00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

יש הפתעות

יום אחרי הגט

ישבתי 20 דקות ופרטתי פה כל שלב ורגע ממה שהיה אתמול ואז משהו קרה והכל נמחק . זה היה בדיוק בקטע בו תארתי את מתן הגט עצמו. זו היתה הרשומה הכי ארוכה שכתבתי כאן....

אז ננסה לשחזר, אקצר הפעם גם כי זמני כבר מתקצר וגם כי אין לי כוח לדוש שוב ושוב ושוב בפרטים.

אספר שהיינו 4- הגרוש, אנוכי , אבי ואחיו. אספר שמרוב לחץ טעיתי אפילו בכתיבת השם הפרטי שלי . אספר שהיינו צריכים שלושה דיונים בהרכבי דיינים שונים עד שניתן הגט המיוחל.

אספר על הטקס עצמו כי זה בטח הכי מעניין - יותר מכל תאור של הלבוש של כולם (גווני שחור וחום וכחול )לעומת מה שאני לבשתי (חולצה אדומה עם פרחים עליה בטורקיז סגול וירוק - לא, זה באמת לא מזעזע כמו שזה נשמע)

אז אחרי שבדיון הראשון חקרו אותנו ואת העדים על הסטורית המוצא שלנו - וגם שם כולנו טעינו והתבלבלנו ובדיון השני ביקשו מהגרוש לחזור על תפילות ולבצע צעדים והנפות וקניית נוצות ודיו ומסירתם לסופר גיטין כדי שיכין לנו את כתב הגט וביקשו ממנו לא להיות איתי יותר יחד באותו חדר , קראו לנו למתן הגט. 

ההרכב הפעם היה של 7 דיינים . התישבנו ואז שוב קראו לגרוש ושוב התחילו הסברים ותפילות ומשפטים שעליו לומר ומסרו לו את הגט וביקשו ממני לקום ולעמוד מולו.

הושטתי את ידי למולו והוא הניח את כתב הגט עליהן והמשיך לחזור אחרי דברים הפקיד (כולל המשפט "הרי את מותרת לכל אדם")ואז נתבקשתי לקחת את הגט ולשים אותו בתיק. אחרי ששמתי בתיק ביקשו ממני לבוא לדיין הבכיר מבין הדיינים ולמסור לו את הגט בחזרה ושוב התבקשתי לשבת.

זהו.

אמרו לנו - "הרי אתם גרושים, אתם יכולים ללכת, תעודה תישלח אליכם בעוד חודש. " פנו אלי והוסיפו "את אינך יכולה להינשא במשך שלושה חודשים ויומיים" הושיטו לנו את תעודות הזהות בחזרה ואמרו לנו בהצלחה וכל טוב.

יצאנו משם וכל מה שהטריד אותי זה מה קורה עם הבניין נישרף וכל התעוד נעלם ואי אפשר לשחזר אותו , האם מישהו ידע שהתגרשתי?

בשעה 12:44 שלחתי את הSMS הראשון ובו בישרתי שאני גרושה, מחייכת,גאה וזקופה.

ולא לא לחצנו ידיים, לא אמרנו בשעה טובה זה לזו, לא הלכנו לאכול או לשתות יחד, ירדנו במעלית, אמרנו ביי וכל אחד פנה לדרכו.

 

כמו בחיים .

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

33 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אחרי 20 שנים אלא אם צויין אחרת