק" צריכים להבין איך לנוע אחורה או מהר יותר קדימה לאורך המימד הרביעי והופ נגיע לעבר או לעתיד. אתם חושבים שיש הווה, עבר ועתיד? אתן חושבות שאתן רואות את העולם כמו שהוא? תחשבו שוב, זו רק אשליה. הטבע שלנו מדהים ומפתיע כל פעם מחדש!

האם כך ניראה לאורך המימד הרביעי?

אולי כך היינו נראים אם היינו יכולים לראות את עצמנו לאורך המימד הרביעי - מימד הזמן. היינו "מרוחים" מרגע הלידה שלנו ועד לרגע המוות שלנו יוצרים את קו הזמן שלנו. לפי תורת היחסות כך באמת הדברים נראים. מה שאנו רואים זו רק אשליה, צל של המציאות האמיתית

איך אנחנו בכלל יודעים שהזמן הוא מימד רביעי? הכל בזכות אלברט אינשטיין ותורת היחסות שלו. אחת המסקנות של החלק הראשון מתורת היחסות (מה שנקרא תורת היחסות המצומצמת) היא שהזמן הוא עוד מימד, רביעי במספר כמו האורך, הרוחב והגובה שיש לכל גוף. רק לאחר ההבנה הזו אינשטיין יכול היה להמשיך את תורת היחסות ולהרחיב אותה ולהסביר בעזרתה מהו כוח הכובד (נקרא תורת היחסות הכללית). כך הצליחו לנבא את קיום החורים השחורים, את ראשית היקום כמפץ הגדול ועוד ניבויים רבים שהוכחו בניסויים קפדניים. כל הניבויים הללו פותחו בעזרת המסקנה שהזמן הוא מימד רביעי. ללא מסקנה זו אי אפשר היה לפתח את תורת היחסות הכללית, ולכן בגלל שהניבויים הללו הוכחו כנכונים, סביר להניח שהמסקנה שהזמן הוא מימד רביעי נכונה גם כן. 

אחת ההוכחות היותר יום יומיות של תורת היחסות, היא מכשיר ה- GPS. מסתבר שכדי שהלוויינים יוכלו לדייק ולומר איפה אנחנו נמצאים בכל רגע ורגע, היה צריך להתחשב בנוסחאות של תורת היחסות. הנוסחאות מתארות מה קורה למרחב ולמימד הרביעי סביב כדור הארץ ואיך זה משפיע על מדידת המרחקים והזמנים של הלווינים. כשניסו להפעיל את מכשירי ה-GPS מבלי להתחשב בתורת היחסות ראו שהדיוק של ה-GPS דועך מהר מאד ולכן הוסיפו ללוויינים את התיקונים הנדרשים לפי תורת היחסות וראו איזה פלא, לפתע המכשיר עבד מצויין. ז"א שהמימד הרביעי משפיע על מדידות ה-GPS שלנו.

כך הגענו משחקנית מוזרה ומתוסכלת למימד רביעי ונסתר שמשפיע על העולם מסביבנו, נותן לנו תחושת זמן וחשוב לדיוק של מכשירי GPS. מדהים בעיני העובדה שאנחנו לא רואים את כל המציאות, ובכל זאת אנחנו יכולים להבין מהי המציאות הזו! זו הסיבה שבגללה בחרתי ללמוד ולהתמקד בפיסיקה - חקר חוקי הטבע. הטבע מסביבנו שונה לחלוטין ממה שאנחנו חושבים. הרבה יותר גדול ומסתורי ממה שאנחנו מסוגלים לחוש. אנחנו חיים במעין אשליה משעממת שהמצאנו לעצמנו, ובעצם אין לנו מושג איפה אנחנו חיים ועד כמה מוזר ושונה העולם האמיתי ממה שאנחנו חושבים. בעזרת המחקר הפיזיקלי אנחנו חושפים אט אט את העולם האמיתי הנשגב והיפה שלנו בתקווה להשאיר מאחורינו את האשליה הקטנה והסתמית שיצרנו לעצמנו.

אתן מוזמנות להצטרף אלינו לחוקרי הטבע ולחקור ולהבין מהי המציאות האמיתית וכך אולי גם להבין את המשמעות שלנו. מוכנים לקחת חלק במסע המשמעותי והמעניין לגילוי האמת?

THE WORD & OM - THE MOODY BLUES

כדי לחקור את הטבע לא חייבים להיות דווקא פיזיקאים. אפשר לצאת למסע לעומק המציאות גם בעזרת המדע, גם בעזרת הפילוסופיה וגם בעזרת האומנות, והכי טוב לשלב את הכוחות של שלושתם. כל אחד מהתחומים האלה מוסיף נקודת מבט אחרת והבנה אחרת של המציאות. הנה למשל להקת המודי בלוז משנות השישים. הם עשו שבע אלבומי קונצפט בהם כל השירים מתחברים ליצירה אחת ארוכה שמספרת סיפור. כל אלבום עסק בחקירת המציאות, כל פעם מזווית אחרת. הם מראים דוגמה איך האומנות תורמת לנו הבנות לגבי המציאות שלנו. השיר the word והשיר om מתחברים ביחד ומסיימים את האלבום השני של המודי בלוז - in search of the lost chord (בחיפוש אחר האקורד האבוד) משנת 1968.

האלבום והשירים הללו עוסקים בחיפוש שלנו אחרי משמעות והבנה של המציאות האמיתית. "האקורד האבוד" הוא סמל להרמוניה השמיימית של הטבע, למציאות הנשגבת והאינסופית שאנחנו מנסים להבין ולגעת בה. השירים "המילה"ו- "אום" מסמלים את הרצון שלנו להבין את האינסופי. בשלב הראשון של ההבנה, לפני ההבנה האמיתית, אנחנו פשוט נותנים לתופעות שמות ואח"כ מנסים להבין מה הם התופעות הללו. לכן, הם מתחילים משיר שנקרא "המילה". השירים מתארים את היופי הנשגב של הטבע, יופי שלפעמים אנחנו יודעים עליו אבל לא יכולים לראות אותו כמו במקרה של תדירויות אור וצבעים שהעין האנושית לא יכולה לקלוט (או כמו המקרה של המימד הרביעי). בשיר הם מדברים על תדירות התת אדום ועל סגול למשל. אח"כ הם מתארים את המילים שחיפשנו לתיאור היופי הזה, מילים כמו "אלוהים" או "אום". המילים מסמלות את הרצון שלנו להבין ולגעת במסתורין וביופי האינסופי שמסתתר בטבע. המוסיקה מבטאת את הרעיונות הללו גם כן ע"י שימוש בסיטאר, כלי הודי המשמש בעיקר למוסיקה דתית. "אום" הוא בין שירי הרוק היחידים בהם יש סולו סיטאר במקום סולו גיטרה, והם עושים זאת טוב!  לשירים הללו לא היה קליפ ולכן ערכתי בעצמי את הקליפ הזה, בעזרת קטעים מהסרט החידתי "המעיין" וחלקי הופעות של המודי בלוז. כל הסמלים הללו הופכים את השירים ליצירה מורכבת, מעמיקה ויפה שדנה על חקר המסתורין וחקר המציאות שסביבנו.

תהנו!

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

21 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל freenl אלא אם צויין אחרת