00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מציאות מתולתלת

האישה שלא הצליחה לבכות

הכרתי אותה לפני לא כ"כ הרבה זמן. החיבור ביננו עשה את שלו בטבעיות והגורל הושיב אותה בדיוק על ידי על המטוס לגן - עדן, כך שהחיבור היה מהיר וההתרגשות היתה משותפת. אני חושבת. היא סיפרה לי על עצמה פרטים כמוסים, כאלה שלא טרחה לספר לאף אחד נוסף שהיה על הטיסה הזאת. היא לא הצליחה לחבר את עצמה למושבו של אף אחד מלבדי. ואני חשבתי שזו זכות גדולה עבורי. היא סמכה עליי, ואני פיתחתי אמון בה, ובטיסה הזו ובכל שהיה אחריה, מצאנו את עצמינו חוברות, מחוברות, מכירות. שתי נפשות רגישות שמצאו את החֶבְרַה שתבין אותן. שתי נשמות דחוקות שזהו בדיוק הדבר שחסר להן, כדי להרגיש מאושרות יותר ובודדות פחות.

ראיתי אותה צוחקת לעולם בפנים, מסוג הנשים הבשלות האלו שיודעות מה הן שוות ושמות את ה*** הקטן של ההוא שבילו איתו בליל האתמול על כל העולם כולו. ראיתי אותה כועסת על אותם אלה שהרגיזו- פגעו- העליבו- התעלמו ממנה, נכנסת בהם במקומות הכואבים והראויים ביותר לאותם רגעים. הרגשתי ממנה כמה היא קרה כקרח. או לפחות השתדלה להיות. שמעתי אותה צועקת כשצריך ומנתקת כשנמאס. הקשבתי לפרפרי ההתרגשות שלה בבטן כשהציפה אותה ברגשות ורודים של אהבה ואושר ורק טוב.

 

רק דבר אחד לא ראיתי אותה עושה מעולם, וכשראיתי אותה בודדה או עצובה ברגע כאב מתמיד, עצורה בתוך עצמה, דאגתי ושאלתי אותה לשלומה. היא ניסתה להתחמק וסיננה את התשובות בין אותן שתיקות אופייניות ובסוף רק ענתה לי שהיא איננה מצליחה אף פעם לבכות.

 

למציאות היו תכניות מפתיעות משלה, מלמדות. ואם קורה, היא נוטה להתרסק ברגעים לא צפויים בנחיתות חירום פתאומיות. אותה אחת שלא ידעה לבכות ספגה את נחיתת האונס האכזרית והכואבת ביותר [לכל אישה לפחות]. היא החזיקה חזק ובכל זאת אבודה, מרוסקת. היא פגועה, בעיקר ממנה, משתבללת בתוך הקונכייה של עצמה ושותקת, עד שהכל יעבור. שותקת עד שתאבד את הכאב שכבר מתפתח וגדל בתוכה.

כששאלתי אותה לבסוף "מה שלומך ילדה? אני דואגת..", עם דמעות מלוחות שזורמות מעיניה הכחולות הגדולות היא רק ענתה לי שסוף סוף היא יודעת, מרגישה. עכשיו היא כבר בוכה, היא מרגישה חיה וחופשיה...

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

30 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טולה הורוביץ אלא אם צויין אחרת