55
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סימן קריאה!

פוליטיקה, מוזיקה, לשון עברית

כולכם שחקו נא אתי...

19/10/2010

נירה רבינוביץ', גיבורת ילדותי יחד עם עפרה ויינגרטן, אפי בן ישראל ו"פרפר נחמד", הסכימה לחברוּת בפייסבוק שלי. כבוד גדול! למי ששכח, נירה רבינוביץ היא מחלוצי מגישי התכניות לילדים בטלוויזיה עם הצבר קשקשתא ("קוראים לי קשקשתא, קשקשתא הוא שמי...") וכילד גדלתי עליה ("כולם שחקו נא אתי, כולכם שחקו נא אתי..."). החברות הווירטואלית הזכירה לי נשכחות, והביאה אותי להתרפקוּת על הֶעבר, על תכניות הילדים שהיו כאן פעם.

במה דברים אמורים?

 תכניות הילדים של פעם היו מושקעות. הילד היה במרכז והמטרה הייתה לחנך, ללמד ולהצחיק. תכניות אהובות כ"פרפר נחמד", "בלי סודות", "רגע עם דודלי", "הבית של פיסטוק" (ואני לא מדבר על תכניות ישנות יותר דוגמת "ריץ'־רץ'", "שכונת חיים", "דובי־דוברמן" ועוד), ואפילו תכניות שמקורן בחו"ל כמו "רחוב סומסום" (הגרסה הראשונה, עם שרי צוריאל בתפקיד קיפי) הופנו אל הילדים בגובה העיניים, לא נמוך ולא גבוה מזה. התכניות נעשו באהבה, וחדוות היצירה הורגשה בכל תכנית ותכנית. בסִדרות האנימציה הנצחיות והמיתולוגיות "הלב", "נילס הולגרסון", "הדרדסים" ועוד שמר הדיבוב העברי על העברית ועל הגייה נכונה של מילים (וזכורים לטובה מדבבים כשמעון כהן, יוני חן ז"ל, יפה גבאי, אורנה לביא־פלינט ועוד), והיה כיף לצפות בהן. אפילו שירי הפתיחה של הסדרות מושקעים ונפלאים. נהדר לשמוע את נילס הוגה "הֶהרים קרובים" ו"אני רטֹב לגמרי!", נפלא לשמוע את מרקו מחפש את אמו בעברית יפה, תקנית ומשובבת נפש.

לעומת התמימות, היופי, ההשקעה והזוהר שבתכניות הילדים של פעם, תכניות הילדים של היום מכַוונות נמוך מגובה העיניים של הילד, מתייחסות אליו כאל טיפש מוחלט ולכן רמתן נמוכה, זולה ולא תורמת דבר להשכלתו או לחינוכו של הילד. ברוב המקרים מסתפקים בתכניות עם שירים ילדותיים וטיפשיים לילדים, ובזה מסיימים את העניין.
אז יש לי חדשות בשבילכם: שירת שירים ילדותיים ורדודים לילדים אינה מעידה על אהבה לילדים ואינה מלמדת אותם דבר. ילד בשנת 2010 הוא אותו ילד של שנת 1980, ושירים ילדותיים הם לא מה שישמח אותו או ילמד אותו. קצת השקעה לא תזיק.
בתכניות האנימציה החדשות לילדים רמת הדיבוב ירודה, העברית אינה מוקפדת כבעבר, ובכלל גם התכנים של רוב הסדרות רדודים ולא מעניינים (אבל זו כבר אשמת יוצר הסדרה ולא הדיבוב).

באחרונה שמעתי, שיש כוונה לדבֵּב מחדש את "הלב" ואת "נילס הולגרסון" לעברית "עדכנית" יותר. ומה הסיבה שדווקא את הסדרות האלה רוצים לדבב מחדש? מפני שהן הפכו לקלסיקה ועמדו במבחן הזמן, לדברי היזמים שמעוניינים בדיבוב מחדש. ובכן, סדרות אלו אכן הפכו לקלסיקה ואין ילד או מבוגר שלא מכיר אותן (אגב, מחר ישודר הפרק האחרון של "נילס הולגרסון" ובעוד יומיים - הפרק האחרון של "הלב" בערוץ הראשון ובחינוכית 23), אך מדוע הן הפכו לקלסיקה, רבותיי? נכון, דווקא בגלל העברית המוקפדת, הניסוחים ההולמים וההגייה הנכונה. לזה הוסיפו סיפור מרגש על ילד המחפש את אמו ברחבי ארגנטינה (ובדרך לומד הילד קצת גיאוגרפיה) וסיפור על ילד שהתעלל בחיות, לכן הפך לגמד עד שלמד לכבד את החיות (מוסר השכל חשוב ויפה!) - ותקבלו סדרות מופת איכותיות העמידוֹת לאורך זמן, סדרות שגם המבוגרים נהנים לצפות בהן.
סדרה טובה לילדים היא כזו שגם המבוגרים אוהבים ומתחברים אליה. לכן "הלב" ו"נילס הולגרסון" הפכו לקלסיקה ולסדרות מופת, אינני מכיר ולו מבוגר וילד אחד שאינם מוקסמים מהסדרות וצופים בהן באהבה רבה. 
אם יחליפו את הדיבוב ל"עדכני" יותר, יהרסו את החן, התום והזוהר של הסדרות הללו, והן תהפוכנה ככל הסדרות הרגילות שלא החזיקו מעמד.

מה דעתכם?

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

54 תגובות

הכי מעודכן
המאמרים הנצפים
המאמרים המוגבים
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל לשונאי10 אלא אם צויין אחרת