1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

עיר קסומה / יהושע בר-יוסף


אתחיל בלהודות שמעולם לא כתבתי סקירה על ספר.
בעצם כתבתי דו"חות קריאה בבית הספר, אבל זה לא אותו דבר.
(נכון, כתבתי פעם על "מלכוד 22", אבל זו לא הייתה סקירה על הספר אלא יותר על ההרגשה שלי כשקראתי אותו בפעם המי יודע כמה)
 
יש שתי סיבות עיקריות שגורמות לי לא לכתוב סקירות על ספרים: הראשונה היא שאני מרגיש כאילו אני עומד למבחן – אם בטעות אפרש את הספר לא נכון אזכה לציון נכשל מן הקוראים (אלה שקוראים את הבלוג שלי ואת הספרים שאותם אני לא סוקר). זה מחזיר אותי לימי בית הספר - ולא בצורה חיובית.
הסיבה השנייה היא טובה יותר – אני לא חושב שלכולם יש טעם דומה בספרים. יש מי שאוהב ספרי מתח ומי שאוהב רומנים היסטוריים. יש מי שאוהב ספרים הכתובים ב"שפה גבוהה" ומי שאוהב שהספר כתוב בשפה "זורמת".
אם זה נכון – ואני יודע שזה נכון – מה הערך של דעתי על ספר שכתבתי? אם אני אהבתי אותו, זה לא אומר שמישהו אחר יאהב אותו. וגרוע יותר – כיצד אני יכול לקטול ספר שמישהו אחר עשוי לאהוב?
 
אם כך, למה אני בכלל כותב רשימה שכותרתה "עיר קסומה / יהושע בר-יוסף"?
האשמה העיקרית בכך היא אום נטע שביקשה שאכתוב סקירה על הספר כשאסיים לקרוא אותו. ואולי בעצם האשמה העיקרית היא העובדה שסיימתי לקרוא אותו – התחלתי לקראת סוף אוגוסט וסיימתי בתחילת אוקטובר,כך שאני די גאה בהישג הזה ומרגיש צורך לכתוב עליו
 
יש לי כמובן נסיבות מקלות... הספר מכיל 726 עמודים ולמעשה הוא טרילוגיה – שלושה ספרים המתארים את הקהילה היהודית (החרדית כמובן) בצפת החל מ(בערך) אמצע המאה השמונה עשרה ועד לסיום מלחמת העולם הראשונה.
בהתחלה לא הצלחתי להתחבר לספר. הוא מתחיל כמו סיפורי אגדה חסידיים שאני לא באמת אוהב. גם העולם החרדי של לימוד וחוסר עשייה לא ממש דיבר אליי.
למזלי, ולמזלו של הספר התחלתי לקרוא אותו במילואים ולא היו לי בחדר ספרים אחרים לברוח אליהם (וגם האינטרנט לא היה ממש זמין). אז המשכתי לקרוא...
ולאט לאט גיליתי שהספר לא מספר על יהודים חרדיים בצפת של המאה התשע-עשרה אלא על בני אדם.
בני אדם הנולדים לתוך מערכת מוסכמות מסוימת (במקרה של החברה החרדית במאה התשע-עשרה) אך כל אחד מהם הוא אדם בזכות עצמו – החושב ומרגיש ומנסה להיות הוא עצמו בתוך העולם בו הוא חי.
יהושע בר-יוסף מתאר אוסף של אנשים ונשים החיים כולם באותו מקום ואותה תקופה, רובם בני משפחה אחת, אך כל אחד ואחת מהם שונה ומיוחד.
לדוגמא – תיאור חיי הנישואים. כל הזוגות המתוארים בספר התחתנו בשידוך בלא שהכירו זה את זה לפני החתונה. כולם התחתנו בגיל צעיר – חלקם בגיל צעיר מאוד (12-13)  - אבל זה לא אומר שהיחסים בין בני הזוג היו תמיד זהים.  חלקם התאהבו מיד, חלקם במשך הזמן, חלקם שנאו זה את זה, אצל חלק היחס השתנה מספר פעמים במשך הזמן... ממש כמו אצל בני אדם
 
בעמוד 500 הופיע פתאום בספר סבא של סבא שלי.  ואני רציני לגבי זה... סבא של סבא שלי (מצד אבי) היה רב ידוע. התיאור שלו בספר היה באופן מאוד מפתיע מתאים גם לאבא שלי...
הזכרתו בספר גרמה לי לחשוב שכנראה עוד דמויות המופיעות שם אינן בדיוניות. בדקתי באינטרנט כמה מהשמות שהופיעו בספר ונראה שיהושע בר-יוסף לא בדה את הדמויות האלה מליבו (כמו שלא בדה את רעידת האדמה הגדולה, המגפות השונות ומלחמת העולם הראשונה).
העובדה הזאת הוסיפה לעניין שלי בספר וכעת באמת קראתי אותו כרומן היסטורי.
 
הבעיה שנותרה לי עם הספר - לאחר שהתגברתי על חוסר ההזדהות הבסיסי עם חרדים בצפת של המאה הקודמת וזו שלפניה – הייתה העצב הרב שהיה שזור בו. כמעט כל הגיבורים של הסיפור "זכו" לחיים טראגיים. אסונות, מחלות, שוד, איבוד השפיות, מוות  - כל אלה מופיעים בשפע בספר.
 
לסיכום – אם אתם לא נרתעים מתיאור חיי החרדים, מסיפור ארוך ומטרגדיות קטנות וגדולות – מאד ייתכן שתאהבו את הספר. אני בסופו של דבר שמח שקראתי אותו ולמשך כמה שבועות הרגשתי שאני מציץ לעולם אחר – במידה מרובה לעולם של סבא של סבא שלי. 
 
 
ורציתי להמליץ על רשומה אחת–  החיפושים  בבלוג של יופי6  

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

80 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת