00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלוג בשלל צבעים

יואל שרון בדרכים ו"המדינה שבדרך"

                                                                                                 צילום: אמנון שוורץ 

ביום חמישי האחרון, אחרי סיום השידור של "מבט", בערוץ הראשון, התמקמתי מול המסך ולא נעתי ולא זעתי מתחילת שידור הפרק (השני) בסידרה "המדינה שבדרך" ועד סופו. אני מקווה להיות שם באותה השעה ובאותו המקום גם בימי חמישי הבאים. ממליצה גם לכם לצפות בסידרה שביים והפיק יואל שרון. לצערי, מתברר ש'פספסתי' את שידור הפרק הראשון בסידרה. מכיוון שאינני מוצאת את השידור באתר הטלויזיה הישראלית (ערוץ 1), לא נותר לי אלא לחכות לשידורים החוזרים כדי להשלים את החסר.  

אני מתרשמת שזוהי סידרה שרוויה באהבה לארץ הזו ולאנשיה השורשיים והטובים. היא מעלה גם הרבה תהיות בקשר לערכים עליהם חונכנו - אנחנו שנמצאים כבר בעשורים העליונים של גילנו - ועל עתידם של בנינו ונכדינו. יואל נפגש עם ארץ ישראל הטובה והיפה של פעם שכואבת את השינויים ובכל זאת מצפה ומקווה לטוב. האם אין בבחירה הזו געגועים לעבר מוכר ואולי יש אידיאליזיה של העבר ההוא? ההתרשמות שלי מבוססת, כאמור על הצפיה רק באחד מחמשת הפרקים של הסידרה. 

כך או כך, התרגשתי עד דמעות. מודה ולא מתכחשת לעובדה כי אהבתי את המראיין, את המרואיינים . את המפגשים, את הנופים, את התקווה, את האנושיות שבכולם.  אין בפרק הזה רגע דל. העריכה קצבית ומקצועית והצילומים נפלאים.

כאמור, מדובר בסידרה בת 5 פרקים. בסידרה זו יוצא יואל שרון, נכה צה"ל , לבדוק האם המחיר ששילמו הוא וחבריו היה שווה. הוא רוצה לשמוע מה "שיש לנו, הישראלים, להגיד על החיים שלנו. אני רוצה לשמוע הכל, להיכנס להם לוורידים, להתחבר בלי הנחות לחלומות ולתקוות, לחששות ולפחדים, לרגעי השמחה והעצב." ככה הוא כותב ברשומתו ב-YNET בשנת 2007 כשהחל לתעד דרכו בשבילי המדינה. יואל ניחן בכריזמה ובכושר להתחבר לאנשים בקשר בלתי אמצעי. העובדה שבני שיחו מתישבים לידו, כשהוא ישוב על אופניו ומדברים אתו "בגובה העיניים" יוצרת קשר אינטימי בינו לבינם ולתחושתי גם הזמנה לקהל הצופים להצטרף ולהתחבר לתכנים בלא חשש של מציצנות. 

יש בסרט מפגשים שאינם מתוכננים והם מן הסתם המוצלחים והאוטנטיים ביותר. דמעות עלו בעיני במפגש בין אביגדור קהלני ויואל שרון בעמק הבכא (תמונות להלן), שם ניסה קהלני ל'הרביץ' תורת אהבת הארץ, ציונות ומוטיבציה לבני נוער  - שהשעמום שלהם בשעה שדיבר ניכר על המסך ועורר אכזבה מרה, צער ומחשבה נוגה על דמותם ותעוזתם של  גיבורי הארץ הזאת בעיני בני הנוער של היום:

צילום: יואל שרון

צילום: יואל שרון

יואל מעורר הזדהות ואמפתיה באופן הפנייה שלו למרואיינים, בטון הדיבור, בבחירת הנושאים, ברגשנות ובחום המבצבצים בפגישותיו עם חבריו ומכריו וביחסו לארץ הזו.

למען גילוי נאות, אני זוכרת את יואל שרון עוד בשנות ה- 70, לאחר פציעתו, כשעבד כעורך סרטים בערוץ הראשון. האומה כולה היתה עדיין תחת הלם המלחמה וסיפורו עבר בבנין מפה לאוזן וכמובן שעורר הערכה וכבוד. אי אפשר היה להתעלם מן הבחור הצעיר (של אז) ששילם את המחיר היקר למען החיים בארץ הזו והיה חדור תקווה והחלטה להמשיך בחיים.

ראיון נרחב עם יואל מצאתי באתר "NEWS" . מביאה כאן לינק. באתר הזה יש גם קדימון קצר לסידרה.

                                                                                       צילום: אמנון שוורץ

במאי ומפיק: יואל שרון

צלם: יחיאל כהן ומוסי ערמון-תסריט: יואל שרון ודיתה גרי
לוגיסטיקה: אמנון שוורץ וגידי קטנוב

תודתי ליואל שרון שהרשה לי לפרסם את התמונות בבלוג.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

63 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אנימו אלא אם צויין אחרת